גדולים בהסברה: במדינת הגמדים הספורטיבית שלנו
ההתאחדות יצאה קטנה אתמול, בניגוד מוחלט למערך הדוברות המתרחב שלה. את המשחקים של ב"ש ואשדוד צריך היה לדחות לתאריך הפנוי הראשון ולא לקיים אותם אתמול ללא קהל. וגם: בן-חיים אולי מלא בכשרון, אבל גם חסר חינוך. איוניר שיחרר את מלול מהגולאג
אוהדי אשדוד מתעקשים לראות את המשחק, אתמול צילום: אדי ישראל
הפתרון המסתמן: חיזוק דסק התעמולה בכוחות נוספים מכלי התקשורת השונים. תודה לאל, מועמדים שעשו עבודה טובה בשנים האחרונות, לא חסרים.
2. כרגיל במדינת הגמדים הספורטיבית שלנו, מחמיצים את העיקר. מסקרן להתעסק בשאלה מה עשה כאן יעקב שחר לטובת מכבי חיפה והכדורגל הישראלי, אבל הרבה יותר חשוב לשאול מה היה לנו כאן בלעדיו, ולא פחות חשוב: מה יקרה אם חלילה יעזוב. מי יקבע כאן את הרף הספורטיבי והתרבותי אם שחר ינטוש אותנו לאנחות.
3. אין לי מושג מי זה טל בן-חיים ובן כמה הוא. אפילו אין לי חשק לעשות עליו גוגל. אבל עדיין ברור לי שמדובר בכישרון ענק, שאם ימצא סוכן רציני ומקושר, הוא יגיע למועדון בינוני ואף גדול באירופה. רק שלפני שמוכרים אותו, כדאי שמישהו יתפוס את בן-חיים באוזן ויבהיר לו שהוא חסר חינוך.
היה מעליב לראות את החלוץ מתנהג אתמול כאחרון הפרחחים של ליגת העל. אם אחרי מפגש קונבנציונלי לחלוטין עם שטראובר הוא מרשה לעצמו לדחוף את השוער בצורה כה מעליבה, מזלזלת ומקפיאת דם, סימן שמשהו דפוק לא רק בחינוך מהבית, אלא גם באישיות. חבל שבן-חיים ילך לאיבוד אם לא ימצא מי שיעביר אותו סדרת חינוך דחופה.
4. אלון יפת טעה רק בפנדל האחרון על מאור בוזגלו. זו טעות של עבירה מתמשכת, שהיתה על הקו והשחקן נפל שני מטרים בתוך הרחבה. אפילו השדרים נזקקו לשלושה הילוכים חוזרים כדי לקבוע נחרצות היכן התבצעה ההכשלה.
טל בן חיים. התנהגות לא מכובדת צילום: דני מרון
חוץ מזה, היה משחק מצוין בר"ג. מכבי פ"ת מסודרת ושיטתית. יוסי אופיר ורועי בקל מחזיקים לא רק את הקישור האחראי של פרדי, אלא שהם גם מזכירים שמיכאל זנדברג הוא עדיין יותר ספורטאי מאשר בליין.
בכלל, יש משהו במשחק של מכבי פ"ת שמזכיר את הפועל ת"א. קישור דומיננטי, החזקת כדור שמעידה על תרגול ואימון ברמות הגבוהות וורסטיליות בחוד. רק תעלומה אחת קשה להסביר: כיצד אפשר לשחק עם בןחיים, גולן ועומר דמארי, ועדיין להפגין כדורגל מתודי. אולי בעצם פ"ת לא ממצה את הפוטנציאל הענק שטמון במאמן ובשחקנים שלה?
5. לאיוניר יש קבוצה עליזה, שמגלה רצון לחזור לעניינים ומאבדת את המסגרת. אין
טעם לדבר על שחקני ההגנה, כשלקבוצה הזו אין משחק הגנה. יש לה את בוזגלו שעושה הכל כמו בשכונה, אבל זה לא רציני. אם מאור היה מגובה בשיטה ובתרגול סיזיפי, יכול להיות שמכבי היתה יוצאת לדרך חדשה. אבל במכבי אין שיטה. כבר שנים שאין לה אחת. רק עונשים ואיומים.
מצד שני, איוניר חזר רגוע מקנדה. דור מלול שוחרר מהגולאג וההתנהלות של המאמן במשחק ובעיקר לאחריו, היתה למופת. מי יודע, אולי אנחנו בפתחה של תקופה חדשה, בלי רצח בעיניים, עינויים או איומים. התיקו אחרי שלושה הפסדים יכול בהחלט להוות נקודת מפנה. תנסה מוטי, זה כאן מתחת לאף שלך. לא צריך לטוס לקנדה בשביל צרכים טריוויאליים.
6. הנה שחקן כזה. קובי מויאל הוא אנטי כוכב ואני לא מבין איך לא הפך עדיין לאחד השחקנים המובילים בכדורגל הישראלי. סביר להניח שזה עניין של אישיות. מויאל עובד עבור כולם במגרש ועושה מעט מאוד עבור עצמו בכל הקשור ליחסי ציבור.
קובי מויאל. אנטי כוכב צילום: דני מרון
אתמול הגיע יומו. בישול לעידן טל ושער א-לה סניידר אלפי שחקנים הציפו את סגל הנבחרת והגיע הזמן של מויאל. רזומה: קשר אחורי חזק, מהיר, טכניקה סבירה, הבנה ומשמעת טקטית. ופרט לא פחות חשוב: חיוך כובש.
7. דרור קשטן חטף כאן כל העונה, כך שהנה ההזדמנות לפרגן לו ולבני יהודה. לא שצריך להתרגש מהעובדה שהניצחון אתמול כמעט והבטיח לה את המקום בפלייאוף העליון, אבל בני יהודה של אפריל 2011 היא לא בני יהודה של נובמבר .2010 בחורף הקבוצה היתה מעוררת רחמים והיום היא מעוררת התפעלות.
זה בעיקר בגלל שילוב הצעירים והחזרת פדרו גלבאן לכושר שיא. לירוי צעירי, בן צעירי, המחליף עגייב, איציק עזוז ואביב חדד - תענוג.
8. הפועל ת"א? לא שצריך להתרגש מההפסד. קורה. מצד שני, בדיוק כמו אצל קשטן, גם למוני הראל ולאלי טביב צריך היה לתת זמן עד שהם יראו פרי לעמלם, הלא כן?
אקו"ם