הלאה: הפעם האחרונה ששיחקנו אותה
נעלה עם מי שיש, גול אחד קטן, אפילו עצמי, גם אם יהיה מאופסייד, לא נלך אתכם לבוררות. יכול להיות שביום שבת מול לטביה, לנבחרת ישראל לא יחסר - לשם שינוי - הגרוש ללירה?
נכון שלא כולנו ל"ו
אבל אני בכל זאת מאוהב
אז הלאה!
חורף 1969 לא יירשם בספרי ההיסטוריה כסתם חורף, הוא ייזכר כאחד ה-חורפים. סכר דגניה נפתח כמה פעמים, יאסר ערפאת חרש את כבישי עבר הירדן על מוטוצייקל, מהפחד, החבר'ה של איתן רודיק מסיירת חרוב רדפו אחרי מחבלים בארץ המרדפים, ונבחרת ישראל, גולת הכותרת של החורף ההוא, יצאה לאוסטרליה כדי להביא את הכרטיס למשחקי הגביע העולמי ב"מכסיקו 70".
הפעם האחרונה שהצלחנו במאני טיים. מונדיאל 1970 צילום: אי-פי
המשחק בסידני היה אמור להתחיל ב-11בבוקר שעון ישראל. בעשר התאספנו בקפה פיטרו כדי לשמוע את השידור הישיר. ראובן פיטרו היה אחראי על העוגות, משה הביא את הטרנזיסטור, אמנון הויזמן את הפיצוחים, וכץ את הצ'קפיקים.
ישבנו על קוצים, רוזנר מקומנדו ארמון ישב על הברזלים של הקולנוע ועישן סיגריות נלסון ללא פילטר. היינו צריכים תיקו בסידני, אז המאמן עמנואל שפר העלה את הגרזנים - שייע שווגר, יוחנן וולך, צביקה רוזן ושמוליק רוזנטל, ואת מוטל'ה, כדי שיחזיק את הכדור כשהשעון רץ.
הלאה! ימי כקדם
הלאה! שירי מולדת
הלאה! האדמה רועדת
והמדינה רוקדת
המחצית הסתיימה ב-0:0, בהאף טיים מחקנו עוגות פרג ונפוליאון ושתינו שוקו חם. בסידני שפר חימם את דוד קרקו על הקווים, עוד הַק מֶסֶר לשורת הגרזנים, 0:0 ואנחנו במכסיקו 70, אבל בדקה ה-79 השתבשו תכניות המגירה, גיורא ניסה למסור למוטל'ה, הבלם האוסטרלי מנפרד שייפר פספס את הכדור, שהגיע למוטל'ה, ונחמיה בן אברהם השאיר את המיקרופון לקהל בפעם השנייה בתולדותיו.
בדקה ה-88 ווטקס האוסטרלי עשה 1:-1, שפר הכניס את ההַק מֶסֶר, רוזנר דפק על הברזלים של ארמון, ומוטל'ה החזיק את הכדור בשתי הדקות שנותרו. נגמר 1:1, ראובן פיטרו חילק שתייה על חשבון הבית, רוזנר מהקומנדו הדליק את הסיגריה שאחרי, והטנקים של גורודיש הדליקו את מגדלי הזיקוק של העיר סואץ.
רפאלוב מול לטביה. גול קטן, אפילו מאופסייד צילום: דני מרון
אולי כמו לוליין על חבל דק
ניסינו לעבור את המרחק
לא להסתנוור מן הזרקור
וחוץ מזה עוד לנגן כינור
בטולוקה, לעיני 15 אלף צופים, קיבלנו שניים מאורוגוואי במשחק הראשון של נבחרת ישראל בגביע העולמי. בבלומפילד, לעיני 22 אלף צופים, נגח יגאל קליין פעמיים לרשת של טופמן ממכבי רמת עמידר והעלה את הפועל חולון לליגה הלאומית. במוצב המזח בפורט תאופיק נהרג הצנחן אריק בידרמן מפגז מצרי. קיץ 1970.
בהמשך עשינו 0:0 מכובד מול איטליה, מוטל'ה הבקיע נגד שבדיה ונחמיה בן אברהם השאיר את
המיקרופון לקהל בפעם השלישית.
מאז לא היינו שם, לא בגביע העולמי ולא בגביע היבשתי. וניסינו, עם סיני ואורי, ואבי כהן מליברפול, ואלי אוחנה, ובריילובסקי, וברקוביץ' ורביבו, וזאהי, ורוני רוזנטל, ולא ידענו לבנות חומה, ולא השכלנו להכניס גול לרנה היגיטה, ניצחנו את צרפת בפארק דה פראנס, והבאנו חמישייה לאוסטרים, ושניים לרוסים, וכלום, נשארנו עם הגרוש, לא מצאנו את הלירה.
אולי כמו שחיין שכבר שחה
חמש מאות בריכות ועוד בריכה
והוא צמא לרגע מנוחה
והלאה!
במוצאי שבת, בלטביה, ההזדמנות האחרונה. הנבחרת של לואיס, 70 שחקנים בסגל, 50 מהם פצועים, אז נעלה עם מי שיש, גול אחד קטן, אפילו עצמי, גם אם יהיה מאופסייד, לא נלך אתכם לבוררות.
ראינו מטפס הרים שיכור
אשר את נשמתו מוכן למכור
למען איזה רגע משוגע
של הזריחה מהפסגה
והלאה!
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם