פותחים שולחן: גראנד פינאלה
סופוקלס והשטן, ישראל היום ומושיק עפיה, בני המאיה וביומכניקה, מיסטר מיאגי והפאוור ריינג'רס – כולם נזרקים לקלחת לקראת הגמר הגדול שמתחיל הלילה. חמשת המסובים לשולחן מתכוננים ללילות חסרי שינה עם שלוש שאלות, הפסקת פרסומות, ותחזית
לברון ג'יימס. אם יזכו בתואר אז...? צילום: אי-פי-איי
1. אם מיאמי תזכה באליפות, זה אומר ש...
ערן שור: 1. הכותרת בישראל היום תהיה – ביבי הביא אליפות; 2. בעצת סוכניו יכנס לברון מסיבת עיתונאים בה יודיע שהוא מרגיש בשל לחזור וללבוש את גופיה מספר 23 שוב; 3. שלושה סופרסטארים זה הטרנד הבא – לידיעתכם, כריס פול והניקס; 4. רול פליירס הם אוברייטד; 5. תחילת שושלת באה דווקא על חשבון דאלאס; 6. מאות עיתונאים מכל העולם יאמרו "אמרנו לכם"; 7. אריק ספולסטרה מקליט שיר אליפות ביחד עם מושיק עפיה.
שגיא רפאל: שתהיה שביתה. אין ספק שזכייה כזו תעלה את מעמד השחקנים לסטטוס של קובעי דעה. עזבו אתכם מבנייה, עזבו אתכם מסקאוטינג, פשוט תחברו כמה שיותר סופרסטארים ויהיה בסדר. השחקנים הם אלו שמביאים את ההכנסות בסופו של דבר, ואין שום סיבה שהנתח שלהם בעוגה יקטן.
מיכה להב: שצריך לקצר את העונה ב-20 משחקים. מיאמי לא שיחקה רע רוב הזמן, אבל היא לא היתה קרובה להראות את מה שהיא עושה בפלייאוף. כדי לזכות באליפות מיאמי תצטרך להשלים ניצחונות בשלוש סדרות רצופות מול יריבות שבעונה הרגילה היא הפסידה בשמונה מתשעה משחקים מולן. כי עד הפלייאוף מיאמי לא נתנה מקסימום מאמץ ולא קיבלה מקסימום תוצאות.
אלה לא רק שאלות של כימיה ושל חיבור. נראה שלברון, ווייד ובוש הבינו סוף סוף את הסוד הגדול של ה-NBA: איך לחלק אנרגיה במהלך העונה הארוכה. הצד השני של המטבע הוא איך לא לבזבז מאמצים כשלא צריך.
הטריו. יהיה חם או סתם? צילום: אי-אפ-פי
ראינו את זה בכל הקבוצות הגדולות בעשר השנים האחרונות – הן יודעות לעשות את המינימום עד הפלייאוף ואז להחליף הילוך. זה רע, זה משעמם, זה הורס את המשחק וזה מה שאלופות עושות בעידן של 82 משחקים שאחריהם מגיעים חודשיים של פלייאוף.
אורן יוסיפוביץ: שאין צדק בספורט, וזה בסדר, לא אמור להיות כזה. זה אומר שהעונה הרגילה לא כל כך חשובה, העיקר להתעורר בסוף. זה אומר שתם עידן הקבוצתיות והבנייה לטווח ארוך. תשיג מצלמה, קח את הכישרון שלך לסאות ביץ', תחבר איזה טריו ורוץ לרשת.
זה אומר שדירק נוביצקי יהיה השחקן הגדול ביותר שפורש בלי תואר. כן, אמרתי את זה. הגדול ביותר. זה אומר שיהיה לליגה סוף עצוב. זה אומר שהרעים מנצחים. זה אומר שעם כל הכבוד לדניאל סאן ומיסטר מיאגי, קראטה קיד זה סתם סרט.
ערן סורוקה: שבני המאיה צדקו, ואני לא אומר את זה רק כאבא של מאיה - העולם אכן יגיע לקיצו בקרוב. שערי הגיהנום ייפתחו, ובהם יפציע השטן, בגופייתו החדשה, מספר 6. באמת חשבתם שהוא החליף את מספר הגופיה כמחווה לג'ורדן? בולשיט. הוא מכר את נשמתו לפט ריילי. הידעתם שבגימטריה, פט ריילי + 1, 3 ו-6 (מספרי החולצות של הטריו) = שטן? ולמה אמר ג'ואקים נואה על ההיט שהם "Hollywood as hell"? וראיתם את האחוזים של מיאמי מהשדה במשחק 5 מול הבולס? 26/66. לא מזכיר לכם משהו, המספר הזה?
ברגע שלברון
ייגע בטבעת, הוא לא ירפה ממנה לנצח. זה יהיה האלמנט האחרון שדרוש לו לשליטה בעולם. ברגע שמיאמי תמשוך אליה, בכוח ההצלחה, רכז וסנטר ברמה ממוצעת בליגה... פחד אלוהים. ליגת לוטו בכדורסל תיראה לכם תחרותית (סטרן, תרים את הכפפה: זה הזמן לפיינל פור).
השושלות האחרונות של הלייקרס יזכירו לכם את גלבוע/גליל. סקוטי פיפן יישמע נבואי. הכדורסלן המוכשר ביקום יידע גם לנצח. ואין לנו על מי להישען, אלא על איחוד של כריס פול, קווין דוראנט ודווייט הווארד. להלן: הפאוור ריינג'רס 2.
2. אם דאלאס תזכה באליפות, זה אומר ש...
יוסיפוביץ: שהשמש תזרח והציפורים יצייצו 72 שעות רצוף. זה אומר "והדרת פני זקן". זה אומר ששווה לעבוד קשה, שווה להתאמץ ושווה להשתפר. זה אומר שכל אחד, עם הרבה התמדה, יכול להיות שחקן כדורסל בליגה הטובה בעולם.
האם הרומנטיקה תנצח? נוביצקי ושות' צילום: MCT
זה אומר שכל אחד מקבל בסוף את מה שמגיע לו. זה אומר שבעולם הציני של היום יש עוד קצת מקום לרומנטיקה ולסיפורים יפים. זה אומר שהספורטאי הטוב ביותר בעולם יפסיק להיות דמות בטרגדיה של סופוקלס. זה אומר שסוף סוף לדירק נוביצקי ירד הגב מהקוף.
סורוקה: בחרו את הקלישאה החביבה אליכם מבין שלוש האופציות הבאות: יש מגיע בספורט; צדק פואטי; טחנות הצדק אמנם עובדות לאט, אבל לפחות עובדות. הן אפשר לבנות קבוצת NBA סביב שחקן אירופי.
הן אפשר לנצח עם רכז בן 38. קצת מגוחך לומר זאת על קבוצה שבעליה שופך העונה 85-90 מיליון דולר על משכורות, אבל הן אפשר לנצח גם בלי לאסוף אליך את כל השמות הנוצצים. ללא אליפות ברזומה, תמיד יישאר איזשהו כתם על הקריירה המפוארת של דירק. אליפות, ואיש לא יוכל לצייץ.
שגיא: שתהיה שביתה. כל הבעלים יסתכלו על כמויות הכסף המטורפות שהוציא מארק קיובן במהלך השנים על הקבוצה שלו כדי להגיע למעמד הזה, ויבינו שזה פשוט לא משתלם. קיובן מעולם לא התחשב במס המותרות שהוא צריך לשלם, ואסף עוד ועוד שחקנים (יש טוענים שהם שחקנים, לגבי דאמפיר והייווד זה עוד לא הוכח) עם שכר גבוה. הביא את קיד, את מריון, את סטויאקוביץ', ופתח את הארנק בשביל כולם, רק תבואו.
מיכה: שדוני נלסון שוב נכשל. הארכיטקט של המאבס מצליח עונה אחרי עונה להרכיב קבוצה טובה, אבל לא טובה מספיק. הפעם נראה שכלום לא עבד לו. קיד, שהגיע לפני שלוש שנים, כבר היה אמור להיות על סף פרישה. בבואה קיבל את תפקיד הסופר-סאב, אבל נפצע ובריאה נכנס לעמדה.
קארון באטלר היה על משבצת הכוכב השני והאחראי על הקשיחות, אבל גם הוא נפצע ומריון חזר להיות המטריקס. הייווד האריך חוזה כסנטר פותח ואז צ'נדלר הגיע. סטויאקוביץ' נראה בדרך חזרה לפאוק סלוניקי לפני שגילה מחדש את הידית.
דאלאס נבנתה העונה על טעויות, על מזל ועל חוסר מזל. היא מצליחה בזכות ריק קרלייל ולא נלסון. יותר מזה, אם כל שחקן שלא קוראים לו נוביצקי או טרי יחזור במהלך הסדרה לתפקיד שיועד לו במקור, זה סימן שהמאבריקס מחפשים פתרונות, וזה אומר שהם בצרות.
שור: 1. הכותרת באתר one תהיה: רענן כץ הציע את מייק ביבי להפועל ירושלים; 2. בפלייאוף הבא כבר לא ישאלו שאלות כמו "איזה פאוור פורוורד היית לוקח איתך לפלייאוף, נוביצקי או _____; 3. לא משנה כמה סופרסטארים יש לך בחמישיה, מה שחשוב זה כמה שחקני חמישייה פוטנציאלים יושבים לך על הספסל; 4. המומנטום של הסדרה השתנה ברגע שקארון באטלר נכנס ברבע השני של המשחק החמישי, קלע שתי נקודות והעיף את הגג באמריקן איירליינס סנטר.
5. נקמה היא הדלק הטוב ביותר; 6. דן גילברט, הבעלים של קליבלנד, יגיד "אמרתי לכם"; 7. היה שווה למארק קיובן לקבל את קנס ה-100 אלף דולר (בגלל שאמר בסיום משחק מספר 2 ש"השופטים יודעים למי לשרוק בסדרה הזאת"), רק בשביל לראות איך דייויד סטרן מתאמץ לא לבלוע את המילים בטקס הענקת הגביע.
3. לאיזה מצ' אפ אתם הכי מחכים בגמר?
שגיא: הסדרה הזו היא חלומו הרטוב של דון נלסון, אמן המיס-מצ'ים. אין שום צורך ליצור כאלה, הם כבר שם. המקום היחידי שיש בו קצת איזון הוא עמדת הרכז, קיד וביבי, בכל שאר העמדות במגרש אין שום איזון.
נלסון. הקבוצה שלו רעננה. זאת התשובה מול ההיט? צילום: אי-פי
הרוטציה הארוכה של דאלאס, מול שלושת המופלאים, ואולי זה היתרון של דאלאס על פני הקבוצות האחרות שמיאמי פגשה בפלייאוף הזה: לפילי היתה רוטציה ארוכה אבל לא היה לה את השחקן שיכול לנצח עבורה את הסדרה, בוסטון ושיקאגו נפלו מהרגליים אחרי 44 דקות. לדאלאס יש את הכלים לשמור על רעננות, ויש לה את השחקן שיכול לנצח עבורה את המשחק.
מיכה: תשאירו את קרבות המאנו-א-מאנו בבית. לאיזה מצ'-אפ אפשר לחכות? מריון על לברון, קיד על ווייד או מישהו שישים גוף על בוש? קרלייל לא יעשה את זה לשחקניו. דאלאס היא הראשונה שהביאה לליגה הגנה איזורית של אירופה, והיא תשתמש בנשק הזה בגמר. ומיאמי, היא הגיעה לכאן בזכות הגנה קבוצתית קשוחה, אתלטית ומהירה שהציבה שני אנשים לפחות על הכדור. הדרך היחידה להתמודד עם הגנות כאלה היא בהתקפה קבוצתית.
לא יהיו כאן מאבקים אישיים. אפשר לעשות השוואות בין לברון לדירק, אבל מיאמי ודאלאס הגיעו למעמד הזה כי הן הבינו איך לשחק כקבוצה. שחקן בודד לא ינצח סדרה. רק תשאלו את ג'יימס, הוא עשה את זה לבדו בגמר המזרח ב-2007 ומאז רק ספג השפלות. הפעם הוא ראשון מבין היטים.
שור: ההתקפה של מיאמי נגד האיזורית של דאלאס. הפעם האחרונה בה מיאמי נתקלה בהגנה איזורית שיטתית כמו שדאלאס משחקת היתה בעונה הרגילה נגד אותה דאלאס, ואז זה נגמר ב-0:2 לקבוצתו של ריק קרלייל. מיאמי תצטרך להראות האם היא באמת התבגרה במהלך הפלייאוף והוסיפה לארסנל ההתקפי שלה עוד כמה אלמנטים למעט בידוד של כוכביה, או שברגע שסוגרים לווייד ולג'יימס את אופציית החדירה וכופים הנעת כדור, חוזרת ומגיחה המיאמי של תחילת העונה.
סורוקה: ריק קרלייל ואריק ספולסטרה נגד השופטים, עם רוח גבית חזקה מאוד ממארק קיובן ופט ריילי (למרות הורדת הפרופיל). דירק נוביצקי זרק 61 פעמים מהעונשין נגד אוקלהומה סיטי. לברון זרק 44 פעמים מהעונשין נגד שיקאגו. מישהו אמור לעשות את העבירות האלה.
לברון הוא שחקן נדיר, וגם מספיק חכם, חזק ואתלטי כדי לשמור על דירק. דירק הוא שחקן נדיר, וגם מספיק אינטליגנטי כדי לעמוד בכבוד, ולקבל כבוד, נגד לברון (גם אם יקבל הרבה פחות נסיונות שמירה כאלה מאשר לברון עליו). שניים מסוחטי העבירות המצטיינים בליגה ינסו לסבך אחד את השני בצרות. וכשאחד מהם יצליח, הצד השני יתקשה להתאפק.
יוסיפוביץ: בכתבה שעלתה אתמול ב-ESPN, מקדיש קווין ארנוביץ שבע פסקאות ראשונות לתהליך שעובר בראש אצל מי ששומר על נוביצקי. להלן התקציר: "אתה מונע ממנו את הכדור, מצופף, לא קופץ בהטעיה, שולח זרועות מעלה, רגליים על הקרקע, שיווי משקל. אתה עושה את כל מה שלמדת בעשרות אלפי שעות של אימוני הגנה.
"שעון ה-24 עומד להיגמר, ואין לנוביצקי לאן ללכת. הרחקת את ה-2.13 מ' הזה מהסל וגרמת לו להיות על העקבים. הוא נופל לאחור, רגל ימין מתנתקת כבר מהרצפה ואתה ממשיך להטריד אותו. לפי כל אמות המידה של הביומכניקה, זו בטוח לא הדרך בה שחקן רוצה לזרוק את הכדור במשחק כדורסל. ואז אתה רואה את הכדור נוחת נוחת ברשת בלי בכלל לגעת בברזל. עשית הגנה בשביל הספר, ולמה בכלל? באותה מידה יכולת להיות סדרן שמלווה את נוביצקי לטבעת".
הוא יצליח לעצור את נוביצקי? האסלם עובר את שיקגו צילום: אי-אף-פי
אז מי ישמור על נוביצקי? או יותר פשוט – מתי לברון ג'יימס יחליט שזה הוא? ואסור לשכוח את יודוניס האסלם. מדובר בבחור שגרם לדירק לקלוע ב-31 אחוז בלבד בגמר 2006 כשהוא שמר עליו. אם האסלם יהיה בריא, יהיה מעניין. במיוחד שאת לברון ואת ווייד אין ממש מי שיעצור.
4. אתנחתא לפני התחזית: נסו לדחוף ב-70 מלה כמה שיותר תובנות שהיכו בכם בפלייאוף 2011.
סורוקה: הזקנים הביתה! זה הפלייאוף של הצעירים (עד אמצע מאי). הצוציקים הביתה! זה הפלייאוף של הווטרנים (מאמצע מאי). כל הכישרון במשפחת גאסול נחטף על ידי מארק. אסור להשאיר את זאק רנדולף חופשי לשלוש. קל יותר לפחד משחקנים עם זקן. סאגת דווייט הווארד 2012 עוד תגרום לכם להתגעגע לסאגת כרמלו 2011. מניסקוס בריא זו לא דרישת סף משחקן NBA. להשאיר את כריס פול במצבו הנוכחי זה אסון הומניטרי. שביתה עכשיו זה רע.
מיכה: לברון לעולם לא ייחשב כעדיף על ג'ורדן. אבל אולי הוא יהיה כזה. כריס פול הוא הרכז הטוב בליגה. הניקס והלייקרס יערכו מצעדים בחורף הבא, לכבוד הגעתם של פול ודווייט הווארד. אוקלהומה סיטי ושיקאגו היו צריכות לעבור חוויית למידה. ג'יימס הארדן – וואו. בדנבר חייבים לבנות מחדש. ברנדון רוי צריך לקבל את ההצעה של פורטלנד ולפרוש בשיא. קובי כבר לא יפרוש בשיא. חיים פרטיים יכולים להשפיע על המשחק, ע"ע פאו גאסול. דירק נוביצקי מלך.
שור: עוד באמצע העונה לארי בראון ברח, לג'רי סלואן נמאס, ובסופה ריק אדלמן הועזב. בפלייאוף ג'ורג' קארל איכזב, פיל ג'קסון טואטא, גרג פופוביץ' נכשל. בקיצור, דור הולך ודור בא; בגיל 22 דריק רוז וקווין דוראנט לקחו את הכישורים שלהם לרמה הבאה, ונראה שדייויד סטרן יישן בשקט בלילה גם בשנים הקרובות; בשבועות הקרובים אסור לדייויד סטרן ולבילי האנטר לישון בשקט, כל עוד איום השביתה מרחף באוויר.
יוסיפוביץ: אוקלהומה סיטי בדרך להיות שושלת, או לפחות לריב עם מיאמי על התואר, משהו בומבסטי הולך לקרות לחבורה הזו. משהו חסר לדריק רוז, משהו שספק אם יקבל אותו בעתיד. גם אתם עדיין לא עיכלתם שפיל והלייקרס עפו בסוויפ? ממפיס ממש, אבל ממש מעניינת לצפייה, בניגוד לציפיות. אטלנטה ממש, אבל ממש לא. ביי ביי בוסטון, ביי ביי סן אנטוניו. בעונה הבאה הניקס לא יעופו ככה. זה היה הפלייאוף הכי טוב בשנים האחרונות. תנו לדירק להניף את הגביע.
5. והרי התחזית
שגיא: אני לא חושב שעלו תובנות, כמו שהנחות בסיסיות עורערו: קבוצה לא צריכה זמן בשביל להתחבר; צעירים ואנרגטיים יכולים לנצח את המסורת והניסיון; דירק נוביצקי הוא לא הלוזר האולטימטיבי, כמו שקובי בראיינט אינו הווינר האולטימטיבי. בסופו של דבר, עם כל ההפתעות, התוצאה הסופית כנראה תהיה צפויה מאוד (מיאמי אלופה), ועל כך אמרו חכמינו ז"ל: הכל צפוי והרשות נתונה.
מרחף סוף סוף לתואר, או שיכניס את נוביצקי להיכל התהילה? צילום: אם-סי-טי
סורוקה: הראש אומר: מיאמי, לגמרי. הלב אומר: דאלאס, חובה. בהימורים בין סן אנטוניו לממפיס, ובין אטלנטה לאורלנדו, הלכתי עם הראש וטעיתי. הפעם אנסה את הלב. 3:4 למאבריקס.
שור: שתי הקבוצות רעבות, נחושות ומוכנות למעמד. האימון, הנסיון והעומק בצד של דאלאס. הכשרון, הביתיות ואפקט כל העולם נגדנו עם ”beat the heat" בפינה של מיאמי, שגם תנצח 3:4 בסדרת גמר שתכנס לקלאסיקה.
שגיא: לא יכול כבר להמר נגד דאלאס, אבל מאוד רוצה להמר נגד מיאמי. 2:4 דאלאס.
מיכה: מכל הסיבות שצוינו, 1:4 מיאמי.
יוסיפוביץ: כמי שליווה, אם בנבואה ואם בתקווה, את דאלאס ונוביצקי לאורך כל הפלייאוף, אין סיבה שאזנח אותם כאן. אז הפעם, עם הרבה פחות נבואה ועם הרבה יותר תקווה, 2:4 ל-Biggest D. ובלי קשר, תודה.
סיכום הנקודות עד עכשיו
1-2. יוסיפוביץ: סיבוב ראשון: 36 נקודות; סיבוב שני: 15 נקודות. גמרים איזוריים: מיאמי 2:4 (5), דאלאס 3:4 (5). סה"כ: 61 נקודות.
1-2. שור: סיבוב ראשון: 34 נקודות; סיבוב שני: 17 נקודות; גמרים איזוריים: מיאמי 2:4 (5), דאלאס 2:4 (5). סה"כ: 61 נקודות.
3. סורוקה: סיבוב ראשון: 29 נקודות; סיבוב שני: 19 נקודות; גמרים איזוריים: מיאמי 2:4 (5), דאלאס 3:4 (5). סה"כ: 58 נקודות.
4. מיכה: סיבוב ראשון: 38 נקודות; סיבוב שני: 10 נקודות; גמרים איזוריים: מיאמי 2:4 (5), אוק סיטי 2:4 (0). סה"כ: 53 נקודות.
5. שגיא שהימר באומץ נגד הזרם: סיבוב ראשון: 31 נקודות; סיבוב שני: 12 נקודות; גמרים איזוריים: שיקאגו 3:4 (0), אוק סיטי 2:4 (0). סה"כ: 43 נקודות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם