כרמל דוכס: הירוקים מחקו את הטראומה
הירוקים חיכו שעה וארבע דקות כדי למחוק את טראומת בני יהודה מהעונה שעברה. הגיבור והסיסמוגרף: יענקל'ה שחר מומחה לשגשוג בג'ונגל של הכדורגל הישראלי. ובים החגיגות, אפילו יו"ר ההתאחדות, אבי לוזון קיבל חנינה מהקהל
יעקב שחר וליאור רפאלוב. נתנו הצגה צילום: עמרי שטיין
ליאני אכל הצגה של חמד, ורפאלוב פינדל פנימה כדי לשחרר את השסתום. הפחדים והשדים שטיפחו בחיפה כולם מאז המחזור האחרון ההוא, ניהלו את חיפה במחצית הראשונה, בה לא הצליחה לייצר שום דבר. קרית-שמונה שיחקה כמו שצריך ואפילו היתה מסוכנת יותר, אבל זהו. אחרי שעה וקצת חזר הכל לסדרו.
הרבה מיקרובים שטו בקישון מאז הנגיחה ההיא של משה סלקטר בקיץ '84 מול רמת עמידר, על הדשא הצהוב והחרב של קרית-אליעזר. נגיחה של שוטר שפתחה שושלת מפוארת של 12 אליפויות ב27- שנה. להפועל ת"א למשל, לקח כמעט 90 שנה להשיג 12 אליפויות, וכיוון שהיא נעדרת כליל תרבות ניהולית, היא לא זו שתהווה באמת איום אמיתי על ההגמוניה החיפאית. אולי תוכל במקרה הטוב לייצר אליפות אחת או שתיים בעשור, וזה אם תצליח לבנות סגל שחקנים נדיר, כפי שרץ אצלה בשתי העונות האחרונות.
2. יענקל'ה שחר הוא בסופו של דבר סוג של דיקטטור נאור. לאורך השנים יכולים לעבור בחיפה שחקנים נהדרים ומאמנים מוצלחים, אבל יענקל'ה הוא הכוכב האמיתי, הסיסמוגרף, וככה הוא דואג שזה יישמר - סוג של "אני אנווט," כמו רבין בנאום הבחירות ב.'92-
איש של ניגודים שמצא את הנוסחה הנכונה לאיך לא מתרסקים, ואת המינונים האנושיים והנפשיים המדויקים כדי לשרוד, ואפילו לשגשג, בג'ונגל של הכדורגל הישראלי. מכובד במידה אבל לא פראייר, נותן כל מה שצריך לסביבת העבודה סביבו כדי הצליח, אבל כעסן ומטיל מורא בימי משבר.
סיבוב האליפות. הכל חזר לסדרו צילום: אלן שיבר
שחר הוא גם התחנה האחרונה כאן לפני ההתבהמות הכללית שהשתלטה על הכדורגל שלנו. הוא התשובה המוחצת לדני לוי והכנופיה סביבו, לפרוספר אזגי, לניוון בבית"ר, לארכאיות של יואב כץ ולילדותיות של מוני הראל ואלי טביב. בלעדיו, בלי עוזי מור, צ'יזיק וכולם סביבו, אפשר היה לסגור פה את הכדורגל.
3. אלישע לוי מסיים עונה שלישית עם אליפות שנייה, וזו גדולה יותר מהראשונה, כי עם קבוצה מוגבלת יחסית הוא התגבר בקור רוח נהדר על היתרונות הברורים של הפועל. מקרה אלישע הוא עוד דוגמה ליכולת של שחר להגשים חלומות, ולהפוך מאמנים מגזרת בית שאן-סכנין-אשדוד-כפ"ס למאמני שורה ראשונה, ולקחת אחד כמו בוקולי שכמעט
התחשמל בחדרי הלבשה במכתש ובעילוט, עד שמצא את המנוחה והנחלה.
דקה לסוף אבי לוזון קיבל מהם חנינה. הביקור שלו בחיפה משול בעיניהם לנאום של אבו-מאזן בכנסת, אבל 14 אלף עם חוש הומור מצוין שאגו לו "בוא לפה," וזה נגמר יפה. בטח לוזון ייתן הבוקר הוראה לבטל להם את ה"ללא קהל" בעונה הבאה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם