מחוף לחוף: סיכום השבוע ב-NBA
גרג פופוביץ' במגמת פסיכולוגיה, מיאמי במגמת זימרה, אטלנטה במגמת שיפור, עמרי כספי במגמת ביקוש ובלייק גריפין במגמת נסיקה מתמשכת. סיכום השבוע הראשון של ינואר 2011 בליגה הטובה בעולם
ה-NBA סידר לנו פגישת מחזור של שנות ה-2000 השבוע בבוסטון. שניים מהשחקנים הגדולים בעשור הראשון של המאה, שאקיל אוניל וטימי דאנקן. אוניל מבוגר יותר, ועם זאת עדיין ילד. אגוצנרטי, פה גדול, חייב להיות במרכז העניינים. טימי צנוע, נחבא אל הכלים, יש אפילו שיגידו משעמם. גם בסגנון המשחק הבדלים עצומים. שאקיל מנצל את הגוף הגדול שלו כדי להגיע קרוב לטבעת, משם הוא בלתי עציר. דאנקן מעדיף יעילות על פני יופי, מכיר כל נקודה על הלוח, ומסוגל לקלוע מכל זווית במגרש. רק גארנט הפצוע חסר כדי להשלים לנו את הטריו ששלט במערב בתחילת שנות ה-2000.
ולא רק עבר יש במשחק, כיוון שזהו מפגש בין שתי הקבוצות בעלות המאזנים הטובים בליגה. מצד אחד מדובר בשתי קבוצות דומות מאוד. משחק שמבוסס על הגנה חזקה, גארדים דומיננטיים, התקפה מסודרת עם המון מסירות, ספסל ארוך.
מצד שני מדובר בשני מאמנים שונים מאוד. דוק ריברס, עם קריירת משחק עשירה מאחוריו, מדבר עם השחקנים בישירות, בגובה העיניים, עומד מאחוריהם, ונותן להם את הביטחון ביכולת שלהם, הרוטציה קבועה, והשחקנים משחקים בהתאם לדקות שנקבעו מראש. פופוביץ'
שתי דוגמאות בולטות: לילה לפני המשחק בבוסטון, הספרס פגשו את הניקס בניו יורק. 3:13 לסיום, הניקס מובילים ב-11, פארקר על הקו, ופופוביץ' מוציא את החמישיה שלו מהמשחק. הוא יודע שהפסד באותו הלילה לא ישנה, ומעדיף להגיד לשחקניו שהם לא שיחקו טוב (בייחוד בהגנה), ושלא מגיע להם לנצח, לעצבן אותם, להוציא מהם את הקילר אינסטינקט.
הדוגמא השניה היא ממהלך המשחק מול בוסטון. פופוביץ' לא אוהב את ההגנה שהוא רואה מול הסלטיקס ברבע הראשון, ולא מהסס לקחת פסק זמן אחרי שלוש דקות, ועוד אחד כעבור שתי דקות. בשבוע שעבר כתבתי על המשחק של הסלטיקס מול המג'יק, כאשר שם למרות פתיחה של 0:13 ריברס לא עשה אף חילוף ולא לקח פסק זמן, עד שהחבר'ה שלו עלו ל-13:15.
המשחק הבטיח ואף קיים, כשאף קבוצה לא מצליחה לייצר מומנטום ובריחה. הראשונה שהצליחה היתה הסלטיקס, עם ריצת 0:10 בשלהי הרבע השלישי ליתרון 70:77. ג'ורג' היל קלע עם הבאזר ועצר את הסחף. הספרס חזרו לשוויון 96, רק כדי לראות את הירוקים בורחים ל-96:105 עם 56 שניות לסיום.
הפעם פופוביץ' לא הוציא אף אחד, והנחישות של שחקני הספרס הראתה שהמסר מיום האתמול עבר. מאנו ג'ינובילי ענה בשלשה מהירה, וישב על פירס כדי להוציא ממנו כדור ולהוריד למינוס 4. עוד התקפה, עוד חטיפה, והפעם ג'פרסון נעצר בעבירה, קולע שתיים מהקו, ומוריד את ההפרש ל-2 בלבד, 33 שניות לסיום.
הסלטיקס יצאו להתקפה ארוכה בסופה פירס החטיא, אבל נייט רובינסון לקח את הריבאונד, והספרס עשו פאול על אלן כדי לעצור את השעון, 7 שניות לסוף. שחקן של 89% מהקו אמור לסגור את המשחק, אבל במותחן כמו במותחן, הוא מחטיא פעמיים. הספרס, בהתקפה אחרונה, ייצרו מהלך אנמי וצפוי למדי, מאנו מקבל את הכדור, עובר חסימה ועולה לשלשה. פירס היה במקום לשים יד על הכדור, והמשחק תם. כאן חסרה לי הגאונות של פופוביץ', אבל אולי זו הגנת הסלטיקס שלא איפשרה לו להוציא את התוכנית המקורית אל הפועל.
בנוסף לריי אלן (31 נק') ולגלן דייויס שהחליף היטב את גארנט (23), רג'ון רונדו עשה קולות של קוואדרופל דאבל (ארבע קטגוריות בספרות כפולות), ובכל מקרה שבר שיא כשהיה השחקן הראשון בתולדות הליגה שמגיע ל-22 אסיסטים, 12 נקודות, 10 ריבאונדים ו-6 חטיפות באותו ערב. מאנו קלע 24 בצד השני. האוהדים, וכנראה שגם הליגה, מקווים לקבל את הלייקרס וההיט בגמר, אישית אני לא אצטער לראות את הספרס והסלטיקס, שמבחינת קבוצתיות, ניסיון ויכולת, לא נופלות מאף אחת.
שבוע קל להיט עם משחקים מול נמושות הליגה. הווריירס עוד הצליחו לעלות ל-20 יתרון, אבל רבע וחצי של הגנה הספיקו למיאמי כדי לשמור על הבית, ולנצח את הלוחמים הלא כל כך לוחמניים.
השלישיה עם 70 נקודות, 21 אסיסטים מתוך 24 של כל הקבוצה, 24 ריבאונדים ו- 42 הליכות לקו. מול שארלוט, לראשונה העונה ווייד (31) ולברון (38) קולעים מעל 30, ובוש עם 11 לא הורס את החגיגות. מול מילווקי? ווייד עם 34, לברון 25 ו-9 אסיסטים, בוש 19 עם 12 ריבאונדים.
וכמובן שלברון לא מסוגל לסתום את הפה. הוא מספר לעיתונאים שהחבר'ה מצאו לעצמם כינוי, ההיטלס (Heatles), על משקל הביטלס. כינוי קצת מסוכן, שעם רצף הפסדים יכול להפוך ל-Heat-less. כנראה שהעיתונאים לא נותנים מספיק צומי להיט, שהחבר'ה צריכים לגרור את זה עם שטויות.
שבוע טוב עובר על עמרי כספי, ששוב מוכיח את הקשר בין דקות משחק רבות ואמון מצד המאמן לבין יכולת טובה, ולניצחונות של הקינגס. השבוע סקרמנטו ניצחו את פניקס ודנבר, ובשני המשחקים עמרי קלע נקודות חשובות. מול הסאנס הוא שבר שוויון 89 בשלשה 25 שניות לסיום.
דנבר חזרה ממינוס 14 לשוויון, אבל עמרי קלע שלשה שהמריצה את הקינגס בדרך לריצה סוגרת עניין. 14 נקודות, 4 שלשות ו-10 ריב' מול הסאנס התחברו ל-10 נק' ו-11 ריב' בהפסד לאטלנטה הלוהטת, ול-13 עם 3 שלשות ו-6 ריבאונדים מול הנאגטס.
מתברר גם שיש ביקוש לעמרי בליגה, כשהוא מבוקש בשיקאגו, דאלאס, ובניקס, וזה רק ממה שפורסם (גם וושינגטון הוזכרה פה ושם). זה לא אומר הרבה, ולא בטוח שסקרמנטו בכלל יסכימו לעשות עליו טרייד, אבל תמיד מחמיא לאגו לדעת שרוצים אותך.
אטלנטה לא הראתה שיפור משמעותי העונה, והמשיכה להיות טובה מול חלשים, וחלשה מול טובים. השבוע היא התחילה מסע משחקים במערב עם הפסד באוקלהומה סיטי, אבל סיימה אותו עם ניצחונת על הקליפרס, הקינגס, והג'אז. אז נכון שהקליפרס והקינגס נמצאות במרתפי הליגה, אבל עדיין מדובר בקבוצות שהשתפרו מאוד בשבועיים האחרונים.
מול הקליפרס, ההוקס חזרו מפיגור של 16 נקודות במחצית הראשונה לנצחון, מול הקינגס הם לקחו את ההובלה מתחילת המשחק, ומול יוטה הם שמו את החותמת הסופית, כשהביסו את הג'אז נטולי פול מילסאפ בסולט לייק סיטי 87:110. ההוקס קלעו במשחק הזה ב-50% מהשדה, ו-14 שלשות מתוך 25 נסיונות.
קווין לאב ממינסוטה, בוגר UCLA, נבחר בדראפט 2008. בלייק גריפין מלוס אנג'לס קליפרס, בוגר אוקלהומה, נבחר בדראפט 2009, ונמצא בעונת רוקי. שניהם עם 22 דאבל-דאבלס ברצף. משוגעי הסטטיסטיקה יספרו לכם שבפעם האחרונה ששני שחקנים היו ברצף כזה בו זמנית, אלה היו שחקנים אחרים שקשורים לאל.איי: שני בוגרי UCLA, קארים עבדול-ג'באר וביל וולטון.
החדשה החשובה והטובה של השבוע היא ההשתתפות של בלייק גריפין בתחרות ההטבעות בסופשבוע האולסטאר. אחרי שרואים את היצירתיות, והכח המתפרץ שהוא מביא למשחקים, יהיה סופר מעניין לראות מה הוא יעשה בתחרות עצמה. מה גם שהתחרות באולם הביתי, ושמתחריו, ברנדון ג'נינגס, סרג' איבקה וג'אוייל מקגי, אינם דאנקרים ברמה שלו. גריפין בינתיים ממשיך להוביל את הרוקיס בהפרש עצום, והקליפרס אפילו מתחברים לנצח 5 מ-8 המשחקים האחרונים שלהם.
ג'ון וול מוצא את דרכו באיטיות למרכז הבמה, עם 25 נקודות בשישי מול אינדיאנה, 12 נקודות ו-10 אסיסטים מול ניו אורלינס בשבת, ו-18 נקודות ו-14 אסיסטים מול פילדלפיה ברביעי. הבעיה היא האיבודים הרבים, וכמובן ההפסדים. לקבוצה שלו עדיין אין ניצחון חוץ מתוך 17 נסיונות.
דמרקוס קאזנס נתן את השבוע הכי טוב בחייו, עם 88 נקודות ו-29 ריבאונדים בארבעה משחקים, ששניים מהם אפילו הסתיימו בניצחונות. 56% מהשדה ו-79% מהקו מראים באיזה פוטנציאל מדובר.
לנדרי פילדס מהניקס נבחר לרוקי החודש במזרח, אולם זה קרה בעיקר הודות לפציעה שהשביתה את וול. פילדס שחקן רוטציה חכם, עם יכולת ריבאונד מעולה לגארד, אבל קשה לראות אותו מתעלה מעבר לזה.
אחרי התבוסה שחטפו הלייקרס השבוע בסטייפלס מהגריזליס, פיל ג'קסון אמר שקובי בראיינט דפק את המשחק ("Screwed up the game") בכך שהלך אחד על אחד והוציא את שאר השחקנים מהמשחק. למחרת ג'קסון אמר שהתכוון בכלל שקובי דפק משחק, במובן של העלה רמה.
לא ברור למה הוא התכוון, אבל הוא נראה כועס למדי אחרי המשחק, ובמסיבת העיתונאים. בכל מקרה קובי לא לוקח ללב, הודה שיש צדק בדברי המאמן, והלייקרס חוזרים למסלול הניצחונות.
בממפיס לעומת זאת העניינים מתחממים, כשטוני אלן ואו.ג'יי מאיו הולכים מכות בטיסה, לאחר ויכוח על הימורים במשחק קלפים. ממפיס כברו הורידה את מאיו לספסל, ולאחר התקרית הזו נראה שזמנו בממפיס קצוב.
"אנחנו שני הסנדקים כרגע. אנחנו השחקנים הזקנים של הליגה, הרבה היסטוריה ביחד. כל קרבות הפלייאוף, משחקי האולסטאר. עברנו המון ביחד, שנינו זקנים כמו הזמן".
(טים דאנקן מדבר על שאקיל ועל עצמו במפגש נוסטלגיה השבוע בבוסטון)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם