הורג אותם ברכות: האם נבחרת מאסיה תזכה במונדיאל?
הבעיות של הנבחרות האסיאתיות במונדיאלים תמיד היו הפיזיות וחוסר הניסיון. עם השקעה במאמנים, אפשר לפנטז על הצלחה ב-2022

כידוע, רק אסיאתית אחת הצליחה להגיע לחצי גמר הגביע העולמי – דרום קוריאה ב-2002. ועדיין, עם כל הכבוד ליכולת של השדים האדומים, היה להם יתרון ביתיות והם הרוויחו מכמה החלטות שיפוט מעוררות מחלוקת נגד ספרד ואיטליה. למרות הכל, ההישג גרם לפרשנים רבים להאמין שזוהי אבן הפינה להצלחות עתידיות באירוע השיא של פיפ"א; ב-2006, רק אוסטרליה עברה את שלב הבתים לפני שהודחה מול איטליה, וב-2010 יפן ודרום-קוריאה עפו בשמינית הגמר.
כדי לנתח את האפשרות של אלופת עולם אסיאתית, נצטרך להביט על היתרונות והחסרונות של קבוצות האיזור. קשה אפילו להגדיר זאת כ"איזור" בגלל השונות החברתית והתרבותית בין מדינות, אבל דבר אחד משותף לכולן – חוסר נסיון במעמדים הגדולים.
אם אבקש ממכם לתת את שמותיהם של חמשת הכדורגלנים האסיאתים הגדולים בכל הזמנים, כמה זמן ייקח לכם לענות? לא קל, נכון? מעטים הצליחו להשפיע על הליגות הטובות בעולם, בהן היריבות איכותיות, הלו"ז צפוף והטכניקה בסטנדרט גבוה. מכיוון שנוכחות בליגות הבכירות חשובה, הייתי בוחר בג'י סונג פארק, הידטושי נקאטה, עלי דאי, מארק וידוקה וצ'ה בום-קון, בשל ההישגים שהביאו למועדון ולמדינתם.
אתגר אחר, בראייה היסטורית, היה הסגנון. המלעיזים יגדירו את הנבחרות האסיתיות כ"רכות", נחותות בפיזיות ובתיקולים. ואכן, מול מדינות עם הגנה חזקה וחלוצים חזקים, האסיאתיות רשמו הצלחות מעטות.
העדיפות העליונה עבור המדינות האסיאתיות כיום צריכה להיות השקעה באימון. ההתאחדויות באוסטרליה, יפן, דרום קוריאה, איראן וערב הסעודית צריכות להחתים מאמנים בכירים מאירופה ומדרום אמריקה לנבחרות הצעירות.
ראינו מה עשה חוס הידינק ב-2002 בקוריאה, ושימו
ומכאן ארחיק לכת, ואטען שקטאר תגיע לרבע הגמר ב-2022. קצת מטורף, יחסית לכך שהם מעולם לא עלו למונדיאל? תחשבו על כך שהמדינה העשירה בנפט תזרים גלונים של כסף לתוך הספורט. הם ישיגו את המאמנים ומאמני הכושר הטובים ביותר, המגרשים הטובים ביותר, ואת הזרעים הם יקצרו בעתיד.
לטורים נוספים של פדרו פינטו: cnn.com








נא להמתין לטעינת התגובות






