לקום, כבר שבע: ריאל מאבדת גובה
ז'וזה מוריניו איבד את קור הרוח, איבד את חדר ההלבשה בברנבאו, איבד את מעמדו כאיש הקובע, איבד את כוח ההרתעה על המגרש, ואיבד קשר עם ברצלונה בטבלה. רק דבר אחד נשאר לו כרגע: הג'וב כמאמן ריאל מדריד ולא בטוח שכך זה יישאר לאורך זמן
גם עם ההישגים אי אפשר להתווכח: עם פורטו, צ'לסי ואינטר הוא לקח אליפויות, בליגת האלופות הוא זכה פעמיים תוך שש שנים עם פורטו ואינטר. אז איך זה שבריאל מדריד נראה שסיכוייו לאליפות ולהישאר במועדון קלושים, כשנותרו 17 מחזורים לסיום?
בספרד פורסם כי רק אליפות תשאיר את מוריניו בברנבאו, וגם הפורטוגלי עצמו כבר החל לפזר רמזים על כיוון עתידי. "תמיד אני רוצה לעבוד היכן שטוב למשפחה שלי," אמר, "והיה לנו טוב מאוד באנגליה." אולי לא תהיה לו ברירה. בעוד ברצלונה מנצחת 15 פעמים ברציפות בליגה, ומשווה את השיא של אלפרדו די-סטפנו והבלנקוס מלפני 50 שנה, ריאל הפסידה לאוסאסונה שלשום.
נכון שזה הפסד הליגה השני בלבד שלה העונה, אחרי ההשפלה בקלאסיקו, אבל קבוצת הפאר פשוט נראית כמו עוד קבוצה. האם ריאל היא מועדון מקולל? האם מוריניו לא קיבל את הכלים לעבוד? ואולי פשוט אי אפשר להתמודד מול ברסה?
ריאל מדריד הוא כנראה המועדון עם האגו הכי גדול בעולם, וחוסר ההצלחה באלופות, לצד השליטה של הקטאלונים בלה ליגה, משגע את נשיאי הקבוצה. מאז מינויו של ויסנטה דל בוסקה ב1999- למאמן ריאל, עברו בברנבאו לא פחות מ11- מאמנים, כאשר גם כאלה שזכו באליפות, כמו פאביו קאפלו וברנד שוסטר, עדיין נבעטו החוצה. מאז וויאדין בוסקוב הסרבי, שאימן את ריאל לפני 30 שנה, אף מאמן לא החזיק מעמד על הקווים יותר משלוש שנים מלבד דל-בוסקה. לרבים הספיקה שנה אחת.
טענה מרכזית נגד מוריניו היא שריאל תחתיו בנויה רק על כריסטיאנו רונאלדו, ושלמרות הכו שר הפנטסטי של הפורטוגלי, שכבש העונה כבר 23 שערי ליגה, זה לא מספיק. בשלושת המחזורים האחרונים הוא אפילו לא מצא את הרשת.
אבל הכישלון הראשון נעוץ כנראה בעובדה שההנהלה ציפתה ממנו לכדורגל התקפי ויפה ולזכייה בכל התארים. מוריניו הרי ידוע באוריינטציה ההגנתית שלו, ותומכיו יצביעו על כך שמלכתחילה הוא הצהיר שרק בשנתו השנייה יוכל לקחת אליפות. גארי ליניקר כתב באחד מטוריו לאחרונה ששאל את מוריניו, "נו, איך בריאל," והמיוחד ענה לו: "זה
כישלון שני שמסתמן הוא אובדן כוח ההרתעה ברמה הטקטית, כאשר נקודת המפנה היתה ההשפלה בקלאסיקו. למשחק הגדול הוא הגיע לאחר שעצר את בארסה בחצי גמר האלופות האחרון עם אינטר, אבל שם המוניטין נופץ. עם אינטר, וחבורת שחקנים מסרייה A שההגנה בגנים שלהם, היה קל יותר לבנות חומה.
בריאל התוכנית לא עבדה, ויתרה מכך יריביו של מוריניו הבינו שאפשר לעצור את ריאל שלו בדיוק בטקטיקה בה השתמש הפורטוגלי באינטר. "בפעם הראשונה מאז שאני זוכר את מוריניו, הטקטיקה שלו מול ברצלונה לא עבדה," טען ליניקר, "ריאל נראתה בנחיתות מספרית על המגרש."
הפרשנים בספרד טוענים כי מול קבוצות כמו אוסאסונה או אתלטיק בילבאו, שמשחקות כדורגל אנגלי בסיסי של מסירות ארוכות, מוריניו היה צריך להציב קישור טכני מאוד. אבל נגד אוסאסונה, למשל, מוריניו העדיף את סמי חאדירה ולסאנה דיארה, שגילו חוסר יצירתיות. את אותן התופעות אפשר היה לראות ב0:1- הדחוק על מאיורקה, כאשר פרננדו גאגו וקאקה פתחו, היו חלשים, ורק עם יציאתם במחצית, היכולת השתפרה.
הבעיה השלישית: מוריניו לא הצליח להשתלט על ריאל כמועדון. במונחים פוליטיים, ז'וזה הוא שליט יחיד ולא צריך עוזרים. לא מתאים לו שמעליו או לידו ממוקם חורחה ואלדנו כיועץ מיוחד מטעם הנשיא פלורנטינו פרס. אפילו מוראטי באינטר, אחד שנהג להכתיב למאמנים את מי להביא לקבוצה, התקפל מול מוריניו וקיבל תוצאות מרשימות.
בתחילת העונה עוד נראה כאילו מוריניו מצליח לשנות את ההיררכיה בהנהלת ריאל, אבל בסופו של דבר הניסיון נכשל. ואלדנו יושב לו על הצוואר ונמצא איתו במאבק מתמיד. הוא מכהן למעשה כמנג'ר מקצועי, אותו תפקיד בו כיהן אברם גרנט בצ'לסי, בעונה בה מוריניו הלך הביתה במפתיע. לא מזמן, הודה מוריניו ב"סאן:" "תמיד הרגשתי שבקבוצות שלי מעניקים לי את הכוח לנהל. בשנה השלישית שלי בצ'לסי הגיע אדם (בלי איזכור השם המפורש, כמובן) שניסה לחסום את כל מה שבנינו בשנים הקודמות."
קשה להגדיר את החיכוכים בין מוריניו לולדאנו כהפתעה גדולה. עוד לפני תפקידו הנוכחי של מוריניו, כינה אותו בעבר ולדאנו "יהיר," "פריק של שליטה" ו"רמאי." כשאימן באינטר, יכול היה הפורטוגלי לשמוע את ולדאנו מגדיר את הכדורגל שלו כ"חרא על מקל." כשהתבקש ולדאנו להשוות בין מוריניו לגווארדיולה, ענה: "האג'נדה היחידה של מוריניו היא לקחת תארים. פפ מחזיק בראייה אחרת - לשחק כדורגל יפה."
ההתנגשות בין המאמן בעל האישיות הדומיננטית ליועץ בעל המעמד המיוחד הגיעה לשיאה בעת פציעתו של גונסלו היגוואין. המיוחד דרש עוד חלוץ. פרס, שהביא את קארים בנזמה לריאל, דרש ממוריניו להעביר אותו לחוד.
מוריניו סירב, סיפסל את הצרפתי פעמים רבות ובמשחק מול אלמריה עלה לדשא ללא חלוצים כלל, בדרך לתיקו מביך. ולדאנו, בתגובה: "יש לנו חלוץ, אבל הוא ישב על הספסל." מוריניו נשאל שוב ושוב מה קורה עם החלוץ שביקש, ואם דיבר עם ולדאנו בעניין, וענה: "אני מדבר ישירות עם הנשיא."
המאמן לא מבין איך זה שפרס, שהוציא בשנתיים האחרונות מאות מיליוני יורו על רכש, לא מוכן לשים את הכסף על חלוץ גדול, והשאלתו של עמנואל אדבאיור היתה ברירת מחדל בלבד. פרס אפילו לא יצא מגדרו כדי להביא את רוד ואן ניסטלרוי בו רצה מוריניו.
"איך יכול להיות שפרס, שכל הזמן אהב לרכוש שחקנים התקפיים בכל הזדמנות, לא הצליח להביא אחד כשמוריניו ביקש ממנו,"? תהה ליניקר. בספרד פורסם כאילו פרס ו-ולדאנו ניסו ברגע האחרון להחתים את דייגו פורלאן או קון אגוארו מאתלטיקו מדריד, אבל נראה שאלה פרסומים שכל תכליתם להרגיע את המיוחד.
מוריניו גם ממשיך עם ההשתלחויות בשופטים, אבל מה שעבד באיטליה ובאנגליה גורם לו נזק בספרד. המאמן חוזר וטוען שהשופטים נגד ריאל, ומאשים את ולדאנו כי אינו מייצג את האינטרסים של הקבוצה בפני ההתאחדות לכדורגל: "אני מרגיש בודד בצריח, ההנהלה לא תומכת בי."
שלשום התלוננו בריאל על האווירה במשחק נגד אוסאסונה. לטענתם, השוער איקר קסיאס ספג חפצים ובקבוקים מהאוהדים, שגם קיללו אותו ואת מוריניו. השופט איפשר זריקת כדור שני לרחבה בעת התקפת הבלנקוס ורונאלדו טען שכל הזמן בועטים לו ברגליים.
מוריניו דרש מפרס לפטר את ואלדנו, בטענה של חוסר לויאליות למועדון. פרס סירב, אבל החליט שהיועץ, שמרוויח שני מיליון יורו לעונה, לא ייסע עם הקבוצה באוטובוס ולא ייכנס יותר לחדר ההלבשה. למעשה, הוא מנסה להשאיר אותו כפרזנטור של המותג כלפי חוץ ומשתף אותו בישיבות הנהלה, אבל מרחיק אותו ממוריניו כדי למנוע עימותים.
"אני רוצה להודות למנג'ר המקצועי, חוסה אנחל סאנצ'ס, שעבד כמו משוגע להביא את אדבאיור," אמר המאמן לעיתונאים לפני הטיסה לאוסאסונה, "היחסים שלי עם ואלדנו לא חשובים. למה אתם כל-כך אובססיבים לגבי העניין הזה."?
מקורבי פרס אומרים שלנשיא נמאס ממוריניו, אבל הקהל עדיין אוהב את המאמן הכריזמטי. ליוהאן קרויף יש הסבר פשוט יותר למצב. "הבעיה של ריאל היא ברצלונה," אמר מספר 14 האגדי, "ההבדל בין הקבוצות היה ברור מתחילת העונה. מנסיוני, אני יודע שלברצלונה יהיה קשה להמשיך באותו קצב. ומוריניו לא ירפה עד הרגע האחרון."
בעוד עיתוני הספורט במדריד עדיין לא נכנסים במוריניו, בקטאלוניה הוא חוטף ללא הפסקה. לאחר המשחק נגד אוסאסונה, אמר המאמן כי אין לו טענות לשופט, אבל רמז שכאשר ברסה שיחקה שם, השופט איפשר לה לנצח.
בעל הטור בעיתון "ספורט" בברצלונה, אמיליו פרס דה רוסאס, העביר לאוטומט: "כאלה דברים אומר מאמן שמרוויח בשנה 14 מיליון יורו, ושהפך את ריאל לבדיחה של השנה בכל מגרש מחוץ לסנטיאגו ברנבאו. זה האיש שיורה ללא הרף חיצים לכיוון ברצלונה, למרות שכבר עכשיו אנחנו חולמים להופיע עם הקבוצה השנייה נגד ריאל בברנבאו ב17- באפריל, כי לא יהיה צורך לנצח והאליפות תהיה בכיס."
רוסאס מסכם: "מוריניו מתבכיין בלי הפסקה כדי לכסות על האמת המרה: ריאל שנייה בליגה, כמו שהיתה אצל קודמיו, ולא משחקת טוב למרות שעל הנייר היא שווה 520 מיליון יורו. מה שהכי מצחיק זה שלפני שבועיים, אמר מוריניו לעיתונאי שאם הפער בינו לבין ברסה יגיע לשש נקודות, האליפות גמורה. עכשיו, כשהפער עומד על שבע נקודות, מה הוא יגיד."?
ומה בקשר לשחקנים? רובם בעד מוריניו, אבל גם כאן מסתמנים מחנות. לפני שבוע התפרסם כי מוריניו כועס על קסיאס, שכביכול מעביר מידע על הנעשה בחדר ההלבשה לחברתו, עיתונאית הספורט שרה קרבונרו.
הכתבת הגדירה את כריסטיאנו רונאלדו כ"אדם אנוכי שחושב רק על עצמו," וגילתה בטלוויזיה האיטלקית שהנהלת ריאל ביקשה ממוריניו להוריד את הווליום בהתקפות שלו נגד ההתאחדות וברצלונה. אז לאחר שאיבד את השליטה במגרש, ואולי גם בחדר ההלבשה, ייתכן שבקרוב יאבד ז'וזה מוריניו גם את הג'וב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם