"את הילדים שלי לא צריך לעניין אם אבא ניצח במשחק או לא"
עופר ברקוביץ' השלים רק עונה מלאה אחת כמאמן בליגת העל. כך שגם ממרומי המקום השני, הוא עדיין עובד במקביל כמנהל מקצועי בנס-ציונה. "גם כשישבתי עם הנהלת אשדוד, עלו אצלם ספקות"
עופר ברקוביץ'. על קו נס ציונה -כפ"ס - אשדוד צילום: עודד קרני, מנהלת הליגה
"אני נוסע לכאן כל בוקר מכפ"ס," הוא סיפר. "אבל זו פרנסה. בליגת העל אתה עובד כמו צועני. יש לי שלושה ילדים ואותם לא צריך לעניין אם אבא ניצח אתמול, או הפסיד. אם ישלמו לו משכורת, או ששוב יחליטו לפטר אותו."
בדרך למכונית עוד תהיתי מה בעצם מגדיר מאמנים. מה קובע מי נחשב, מי תמיד בלופ, ומי מחכה לשאריות. למה ברקוביץ,' למשל, ששנתיים וחצי קודם היה מאמן השנה, השלים רק עונה מלאה אחת בקריירה. בכלל, איך מאמן מחליף או מוחלף שמונה פעמים בעשור, כולל עונה אחת אחרי שלושה מחזורים (וניצחון אחד) זה בסדר, בהמשך גם המחליף שלו הוחלף.
פגיעה בול עם הזרים. מייקל בראדלי מול סולומון, שלשום צילום: לירון מולדבן מנהלת הליגה
בדיוק שנה עברה מהפגישה ההיא. בינתיים, ברקוביץ' הספיק לקבל עוד קבוצה, הפעם העולה מכבי אשדוד. הניצחון הענק שלשום על הפועל ירושלים (75:98) העלה אותם למקום השני בטבלה, ואולי הזכיר לכמה אנשים שבלי לשים לב מדובר באחד המאמנים המנוסים בענף, ויחסית לעובדה שתמיד אימן בתחתית, גם אחד המצליחים 48.6) אחוז.(
ברקוביץ,' מסתבר, לא בונה על זה שנזכור גם מחר. טוב לו באשדוד, הוא נהנה מהקהל שמתחיל להצטרף, אבל בבוקר הוא
עדיין נוסע לעבודה בנס-ציונה. "את הילדים שלי," הוא אמר גם אתמול, "לא צריך לעניין אם אבא ניצח אתמול, או הפסיד."
"את השאלות האלה צריך להפנות להנהלות," הוא עונה כשמנסים לחלץ הסבר על המעברים התכופים שמלווים את הקריירה שלו. "אם היתה לי תשובה, הייתי פותר את הבעיה. הרי זה פוגע בי. גם בקיץ, כשישבתי עם אשדוד, עלו אצלם ספקות. אני מבין אותם. בדיוק כמו שאני בודק שחקנים, ובודק בזהירות כשמישהו לא מסיים חוזים."
אז השאלה היא איך בונים מעמד?
"אני לא חושב שזה עניין של מעמד. הראייה של ההנהלות מוטעית ברמה האסטרטגית. דווקא בעמדה הכי חשובה של קבלת החלטות, זו שמשפיעה על כל ההוצאות הכספיות, בוחרים להתפשר ולמנות אנשים רק משיקול כספי, למרות שהשינויים אחר כך יהיו הרבה יותר יקרים.
"מעמד המאמן זו לא בעיה רק שלי. כל התפיסה כאן מעוותת. אברהם גרנט החליף את מוריניו בצ'לסי. זה כמו שאני אחליף מחר את פיל ג'קסון בלייקרס. הוא נגע בשמיים של הספורט, ואצלנו רק משמיצים אותו כל הזמן.
אנשים יושבים בסלון, ואומרים 'תראה את הרמטכ"ל האידיוט.' אני לא מבין. באסיפות הורים של מחלקת הנוער, אני שואל אם גם כשהם לוקחים את הילד לרופא שיניים, הם עומדים לו מעל הראש ואומרים שהוא טועה, ושעדיף לקדוח מהצד השני."
כמו בתוכנית ריאליטי
טענות לגבי מעמד המאמן. ברקוביץ'. צילום: עודד קרני
אולי זה הגיל (45) אולי האופי. אולי דווקא העובדה שהתרגל להעביר את הקריירה בשדה קרב של מלחמת הישרדות בלתי נגמרת, לימדה אותו להסתכל על העולם בפרופורציות אחרות. לדבר על הקבוצה שלו, על כדורסל בכלל, בתשוקה אדירה מצד אחד. ובמקביל לחייך לזכור שצריך ליהנות, שמדובר במשחק, ולא להתיימר להמציא תיאוריה לכל סיטואציה. לא במקרה, השתיקה היחידה בשיחה מגיעה כשאני שואל איזה מאמן אתה.
"מה אתה רוצה שאגיד לך," הוא שואל בחיוך. מזכיר צייר, שפתאום צריך להמציא שם ליצירה, ולהסביר למבקרים למה התכוון המשורר "אני מאמן שרוצה לנצח, ומאמין שצריך לקלוע יותר מהיריב. הרי בסוף הכל סיטואציות. כשיש לך קבוצת שחקני הגנה, אתה מאמן עם 'אוריינטציה הגנתית.' למה? כי השנה יש לך הרכב של גרזנים. אין לי בעיה לנצח .119-120
"מבחינת תקשורת, מעמד ויחסי ציבור, מאמנים זה כמו בתוכניות ריאליטי. יש את החכם, את היפה, את הפרובוקטיבי. התקשורת עובדת בסיסמאות וקלישאות. זה שיודע להביא זרים, וזה שלא. הקשוח, הנחמד. ההגדרות האלה מתקבעות, ואז כבר אי אפשר לצאת מהסטיגמה. בסוף, כולנו עושים דברים טובים, וכולנו טועים. יש תקופות יותר ופחות טובות. בטח כשאתה מאמן בקבוצות שחיות בהישרדות. כשאני בוחר זר, אני יודע שאסור לי לטעות. נגעתי, נסעתי, ואם טעיתי, אכלתי אותה לכל השנה."
כאמור, ברקוביץ' לא צריך שנספר לו שכדורסל הוא סיפור נזיל. ב2006- יצא לו להגיע באמצע עונה לגבעת-שמואל, להציל אותה מירידה בטוחה, לנצח ב11- מ14- משחקים, וכעבור שנה למצוא את עצמו מפוטר מאותו מועדון. בינתיים, אשדוד נראית סיפור אחר עם ובלי קשר למקום השני, את הפרופורציות, באותה כנות, הוא מקפיד להביא איתו גם הפעם.
"לא התעסקנו בהגדרת ציפיות. בחייך, זה גם עניין של סיסמאות. הצגה שיווקית. הצהרות ששומעים בקיץ, כשאף אחד עוד לא יודע איך הקבוצה תיראה, ואיך האחרים. איזה ערך יש להכרזות האלה? איזה מדדים להשוואה יש? גם את ההצהרות האלה לא צריך לקחת ברצינות. וכן, אם היית שואל אותי לפני חודשיים אם נהיה במקום שני, הייתי אומר 'לא.' טעיתי."
הפתעה? בכל זאת, בניתם סגל מאוד מאוחר. לפחות מבחינת ישראלים, לא נשארו הרבה אופציות
"נכון שבחרנו ממי שהיה פנוי, אבל מבחינתי זו היתה הזדמנות. לקחנו שחקנים מעונה פחות מוצלחת, נתנו להם עוד צ'אנס והם לוקחים אותו כל ערב מחדש, ומה שהכי יפה, בלי לדרוך אחד על השני. אתה מדבר על איכות הישראלים? עוד לא ראיתי ישראלי ששמר על וויל סולומון כמו שניב ברקוביץ' עשה אתמול. השקענו המון מאמץ בהרכבת הסגל, לא רק מקצועית. בנינו תלכיד."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם