איך הוא סר: אלכס פרגוסון לא נגמר
בגיל 69, אחרי רבע מאה באולד טראפורד, לאלכס פרגוסון יש עדיין כוח לסחוב את מנצ'סטר יונייטד לעונת שיא. עם משחק אפור רכש צנוע, כוכבים מזדקנים, פצועים בלי סוף ורוני אחד. הערב (21:45), הוא מארח את צ'לסי. נגמרו המילים, התארים ממש לא
איזו עונה היתה להם שם באולד טראפורד? ים פציעות, רוני שרצה ללכת, השתכנע להישאר ובמשך יותר מחצי עונה היה מחוץ לפוקוס. גיגס וסקולס הקשישים, ואן דר סאר שעבר את הארבעים. רכש צנוע שעונה לשם צ'יצ'ריטו וכריס סמולינג, ומי בכלל בנה על ברבאטוב בקיץ?
העונה הזו היא יותר מכל הצגה של איש אחד. יונייטד הרי רחוקה מלהיות ברצלונה או ריאל מדריד מבחינת הברק והיכולת. הכדורגל שלה היה קילומטרים מלהרשים, אבל כמה שהוא סיפק אפרוריות הוא היה יעיל במידה קטלנית. מקום ראשון בליגה, חצי גמר גביע נגד מנצ'סטר סיטי בשבת הקרובה, ועימות מכריע נגד צ'לסי, הערב (ב'), כדי להיכנס למועדון ארבע הגדולות של היבשת. יש מטרה ושום דבר לא יעצור את כבוד הסר.
תחשבו שבאירופה היה העונה מרוץ חימוש מטורף. ריאל מדריד לא הפסיקה לפתוח את הארנק, צ'לסי ראתה שלא הולך וחטפה את טורס, ואילו פרגוסון הביא את חביאר הרננדס ואת סמולינג, שלפני בערך שנתיים נסע ברנו קליאו צנועה בדרכו לעוד אימון של מיידסטון יונייטד מהליגה החובבנית.
אז נכון שסמולינג כבר הגיע לפולהאם, ואפילו ערך שם כמה משחקים, וגם ארסן ונגר היה על הקו, אבל זו היתה הפגישה עם סר אלכס ששינתה את הכיוון אצל הבלם הצעיר פרגוסון שטח בפני סמולינג את חזונו בשנים הקרובות. את המיקום המדויק על המגרש, איך הוא רואה את שילוב הפעולה עם השחקנים האחרים. סמולינג, שבכלל נולד כאוהד ארסנל, ידע לאן הוא הולך.
ויו אנדרסון, שפרגוסון צירף ליונייטד בשנות השמונים, סיפר פעם על הפגישות הראשונות האלה עם הבוס. אמר שאי אפשר לעמוד בלהט ובתשוקה לעוד הישג ועוד תואר.
פרגוסון יודע בדיוק מה הוא מחפש בשחקניו. כשהשם של הרננדס עלה, או בקיצור צ'יצ'ריטו, מעטים הכירו אותו בכדורגל העולמי, אבל יונייטד עקבה אחרי הצעיר עוד באוקטובר 2009. אז נשלח סקאוט ראשון לתת חוות דעת ראשונה אם הילד מתאים למערך.
אחרי שהתקבל דוח חיובי, פרגוסון לא הסתפק ושלח את ג'ים לאולר, הסקאוט הראשי, שיתמקם במכסיקו במשך שלושה שבועות ויכין מפרט טכני של החלוץ. יונייטד לא מוציאה שבעה מיליון ליש"ט כדי שילכו לאיבוד.
כשהעיתונות לגלגה על ההחתמות התמוהות, פרגוסון מיהר להזכיר: "אם אתם מסתכלים על שמונה השנים האחרונות, הבאנו צעירים כמו רוני ורונאלדו. אחד היה בן 17, השני בן 18. אני לא רואה סיבה שנשנה את השיטה".
עוד בסיבוב המשחקים של טרום העונה, בארה"ב, כשמנצ'סטר ניצחה את כוכבי הליגה האמריקאית וצ'יצ'ריטו כבש, פול סקולס הוותיק ניגש למאמנו ואמר: "זה שחקן של 25 שערים בעונה". פרגוסון סיפר יותר מאוחר: "סקולס הוא אולי לא דברן גדול, אבל תהיו בטוחים שהוא יודע לשפוט".
צ'יצ'ריטו הוא מסוג השחקנים שפרגוסון אוהב. בתשע בבוקר במגרש האימונים, עובד לבד בחדר הכושר, אחרי זה משתתף באימון הסגל, ובסוף נשאר אחרון לבעיטות לשער. למקורביו הסקוטי אמר שזה בדיוק כמו אולה גונאר סולשיאר המיתולוגי. רוצח עם פני תינוק.
המנג'ר אמר פעם שהוא לוקח בחשבון את עניין ההתאקלמות של החדשים. לא קל להשתלב באינטנסיביות של המערכת, וגם צריך להתגבר על מגבלות השפה. אבל סר אלכס לא
ברבאטוב הבולגרי הבקיע נכון לעכשיו 22 שערים, באחוזים גבוהים, אבל בלא מעט מקרים פרגוסון מעדיף על פניו את המכסיקני. "חביאר הרננדס, כשהוא על המגרש, תמיד נותן מאה אחוז, מנסה למצוא את הפרצה כדי לעשות משהו", הסביר אלן הנסן בטורו.
"ברבאטוב הוא אחר. אם לא ראיתם אותו לפני כן משחק, אתם לא יודעים אם הוא נותן משחק אדיר או שהוא סתם בינוני. זה נראה אותו הדבר". בעונה שעברה ברבאטוב בכלל נראה כמו פלופ אמיתי. המראה האדיש שלעולם לא מתאמץ עשה את שלו. היו שמועות שבאיירן מינכן רוצה, ומילאן מגששת, ורק פרגוסון הודיע שהשחקן לא למכירה. לדבריו, מדובר בגאון שעוד יביא תועלת. עובדה, האיש לא טועה.
אם יש דבר שבו הסקוטי מתמחה זו הסבלנות האינסופית, אפילו שהמערכת מסביב לחוצה. את נאני הוא קנה ב-2007 תמורת 16 מיליון פאונד מספורטינג ליסבון. הקיצוני הפנומן לא הצליח להביא את היכולת שלו וראה בזווית העין איך כריסטיאנו רונאלדו, חברו הטוב, גוזר את כל הקופון.
ב-2009 הקשר כבר לא יכול היה להתאפק והתפוצץ: "פרגוסון אדם מאוד מסובך. קשוח. אם הכל בסדר, אז טוב. אבל אם הוא חושב שיש תקלה, כולנו נדפקנו. ממחמאות הוא יכול לעבור ברגע לקללות. האם זה קרה לי? בטח שקרה. 'נאני, איך היית מסוגל להחמיץ את זה?'. לפני כל השחקנים. אף אחד לא חסין, כולל גיגס ונוויל".
מאמן אחר אולי היה שולח את נאני לגלות בווסט ברומיץ,' אבל סר אלכס נשאר בשלו. והנה, הפורטוגלי המרדן הוא השחקן הכי טוב שלו העונה. "רונאלדו הוא כוכב של פעם בחיים, אבל לקח לו זמן להתאקלם ולהתפתח בכדורגל האנגלי", המנג'ר הסביר "לנאני יותר קל. הוא מראה בגרות. כל פעם שהוא ליד הרחבה עומד לקרות משהו. לכן הוא כל-כך ענק".
בעונה כזו העליונות של נאני חיפתה על הימים הקשים של רוני. שחקן שהיה רגיל להבקיע בצרורות נכנס לתקופות ארוכות של בצורת ויכולת צורמת, ועדיין על הלוח רוני הוא הראשון שהמנג'ר כותב.
החלוץ הוא אבטיפוס של פרגוסון. גם ביום רע הוא יקרע את הדשא עד טיפת הזיעה האחרונה. אפילו שהשחקן, רק השנה, אמר שנמאס לו והוא רוצה לעזוב, המנג'ר שם הכל בצד והתעסק עם מקצוענות נטו.
פרגוסון ידע עוד בקיץ שרוני לא מרוצה מהחוזה. המנכ"ל דייויד גיל נפגש עם סוכנו של הכוכב, שאמר שהם רוצים לעזוב. ביונייטד ניחשו שזה בגלל מנצ'סטר סיטי, שהגישה ליה-יה טורה סכומים חלומיים.
פרגוסון היה מאוד פגוע בגלל שמדובר בבן טיפוחיו. הוא זכר איך כמה חודשים לפני כן רוני אמר שיונייטד זה המועדון הגדול בעולם. לתקשורת המנג'ר סיפר: "לפעמים אתה מסתכל על השדה הסמוך וחושב שהפרה שם יותר טובה מהפרה שלך וזה אף פעם לא עובד ככה".
הסקוטי זימן את השחקן למשרדו כדי לשמוע ממנו באופן אישי את ההודעה על סיום הקשר רוני דקלם את דברי הסוכן. פרגוסון אמר לו: "רק תזכור דבר אחד, תכבד את המועדון הזה".
רוני בסוף חתם. יונייטד לא הרשתה לעצמה לוותר על הסמל, והגישה חוזה אסטרונומי של 250 אלף ליש"ט בשבוע. רק שלאחרונה פורסם באחד הצהובונים שבקיץ פרגוסון ימכור את התכשיט. אותה מריבה, לדברי העיתון, השאירה צלקת גדולה מדי.
סר אלכס רוצה את כולם ממושמעים, נאמנים, חומר ביד היוצר. "זו מנצ'סטר יונייטד", הבוס הבהיר את עמדתו. "מועדון שההיסטוריה שלו והמסורת מתבססות על נאמנות ואמון בין שחקנים ומאמנים. זה עוד מהימים של מאט באזבי. מהמקורות האלה רוני נעזר, כמו גיגס וסקולס".
פרגוסון מאוהב בגיגס וסקולס. מנצ'סטר תזכה באליפות עם שחקנים שבמקומות אחרים כבר מתגוששים עם ותיקים. המנג'ר רוצה לראות אותם גם בעונה הבאה, במיוחד בגלל הגישה. סקולס רוצה גם העונה לשחק כל שבת, ומאוכזב כשהוא פותח על הספסל. "השניים האלה נמצאים בין עשרת השחקנים הטובים בהיסטוריה של המועדון", פרגוסון משוכנע.
הסקוטי השתמש בשניים בדיוק מדעי. בגלל גילם המופלג, הוא שלח אותם לדשא רק כשהיה צריך, השתדל לתת להם מנוחות ארוכות. ידע שהעזרה שהם נותנים לו היא גם מוראלית, לדחוף את הצעירים שפורצים קדימה.
פרגוסון היה חייב להשתמש השנה בכל אחד, לסחוט את טיפת היכולת האחרונה. בטרבל של 1999 המנג'ר זכר איך בשלושת החודשים האחרונים הם נהנו ממזל מדהים, כשלא סבלו מפציעות, והשנה הולך הרבה יותר קשה. פרדיננד היה בחוץ, גם וידיץ', שלא לדבר על ולנסיה. רשימה ארוכה של תקופות ארוכות בחדר הטיפולים. "המשחקים היום הרבה יותר תחרותיים מאז", המנג'ר משוכנע. "המהירות עלתה, יותר מדע מעורב. המגרשים יותר טובים".
פרגוסון, שמתקרב לגיל שבעים, אחרי 24 שנים במועדון, עדיין כל-כך חד וממוקד במטרה. בעורפו נושף מוריניו, שלא מסתיר את רצונו להגיע לאולד טראפורד. יורש ראוי ללא ספק, אבל הסקוטי לא עושה סימנים של אחד שמתכוון ללכת.
בראיון לגאזטה האיטלקי, המנג'ר אמר לאחרונה: "אם היו אומרים לי 'אלכס, אתה זקן מדי, החלטנו להעביר דף', הייתי אומר שאין בעיה. עשיתי את העבודה כאן, היתה לי קריירה נפלאה. אבל זו כנראה הבריאות שלי שתחליט. אפרוש כשלא יהיה לי יותר כוח".
רק שפרגוסון השלים את המשפט עם תזכורת מהעבר: "אבי, שעבד במספנות, יצא לגמלאות בגיל 65. שנה אחרי הוא מת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם