סחבק, מנהיג: גל מקל מחכה למכבי
ברק פלג משבח את קבלת ההחלטות והנכונות לבזר סמכויות. עמית גל מגדיר אותו 'כמו דורון שפר רק מחויב יותר'. ועידו קוז'יקרו היה מוכן שהבת שלו תביא אותו הביתה. גל מקל קפץ קדימה העונה בגלבוע. עם או בלי אליפות שנייה ברצף הערב, כנראה שבעונה הבאה תראו אותו מסמן תרגילים באירופה
בדרך להיכל הוא הספיק לעבור בנבחרת. שם, כיאה ליורש עצר בהתהוות, שודרג ישירות למשרת הרכז הפותח, שותף 36 דקות בהופעת הבכורה באליפות אירופה, והחזיר לצביקה שרף עם 16 נק' וביטחון עצמי שנזל מהציפורניים.
רק שאז החלה העונה, ואיתה הגיעה היכרות צפופה מדי עם הספסל. מה שקרה בחודשיים הבאים מתמצת את הסיפור שלו יותר מכל חדירה לסל, או ריתוק הקורבן התורן בהגנה. מקל התעקש לשחק. גם אם המשמעות היתה להגיד 'לא' למכבי, לדחות בנימוס את הצעות הגישור ולעזוב. את העונה הוא סיים עם אליפות בגלבוע, שמן הסתם סגרה הרבה מעגלים ברמה האישית/סמלית, אבל השדרוג המשמעותי, לאורך זמן, הגיע העונה.
המפגש עם הפועל ירושלים ויובל נעימי בחצי הגמר היה רק צירוף מקרים, שהמחיש את מה שראו מחזור אחרי מחזור. זו כבר לא שאלה על זהות הרכז הישראלי המוכשר בליגה. מקל, והאיש שהועדף על פניו בנבחרת, לא עובדים באותו מקצוע.
מאמנים אוהבים מאוד לדבר על הדברים שלא רואים בסטטיסטיקה. אצלו רואים. בעונה אחת הוא הכפיל את הנקודות ואת העזרה בריבאונד. הרים את האחוזים מהשדה, את האסיסטים, ואת העבירות שהוא סוחט. "התבגר", היתה השבוע המילה הראשונה ברשימת הסופרלטיבים שזרקו עליו המאמנים, וגם של השחקנים שסביבו.
דווקא ביטחון רופף, בריחה מאחריות, ו/או בעיות כריזמה לא היו שם מעולם. להיפך. בעבר, הביקורת העיקרית סביב מקל כוונה לחיבתו המפורסמת לכדור. לנטייה, גם אם בסוף תגיע מסירה מאוד משוכללת, לבלות חלקים ארוכים מדי מההתקפה בכדרור, ובעוד קצת כדרור. ברק פלג, עוזרו של ליאור ליובין בגלבוע, מחדד את התיאוריה. מסביר שההתבגרות המדוברת, הקפיצה הכי משמעותית, הגיעה דווקא ביכולת לשחרר.
"יכולת אישית היתה לו תמיד", אומר פלג. "הוא היה רגיל שהכדור אצלו, ומשם דברים קרו. השנה הוא למד מתי להרפות. שלא כל מסירה חייבת להפוך לאסיסט. שלא כל מהלך חייב להיות 'וואו.' הוא משחרר את הכדור יותר מהר. הוא גם מתפקד נהדר יחד עם גוני (יזרעאלי). יודע מתי לקחת יותר על עצמו, ומתי יותר נכון שהכדור יהיה אצל גוני".
מקל מודה בעובדות, ומחזיר את הקרדיט אל ליובין, פלג והמועדון אליו הגיע לפני
"אני מקבל דקות, עושה מה שליאור וברק מבקשים, אבל למדתי לקבל החלטות לבד, ולהתאים את עצמי למצב. וכן, השיפור הגדול שלי העונה זה בשחרור מהיר יותר של הכדור עבדנו על זה הרבה, וזה גם חלק מהסיסטמה והשחקנים שסביבי.
"אישית, אני מעדיף לחלק אסיסטים מאשר לקלוע. זו גם שאלה של התאמה לצרכים של המערכת. עברנו העונה הרבה שינויים לעומת הסגל שרץ בשנה שעברה, והיה חשוב לי להכניס את השחקנים החדשים לעניינים. האחריות שיש עליי עושה לי טוב. נותנת ביטחון. לגבי גוני, אני סומך על הבחור בעיניים עצומות. הוא כוח גדול, ולמדתי ממנו הרבה כדורסל".
בכלל, משפטים על למידה, עבודה ואופי עוד יחזרו בשיחות על מקל. כשמנתחים טעויות בשיחות קבוצה, מספר פלג, ברוב המקרים לאנשים לא קל לראות פשלה שלהם משתרבבת אל קטעי הוידאו. "עם גל", הוא אומר, "אפשר לערוך קליפ מטעויות שלו ולהראות מול כולם. אפשר להיכנס בו חופשי. הוא תמיד מקבל את זה כמו גבר הנכונות להקשיב, לקבל ביקורת, לרצות ללמוד ולתקן היא יתרון עצום שלו, שלא רואים הרבה".
מה הלאה? עידו קוז'יקרו הולך צעד אחורה, ומסמן את רף השיפור שעבר הרכז שלו העונה. "הוא עשה את ההתקדמות הכי גדולה בין הגארדים בארץ", מפרגן הסנטר. "והוא יכול להיות עוד הרבה יותר טוב. הוא מוכשר בטירוף, וכל זה כשהוא עדיין בוסר, ויש לו עוד המון דברים ללמוד. והוא סוס עבודה, ואחד שלומד.
"אני טיפוס ישיר. כשיש לי מה להגיד אני אומר לאנשים בפנים, ולפעמים לא כיף לשמוע ממני ביקורת. לגל אפשר להגיד הכל. הוא לא תמיד יקבל כל מילה בדום מתוח, אבל תמיד יקשיב. בקיצור, עזוב הכול, הוא מסוג הבחורים שהייתי רוצה שהבת שלי תביא הביתה".
עמית גל כבר עבר ליד הרכזים הכי גדולים שהכדורסל הישראלי ייצר בעשורים האחרונים. מעודד קטש ודורון שפר, ועד יוגב אוחיון. כרגיל, איכשהו, כולם התחילו (או שודרגו) אצלו בגליל. נתון שלא מצנן את ההתלהבות מהפרויקט הנוכחי.
"אני אוהב את כל הרכזים שעברו אצלנו, כולם חברים שלי, אבל בכלל בלי שאלה, מקל הוא הרכז הכי טוב בארץ היום", אומר המנהל. "שלוש השנים אצלנו עשו לו טוב. הוא הדבר הבא בכדורסל שלנו. אם הוא יכול להיות דורון שפר? ודאי, אם לא יותר טוב ממנו. גל הרבה יותר מחויב למשחק. רואים אצלו שיפור מדהים ביכולת לעשות את השחקנים שלידו יותר טובים. הוא אתלט אדיר, וכמובן, הבנאדם רוצח בהגנה. הוא שומר ברמות של הגארדים הכי טובים ב-NBA. ואני לא מגזים".
הערב, אגב, מקל מסיים את החוזה עם גלבוע/גליל. רשמית, הוא לא רוצה לדבר על העונה הבאה עד שזו תיגמר אבל הכיוון הכללי די ברור הגארד שעובד עם אחד הסוכנים החשובים ביבשת, מאוריציו בלדוצ'י, רוצה לשחק בחו"ל. בכל מקרה, עמית גל משוכנע שבניגוד לנטישה של רוב כוכביו אחרי ההצלחה בעונה שעברה, מקל, אם יישאר בארץ, ישחק רק בגלבוע. "גם אם יציעו לו מיליון דולר", הוא מצהיר.
זה אומר שאתה תציע לו מיליון ומאה?
"זו לא שאלה של כסף. הוא לא יעבור לקבוצה אחרת בליגה. הוא רוצה אירופה, אין לי ספק שהוא מתאים לרמות הגבוהות, ואם יחליט לצאת לחו"ל ניתן לו את ברכת הדרך, אבל אם יחליט להישאר, אין לי ספק שזה יהיה איתנו".
בינתיים, נשאר לכולם לפחות עוד ערב אחד. ולא, גם אם במרכז הארץ לא בהכרח ספרו אותם בתכנונים המוקדמים, מקל לא מופתע ששוב מדובר בקרב חזיתי על האליפות. "אם מסתכלים על כל העונה, ובמיוחד על חצי הגמר, אין ספק שמגיע לנו להיות בגמר. היו לנו עליות וירידות בדרך. אני חושב שהמשחק מול בני השרון, כשקלענו 48 נקודות, נתן לנו סטירת לחי מצלצלת, אבל לא עשינו רעש ולא ירדנו למקלטים. ידענו שאנחנו קבוצה טובה וידעתי שנתחבר עם הזמן. שרק צריך סבלנות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם