שלום קפטן: פרידה מאבי כהן
מכל השחקנים שראינו בחיים שלנו, לפחות אל שראו כדורגל בשנות ה-70 וה-80, מי היה הקפטן האולטימטיבי? יש פה שאלה בכלל?

מעריב הפיק אז חוברת מהודרת לכבוד יובל ה-50 לספורט הישראלי, והפקת הדגל היתה צילום של נבחרת כל הזמנים בכדורגל. חמישים אנשי מקצוע בחרו את ה-11 שלהם, התוצאות שוקללו, עשרה מהנבחרים היו בארץ באותה עת וזו היתה הזדמנות מצויינת להפיק פוסטר חדר ההלבשה של איצטדיון ר"ג, כולם בתלבושת של הנבחרת. אמיתי ובלתי אפשרי.
אני זוכר את יענק'לה חודורוב ז"ל מגיע ראשון ללובי, נכנס לחדר ההלבשה, רואה את הסטים הבוהקים של "פומה" תלויים על הקולבים במהופך, כשמעל חולצת השוער מתנוסס הכיתוב י.חודורוב. הוא יצא החוצה והסתיר פרץ של בכי. רגע מרגש.
להביא עשרה אנשים עסוקים בין הגילאים 34 ל-70 פלוס לחדר הלבשה אחד - פתאום באמצע החיים - היתה משימה לא פשוטה. אבל זה קרה. סטים היו, צלם היה, יבלו נתן את המפתחות, אפילו רשות לעלות על הדשא ולעשות חמש על שניים. גלזר עם פרימו, מוצי עם אוחנה. שום דבר לא נשכח, אבל את הפריט האחרון הביא אבי כהן.
אני זוכר את שיחת הטלפון הזו עד היום, כי היא היתה הכי טבעית בעולם. הזמנתי את אביל'ה לצילום ואמרתי לו: "אל תשכח להביא סרט קפטן". עם טון נחרץ הוא ענה בקול הבס: "כמובן!", ושוב סיפק את הסחורה. ממי הייתי מבקש סרט קפטן אם לא מאבי כהן? הרי מכל השחקנים שראינו בחיים שלנו, לפחות אלה שראו כדורגל בשנות ה-70 וה-80 מי היה הקפטן האוליטימטיבי? היתה
היום אפשר לגלות שאני הצטלמתי במקום שבו היה אמור לעמוד אייל ברקוביץ', אז בווסטהאם. הוא צולם בנפרד והפוטו-שופ עשה את שאר העבודה. התמונה המקורית אצלי, במסדרון, ליד חדרי הילדים. עברתי לידה היום והבטתי בעיניים מצועפות. הוא כורע שם ראשון מימין, ליד מוטל'ה שפיגלר. אבי כהן וסרט הקפטן. שלום קפטן!