השמאל הלאומי: הצ'אנס של דויד וייה
הסופר קלאסיקו מהווה הזדמנות לדויד וייה לחזור להיות סקורר. החלוץ שהגיע לברצלונהה כגיבור ספרדי אחרי המונדיאל נאלץ כמו כולם לפנות מקום לליאו מסי ולעבור לאגף. בינתיים הוא מסתפק בתפקיד מבשל השערים, ומנסה להראות שיש חיים אחרי זלאטן איברהימוביץ'
הוא ניצב בצלו של ליאו מסי, ויותר מזה החלוץ שהיה רגיל לשחק כמספר 9 קלאסי נאלץ לעבור לכנף שמאל. במקביל, מסי משחק במרכז הקישור ולמעשה בא מלמטה לעמדת החלוץ המרכזי כדי לעשות מבצעים שרק הוא ואלוהים יודעים לחזור עליהם.
וייה כבש עד כה העונה שישה שערי ליגה בלבד, והשיא השלילי מבחינתו היה שהוא לא הבקיע אפילו שער אחד כשברצלונה השוותה את התוצאה הגבוה שלה בניצחון חוץ, והביסה 0:8 את אלמריה. "ראו על הפנים שלו שקשה לו," אומרת כתבת "אל מונדו דה פורטיבו" אנטונלה קורדולה. "הבדיחה בברצלונה היא שווייה שומר את השערים שלו לאל קלאסיקו." אם כך נראה שוייה יגיע עם מוטיבציית שיא למשחק מחר (ב') מול ריאל מדריד, ויהיה חם אש לכבוש בקאמפ נואו.
בינתיים מצבו של חלוץ הרכש לא עושה גלים בברצלונה. "לשחק בצלו של מסי זו בעיה של כל מספרי 9 ששיחקו במועדון," מסבירה קורדולה. "כשווייה הגיע הוא היה חייב לקבל על עצמו את העובדה שמסי הוא למעשה החלוץ המרכזי ושהוא יאלץ לשחק בשמאל. לקבל את המלכות של מסי זה שם המשחק בברצלונה." וייה עובר חווייה דומה למה שקרה עם תיירי הנרי, סמואל אטו, זלאטן איברהימוביץ' ואם תרצו גם בוז'אן קרקיץ,' שרוצה לעזוב.
צ'אבי, אינייסטה ופויול, החברים של וייה מהסגל הלאומי, שכנעו את החלוץ לעבור לקטאלוניה כשהם שיחקו יחד בנבחרת. כרגע גם היחסים שלו עם מסי טובים, והוא טוען שלא איכפת לו להיות בתפקיד המבשל, אבל ברור שכיבוש שערים זה הספציאליטה שלו וכרגע המימד הזה חסר לו. וייה טוען שהוא לא מתרגש.
"תמיד הייתי פייטר. נולדתי למשפחת כורים ואבא שלי תמיד אמר לי 'תילחם ואל תוותר לעולם.' ככה התקדמתי מקבוצה טובה לטובה יותר עברתי מספורטינג גיחון לסראגוסה, לולנסיה ועכשיו לברצלונה. כל חיי אני במגמת התקדמות."
מאז שהגיע לברסה, וייה לא התלונן פעם אחת על כך שהוא נאלץ לוותר על העמדה הטבעית שלו, ובכל זאת נראה שקשה
מבחינת אהדה במדינה, וייה בכל זאת יותר פופולרי ממסי, בעיקר אצל הצעירים. הארגנטיני הוא אמנם כוכב עליון בברצלונה, אבל בספרד עצמה רואים בווייה נכס לאומי. הוא משתתף ביותר פרסומות ממסי, ועוזר למכור מוצרים החל מאבקות כביסה, שוקו, בתי ספר ובנקים.
וייה גם נחשב לאיש משפחה למופת - כזה שאשתו ובתו חשובים לו יותר מהכל, והוא מקפיד לבלות אתן את זמנו הפנוי ולקחת את בתו לבית הספר בבוקר לכן מתייחסים בו בספרד כמודל לחינוך הנוער.
וייה נכנס למשבצת של איברהימוביץ,' וההשוואה ביניהם בלתי נמנעת. בעונה שעברה, כשאיברה שיחק כמספר 9 בספטמבר עד דצמבר, הכל היה נפלא. אבל ברגע שפפ גווארדיולה החליט להעביר אותו לאגף החלו הצרות.
לשחקנים לא היו טענות כלפי איברה על המגרש, אבל האישיות הדומיננטית שלו לא התאימה למועדון שמקדש את העבודה הקבוצתית. איברה היה פייטר מדי והטבע שלו סוער מדי. זו הסיבה שעכשיו הוא משחק במילאן, ובגלל היכולת שהוא מציג ברוסונרי גם גווארדיולה לא יוצא נקי מהפרשה.
מהבחינה הזו, וייה הוא שחקן מתאים יותר למערך של גווארדיולה. הוא אולי פחות חזק מאיברה, אבל הוא מהיר יותר והמשחק של ברסה בנוי פחות על כח ויותר על קומבינציות של מסירות שאי אפשר לעצור בינתיים הוא מרוויח את לחמו (5 מיליון יורו בעונה) עם בישול שערים. יש לו ארבעה בישולים עד כה העונה ומבחינתו הוא מוכן להסתפק בתפקיד הזה. השאלה לכמה זמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם