סטופר: זה הזמן של טום ת'יבודו
21 שנים כעוזר מאמן הכינו את טום ת'יבודו לתפקיד המאמן הראשי של שיקאגו בולס. 18 שעות עבודה ביום הכינו את הבולס היטב לגמר המזרח נגד מיאמי. אם הסדרה תמשיך להיראות כמו במשחק ,1 רוב הקרדיט יילך למאסטרו ההגנה, שיסרב לקחת אותו. כרגיל
"ג'יימס הוא שחקן כל-כך גדול, וכל-כך קשה לעצור אותו. אי אפשר לעצור אותו, צריך רק לגרום לו לעבוד על הנקודות שלו - ואז צריך להתרכז בלשתק את האחרים," הודיע ל"סאן טיימס" מאמן הבולס ת'יבודו (53), שהוכתר לאחרונה כמאמן העונה למרות היותו רוקי כמאמן ראשי.
זה היה שלב ההצהרות. הביצוע היה הרבה יותר מרשים. במשחק 1 של גמר המזרח בו הבולס ניצחו ,82:103 לברון ג'יימס קלע 15 נקודות בלבד והגיע רק ל15- זריקות מהשדה. לואל דנג, הפורוורד הסודני-בריטי של הבולס, היה מצוין מולו, אבל גם דנג הודה: "אנחנו לא משחקים הגנת מצ-'אפים, אלא הגנה קבוצתית מצוינת. כולנו עשינו עבודה טובה על לברון ועל דוויין ווייד (7 מ17- מהשדה, 18 נקודות). נדרש מאמץ קבוצתי, ואנשים שיישארו ממוקדים בתוכנית לאורך כל המשחק. כולנו יודעים כמה לברון שחקן גדול. היו כמה זריקות שהוא קולע בדרך-כלל, אז לא ניקח לעצמנו את כל הקרדיט."
לא, בשיקאגו לא זקוקים לקרדיט. אין ספק שהם הגיעו לגמר המזרח כקבוצה הצנועה יותר, הנוצצת פחות, העובדת קשה יותר. ביוני האחרון, שבועות ספורים לפני שלברון יצא לשוק החופשי וכשהבולס עוד קיוו להביא אותו, או לפחות להחזיר הביתה את יליד העיר ווייד, יצא גאר פורמן, ג'נרל-מנג'ר הבולס, לחפש מאמן. ויני דל-נגרו היה פרווה, והיה ברור שאין לו חזון או תוכניות שיובילו את המועדון לשלב הבא. הוא פוטר. תוך ימים ספורים הגיע פורמן לשם הראשון, ואולי גם האחרון, שהיה ברשימת המבוקשים שלו.
ת'יבודו, יליד ניו-בריטיין, קונטיקט, גדל בניו-אינגלנד, ולאחר שהתמנה בגיל 23 לעוזר מאמן בסאלם קולג' במסצ'וסטס והמשיך לעונה אחת כמאמן, הוא עבר לאוניברסיטת הרווארד והיה ממונה שם על סקאוטינג, הכנות למשחקים וגיוס ספורטאים.
ב1989- לקחה אותו קבוצת הNBA- החדשה שהוקמה במינסוטה כעוזר מאמן. ב1992- הוא הצטרף לסן-אנטוניו, שנתיים לאחר מכן עבר עם ג'ון לוקאס מהספרס לפילדלפיה, וב1996- נטש והגיע לניו-יורק.
ואן גאנדי עזב את יוסטון ב2007- ובינתיים בבוסטון נבנתה קבוצה מפחידה עם גארנט וריי אלן. דוק ריברס הגיש, גם הוא, שם אחד של עוזר מאמן לממונים עליו. "הרבה מאמנים מתרכזים בהגנה כי זה התפקיד שלהם," הסביר דוק. "טום אוהב את כל המשחק. הוא מוח כדורסל טוב, עם תשוקה להגנה. הוא שואל מה אני רוצה, אני עונה, והוא מריץ את זה."
הוא הריץ את זה כל-כך טוב, שבסיומה של אותה עונה הסלטיקס לקחו אליפות. הם פירקו את הלייקרס בגמר. הם שלטו בריבאונד, אכלו את החבורה מהוליווד מתחת לסלים והגבילו את קובי בראיינט ל25.7- נקודות לערב ב40.5- אחוז שדה, כולל 21 מ62- בשלושת המשחקים האחרונים. "הוא מדהים," ידע קובי לפרגן למאסטר ההגנה.
אגדת ת'יבודו הלכה וגדלה, אבל ראיונות עבודה אטרקטיביים בוששו להגיע. עד שבא קיץ ,2010 ואיתו פורמן. החיבור היה מיידי. "חיכיתי זמן רב לקבל תפקיד של מאמן ראשי בליגה, ולהיות בעיר הזו עם הקבוצה הזו, זהו חלום שהתגשם," סיפר. הוא ויתר על הצעות עבודה מניו-אורלינס ומניו-ג'רזי, ואמר שלא היה עוזב את בוסטון אלמלא היה מרגיש ששיקאגו יכולה לרוץ לאליפות. "ראיתי כמה חזק הם משחקים," סיכם, "הם לא פחדו מכלום."
"כולנו ידענו על המומחיות ההגנתית שלו," סיפר פורמן, "אבל ככל שהתקדמנו בתהליך הבחירה ודיברנו עם אנשים שעבדו איתו, התברר לנו שיש לו גם מוח התקפי מאוד יצירתי. אהבנו את הרעיונות שהוא הציג." בין השחקנים אותם עזר ת'יבודו לפתח התקפית היו רג'ון רונדו בבוסטון ויאו מינג. עכשיו הגיע זמן היישום של ת'יבס בשיקאגו. הוא בנה את ההגנה סביב שני קטבים: דריק רוז בקו הראשון מול הרכז היריב, וג'ואקים נואה מתחת לסל. ספציאליסטים הגנתיים נוספים, כגון קית' בוגאנס, רוני ברואר, עומר אשיק וקורט תומאס הוותיק, צורפו לסגל. אבל הכל התחיל ברוז.
"הוא גרם להרבה אנשים לילות ללא שינה," אמר המאמן בפברואר האחרון לרדיו .ESPN "כשאתה מאמן על הספסל השני, הדבר האחרון שאתה רוצה זה לראות את רוז בא מולך עם קיטור שיוצא מהאוזניים. מה שטוב זה שככל שאנחנו לוקחים יותר ריבאונדים אנחנו מאפשרים לרוז לרוץ יותר במגרש הפתוח, ושם הוא בלתי עציר."
נשמע מסובך? כן ולא. "התורה הזו דורשת מהשחקנים מנטליות של מוכנות למאמץ משולב, וחמישה אנשים שקשורים זה בזה יחד. לא חייבים שחקנים אתלטיים במיוחד. לקבוצות רציניות יש פשוט את המחויבות למשחק הגנה. אם השחקן הכי טוב שלך קונה את הרעיון, הוא עוזר להכתיב את הטון ולהגדיר את החזון עבור יתר השחקנים."
רוז, כאמור, קנה. אצל ת'יבודו הוא מצא גם מורה דרך וגם אדם שמוכן לעבוד לא פחות קשה ממנו. המיקרופונים שמחוברים למאמן במהלך משחקים משמיעים צעקות בקול צרוד. ההוראות הללו הן רק שיאו של יום עבודה מפרך. "יום אחד צחקתי עליו שהוא אפילו לא צריך לשכור דירה או לקנות בית," אמר פורמן. "הוא פשוט חי בברטו סנטר (מתקן האימונים של הבולס).
הוא מגיע בבוקר, נשאר מאוחר בלילה. אני מגיע בסוף שבוע והוא שם, עובד עם הצוות. לא ראיתי מישהו עם כזו תשומת לב לפרטים. הוא לא נותן לכלום לברוח. זוויות חסימה, מערכי הגנה, עבודת רגליים. משחק מתחבר לאימון, והדגשים נשארים אותו דבר מיום ליום. זה הבסיס למה שאנחנו עושים."
עם כל העקרונות הללו, ת'יבודו גם משאיר קצת מקום לשחקנים להסתלבט עליו. הוא מדריך שלהם, יותר מאשר מפקד עליון. "התחביבים שלי? בולים נדירים, ציורי שמן והאזנה למוצרט," אמר בעקבות אימון לאחרונה, וגרם לואן גאנדי, למשל, לגחך: "אולי ההורים שלו אספו את הבולים ושמו באלבום." "אני לא יודע על תחביבים שלו," הודה בריאן סקאלבריני, שחקן ספסל שעבר מבוסטון לבולס, "אנחנו מדברים רק על הכדורסל. הלייקרס, הסלטיקס, קבוצות ישנות, קבוצות חדשות, רוקיז, הכל. מעולם לא דיברנו על דבר אחר. אני אחד הפייבוריטים שלו ואני לא יודע אם הוא יודע שאני נשוי עם שני ילדים."
צחוק בצד, המסירות של ת'יבודו משתלמת. האיש שנאמר עליו שיום עבודה שלו כולל 18 שעות, עסוק עכשיו יומם ולילה בתוכניות לעצירת לברון ג'יימס. כשקינג ג'יימס ישן, ת'יבס כנראה מתכנן עוד שמירה כפולה. אם הבולס יפתיעו את רוב התחזיות ויעלו לגמר הדבר היחיד שלא יפתיע הוא שת'יבודו, כרגיל, יסרב לקחת את הקרדיט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם