מרימים את הראש: האנטישמיות עדיין כאן
כתובות "יהודים לתנור" על קירות האיצטדיון, אוהדים ששרים כי "כל היהודים סבונים" וכרזות תמיכה בסגנו של אדולף היטלר. חשבתם שהאנטישמיות הולכת ונעלמת מהעולם? ברוכים הבאים לכדורגל האירופי, שם היא עדיין חיה ובועטת
אבל לכל מי שמתבונן בראייה מפוקחת על המתרחש בכל תחומי החיים וגם בספורט ברורה העובדה הבאה: העולם מלא באנשים שמזדהים עם מעשי הצורר הנאצי ורואים ביהודים כאשמים בכל צרות היקום. לפניכם רשימה חלקית ביותר של קבוצות כדורגל שמוכיחות שהאנטישמיות עדיין חיה ובועטת, בהן האוהדים ימררו את חייו של השחקן, אך ורק משום שהוא יהודי.
מועדון המזוהה עם הימין הקיצוני האיטלקי ורבים מאוהדיו אנטישמים מוצהרים. שמו המלא של המועדון הרומאי הוא Società Sportiva Lazio או כפי שאוהדים מכנים אותו בפשטות "אס. אס לאציו".
ביציע האולטראס כל שחקן המצדיע במועל יד הופך מיד לכוכב (עיינו ערך פאולו די קאניו ומאורו סראטו) ואילו רק המחשבה על החתמתו של שחקן
בשנה שעברה הודיעה הנהלת לאציו, שעושה הכול כדי להתנער מהתדמית האנטישמית, על החתמתו של אייל גולסה. אלא שהקהל לא עבר על כך על סדר היום: צלבי הקרס הונפו ביציעים ובעמוד הפייסבוק של האוהדים צוייר מגן דוד נוטף דם. אייל גולסה נשאר בחיפה.
קבוצה שהגרעין האנטישמי של אוהדיה פשוט לא סובל את המחשבה שיהודי ילבש את מדי הקבוצה. בתחילת שנות ה-90 כבר סיכמה הקבוצה על הצטרפותו של רוני רוזנטל, שאמור היה להגיע לאודינזה אחרי עונה לא רעה בכלל בליברפול.
הסיפור חזר על עצמו בשנת 2008 בקרואטיה: היידוק ספליט התעניינה בשירותיו של אברהם גרנט, שבדיוק פוטר מצ'לסי אבל על קירות המועדון הופיע הכיתוב "גרנט חרא יהודי", והקבוצה הודיעה שהמועמדות של אברם כלל לא עלתה על הפרק.
אין סיוט גדול יותר לכדורגלן יהודי בספרד מאשר להגיע למגרש בפמפלונה. אם האוהדים הבאסקים יגלו שאחד השחקנים על המגרש הוא מבני אברהם, הם ימררו את חייו וינסו להפוך את הערב שלו לסיוט. כמובן שאין סיכוי שיהודי ילבש את מדי הקבוצה שלהם. העניין עולה לכותרות בשנים האחרונות בכל פעם שדודו אוואט מגיע לאוסאסונה.
הולנד היא מדינה בעלת תדמית סובלנית, אבל את אותה הסובלנות לא תמצאו ביציעים של פיינורד ואוטרכט. כמעט בכל שנה המפגש מול אייאקס, שאוהדיה מניפים במגרש דגלי ישראל, מעניק למאות האנטישמים המאכלסים את היציעים של שתי הקבוצות האלה להפגין את שנאתם ליהודים.
בדרך כלל התסריט הוא זהה בשנים האחרונות: גלוחי הראש מגיעים טעונים מאוד למפגש מול "קבוצת היהודים", צועקים "יהודים לתאי הגזים" ו"חבל שלא עשו מכם סבון", המשטרה נכנסת לפעולה ומפזרת אותם לכל השדים והרוחות. אייל ברקוביץ' היה מועמד להצטרף לפיינורד באמצע שנות ה-90 ואוטרכט התעניינה בבן סהר לפני כשנתיים. מזלם הוא שהם לא הגיעו לשם.
גרסא דומה לסיפור הזה אפשר למצוא גם בהונגריה, שם האוהדים האנטישמים של פרנצוורוש מתעבים את היריבה העירונית מ.ט.ק. אך ורק משום שהיא מזוהה עם היהודים.
לקבוצה שרק בקיץ האחרון הדיחה את מכבי חיפה מגביע אירופה יש כמה מאות אוהדים שפשוט מעריצים בכירים נאצים. בשנה שעברה ערכו מאות מהם מפגן תמיכה בסגנו של היטלר, רודולף הס, במהלך המשחק מול ויטבסק.
הם הניפו בגאון תמונה גדולה של הס ופרסו שלט עליו נכתב "אתה המופת שלנו. אנחנו מעריצים אותך". ההתאחדות הביילורוסית קנסה את דינאמו ב-80 אלף דולר, אבל האוהדים לא כל-כך מתרגשים. ביציעים במינסק רודולף הס הוא עדיין אליל ושכולם יקפצו.
כל אוקראיני ישמח לספר לכם שבמערב המדינה, באופן מסורתי, מתעבים יהודים. אם תשאלו את אוהדי קרפטי מהעיר לבוב, עיר מרכזית במערב אוקראינה, היהודים שולטים בעולם וגורמים לכל הצרות. הם גם דואגים להבהיר את העמדה הבלתי מתפשרת הזאת בכל משחקיה של הקבוצה.
בשנת 2006 התייצבה לבוב למשחק גביע מול דינאמו קייב ונשיאה היהודי, איגור סורקיס. לבוב הייתה טובה אבל ידה של דינאמו הייתה על העליונה. בסיום המשחק אלפים מאוהדי לבוב החלו לצעוק כאחד: "שחקנו מעולה והפסדנו כי סורקיס ז'יד. אין מה לעשות נגד היהודונים". ההתאחדות קנסה את לבוב בכמה עשרות אלפי דולרים, אבל האוהדים חותמים על ההצהרה שלהם בשתי הידיים גם היום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם