אבא נשמה: על הערב הקסום עם אבי כהן
מאות הגיעו ל"בית הצנחן" בר"ג, כמה רחובות בלבד מהמקום שבו הוטל שלשום מאופנועו אל הכביש. ישבנו בשקט, בחושך, מתרגשים כמו ילדים ואז הוא נכנס לאולם. עבר בין כולם, חיבק ונישק את כולם ואף וזכה לראות את תמיר לוקח את המיקרופון כדי לשיר לאבא
אבי כהן. "בלתי עציב" צילום: עדי אבישי
מאות הגיעו ל"בית הצנחן" בר"ג, כמה רחובות בלבד מהמקום שבו הוטל שלשום מאופנועו אל הכביש. ישבנו בשקט, בחושך, מתרגשים כמו ילדים ואז הוא נכנס לאולם. היו שם אנשים ששיחקו איתו, שאימנו אותו, שנהנו להיות במחיצתו כל השנים.
למרות ההפתעה, אבי שמר על קור רוח. עבר בין כולם, חיבק ונישק וטיפס אל הבמה המוגבהת כדי לשאת נאום. בזה אחר זה עלו טובי מספרי הסיפורים של הכדורגל שלנו לספר על מעשי הקונדס של אבי, על השטויות הקטנות שהיה אוהב לעשות, על הצחוקים ושמחת החיים. הם כינו אותו "בלתי עציב" וסיפרו שלצדו תמיד הרגישו הכי כיף בעולם.
אבי ודורית לא ויתרו לאורחים כשהפטפטת הסתיימה. הדלתות ננעלו מבפנים, הרחבה הגדולה פונתה מהכיסאות שאיישו אותה והיה צריך להתחיל לרקוד, כי כך אבי אוהב. איציק זוהר, הרבה לפני רוקדים עם כוכבים, אמר שהוא לא רוקד, אז דורית ציידה אותו בכמה דרינקים, כי צריך לשמוח בשביל אבי.
אלה היו ימים לא קלים עבור תמיר. הוא לא מצא את עצמו במכבי ת"א והדלת החוצה כבר נפתחה. אומרים שאבי היה אז עצוב, אבל הוא לא הראה את זה, כרגיל. הוא גם לא ניסה מעולם להתערב. אליי הוא אף פעם לא הרים טלפון כדי לזכות באיזו הנחה עבור הילד. הוא לא ביקש שום דבר ביציע הכבוד ולא ניצל את המעמד שלו כדי שתמיר יתקדם במכבי.
באותו לילה בשיכון ותיקים בר"ג, התקופה הקשה של תמיר בקרית-שלום לא הוזכרה. במשך דקות ארוכות הם רקדו יחד, שוכחים מכל העולם. אבי לבש על עצמו את החולצה הצהובה שהוא כל-כך אוהב של
מכבי ת"א, ותמיר, עם הג'ל בשיער, לקח את המיקרופון ושר את "אבא נשמה" של איציק קלה וצדי אור.
הוא תמיד היה לוקח את המיקרופון בחגיגות של מכבי ת"א אבל הפעם הוא שר לאבא:
"אתה בראת עולם, נתת בי נשמה. אתה בראת את כולם ואת הנצח המר. ובמרחק אני רואה ניצוץ כמו אור של יום ראשון, ובמרחב אני רואה ציפור שעפה לה לחפש את הדרור. אבא נשמה אההה בשמיים. אבא בורא עולם תפקח לי את העיניים. שאלך בדרך ולא אמעד. יהיה לי ערך בעולם. מודה אני לפניך בורא עולם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם