סוגרים חלון: על חלון ההעברות המרתק של ינואר
אם הלכתם לישון מוקדם, החמצתם את אחת הסיומות המרתקות ביותר בהיסטוריה של חלון ההעברות. כמות השחקנים שעברו ביום שני האחרון וכמות הכסף שנשפך, הדהימה אפילו את עכברי הכדורגל ההדוקים ביותר
בדרך אל היום האחרון של חלון ההעברות של אמצע העונה, אחד הסיפורים המרכזיים היה העובדה שצ'לסי לא הוציאה אגורה אחת על רכש שחקנים. למרות שהסגל המזדקן שלהם נראה תשוש ולא מסוגל להשיג תואר השנה, הבעלים של הבלוז, רומן אברמוביץ', שמר בהיחבא את המפתח לכספת השמורה שלו.
ובכן, מישהו או משהו כנראה אמר לו: תוציא כסף, תוציא כסף, תוציא כסף! ובסוף יום שני האחרון הוא השקיע סכום מדהים של 114 מיליון דולר על הספרדי פרננדו טורס והברזילאי דויד לואיז.
ראשית, נתחיל בניתוח רכישתו של טורס. למרות שהוא עבר עונה קשה מאד, המספרים שלו בליברפול הם עדיין פנומנאליים. בסיכום כללי, הוא הבקיע 81 שערים ב-142 משחקים עבור האדומים. קל להסביר מדוע צ'לסי החתימה אותו, בייחוד אם לוקחים בחשבון את העובדה שהוא הבקיע 7 פעמים ב-7 משחקים נגד הכחולים.
כמו כן, זה קל להסביר למה "אל-ניניו" רצה לעזוב את אנפילד. אחרי ששהה מספר שנים באתלטיקו מדריד, כשהוא מנגן כינור שני לריאל וברצלונה, הדבר האחרון שהוא רצה לעשות הוא להעביר עשור בליברפול מבלי לזכות בתואר אחד. ובואו נודה בזה, האדומים נמצאים בתקופת מעבר וייקח זמן לפני שהם יוכלו להתחרות על התארים הגדולים.
ומה לגבי הכסף? ובכן, 80 מיליון דולר זה ה-מ-ו-ן כסף. למעשה, הסכום הגבוה ביותר שהוציאה קבוצה אנגלית בהיסטוריה. האם אני הייתי משלם סכום כזה? בחיים לא. בשלב הזה אני מאמין שטורס שווה בערך 60% מהסכום הזה.
מצד שני, אם אנדי קארול, חלוצה לשעבר של ניוקאסל, שווה 44 מיליון דולר, אז טורס היה מציאה. קשה להאמין עד כמה שוק ההעברות מתנפח כשזה מגיע לשחקנים אנגלים. האם כובש השערים בין ה-22 הוא שחקן טוב? כן. האם יש לו פוטנציאל? כן. אבל האם זה שווה הוצאת סכום שכזה?
לקארול הייתה חצי עונה ראשונה טובה בפרמייר-ליג, עם 10 שערים ב-19 משחקים והוא הבקיע בקלות בעונה שעברה בליגה השנייה, אבל הוא לא שווה יותר מ-25 מיליון דולר. אין ספק שליברפול הרגישה שהיא צריכה לקנות מישהו שיכול להפוך לאליל האנגלי החדש עבור האוהדים והחליטה לשפוך את הכסף על שחקן שיכול להתאים לתבנית הזו. מצד שני, הוא יכול גם להפוך לכישלון עצום.
אם כן, מה היו המהלכים הטובים ביותר ומה הרעים ביותר של חלון ההעברות של ינואר? אז הנה הבחירה שלי.
עמנואל אדבאיור. מימיי לא הייתי חסיד גדול של האיש הגדול בחלק הקידמי, אבל זו פעולה מוצלחת ביותר להשיג באמצע העונה אחד שחקן שהוא מבקיע שערים מוכח, ועוד כמעט בחינם. כשהעיקרון המרכזי שלו הוא עבודה ורוח קבוצתית, מוריניו יעמיד אותו במקומו. אני מצפה ממנו להיות הצלחה גדולה בברנבאו.
אנתוניו קסאנו. האם הוא מעורער בנפשו? כן והביוגרפיה שלו תעיד על כך. למרות זאת, הוא עדיין אחד השחקנים המוכשרים בדורו ויכול להיות ה-X פקטור שמילאן זקוקה לו במירוץ אחר אליפות ראשונה מאז 2004. אם הוא יתנהג כמו שצריך, הוא יהפוך לגיבור בסן סירו.
דויד לואיז. איך 34 מיליון דולר יכולים להפוך לעסקה טובה? ובכן, דויד לואיז הוא המגן הצעיר המוכשר ביותר בתבל. תסמכו עליי. צפיתי בו במשך 3 עונות בבנפיקה והוא השתפר כל שנה. כבר עכשיו הוא מוזמן קבוע לנבחרת ברזיל ובמהירות יהפוך לסמל בסטמפורד ברידג'.
סטיבן פינאר. שלא תבינו אותי לא נכון, 4.8 מיליון דולר עבור קשר בינ"ל טוב זו לא עסקה רעה. מצד שני, אני חושב שטוטנהאם עושה טעות גדולה כשהיא משחקת עם הכימיה הקבוצתית שלה.
איך אומרים? אם זה לא שבור, אל תתקן את זה והארי רדנאפ לא ינצח משחקים גדולים, בייחוד כאלה נגד קבוצות גדולות, עם פינאר, מודריץ' ו-ואן דר וארט על הדשא.
אם כבר, טוטנהאם הייתה זקוקה למגן חדש ולא לשחקן יצירתי נוסף. מבחינתי, הדרום אפריקאי היה בזבוז כסף.
לואיס גוסטבו. הוא שחקן טוב, אין ספק, אבל לא כזה ששווה 23 מיליון דולר. הוא לא שיחק משחק אחד בנבחרת ברזיל, למרות שאין להם יותר מדי קשרים הגנתיים טובים. אני חושב שבאיירן הימרה קצת יותר מדי על שחקן שהיה טוב בהופנהיים, אבל יתקשה לעשות את הצעד הנוסף קדימה באליאנס ארינה.
חוליו בפטיסטה. הברזילאי שעבר יותר מדי קבוצות, חזר לספרד וחתם במלאגה. תג המחיר - 3.4 מיליון דולר - לא מטריד אותי. מצד שני, מה שכן מטריד אותי הוא שבפטיסטה הוא לא השחקן שקבוצה שנאבקת נגד הירידה צריכה. רמת העבודה שלו היא נמוכה וכך גם המחויבות שלו. הוא יבקיע שערים מקריים, אבל הוא עדיין מעמסה על ומחוץ למגרש.
> לטורים נוספים של פדרו פינטו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם