הפקרת פצועים בשטח: נמני ומזרחי אשמים
אפשר להאשים את לירן שטראובר, את גל אלברמן או אפילו את האריס מדוניאנין, אבל כל החוטים והפלאגים מובילים לאבי נמני ויוסי מזרחי חסרי המנהיגות. עכשיו באמת שאין הנחות. כי לשבת על הספסל במקום לצעוק לשחקנים, זו התנהגות ריקה מתוכן

מכבי ת"א לא באה לנצח, היא באה להוציא את דני עמוס גדול. עוד הרמה ועוד דריבל. אוסף של שחקנים ללא שום כיוון. אין גרם של נשמה, חשק, אופי ושלא יגידו לחץ, זה בכלל לא קשור ללחץ. קחו את מדוניאנין, האיש שרץ 13.7 קילומטרים במשחק, על פי אגדות האחים גרים. אם הוא רץ כל-כך טוב למה שלא תמדדו לו זמנים בכמה שניות הוא אורז והאם הוא ישיג את הטיסה הקרובה לבוסניה? במצבו אפילו קונקשן דרך עמאן הולך. כלכך עלוב ואדיש.
קחו את קולאוטי... בעצם, איך תקחו אם אף אחד לא יודע היכן הוא נמצא? בלמים נשבעו שראו אותו אי שם ליד צומת המוביל, מתחנן לכדור, לאיזו בעיטה קלה למסגרת. אם היו משלמים לו לפי תפוקה, הוא היה מקבל היום משכורת מקופה קטנה, דן חסכן.
היינו ממליצים לכם גם לקחת דוגמה מגל אלברמן, באמת אחד שפעם הבטיח ואיים לקיים. אז באמצע השבוע, בנבחרת, הוא היה קטסטרופלי כבלם וזה עוד היה טוב ליד התצוגה האווירית מאמש. רוחב ועוד רוחב ועוד רוחב והפסקה קצרה לבריחה מאחריות.
אפשר ללכת ככה משטראובר, שעשה בגול טעות של טירון, ועד עטר שהיה מת לשחק לבד, בלי קבוצה. אבל חייבים ללכת אל הראש. כל החוטים והפלאגים מובילים לנמני ומזרחי. אין פה הנחות. גולדהאר נתן לצוות המקצועי את כל הכלים, הקהל הגיש להם עד אתמול את השקט המבוקש. להביא מאסה כזו של צופים, אחרי הפאשלה נגד עכו, זו תעודת כבוד די נדירה במחוזותינו.
אז לשבת על הספסל, בתוספת זמן, לא לצעוק לשחקנים "יש מפקד בשטח", זו הפקרת פצועים. ככה לא מתנהגת טוענת לכתר, והמאבק בכלל לא אבוד, הוא עדיין פתוח. ככה מתנהגת מכבי ת"א של השנים האחרונות. יפה, נוצצת, אבל ריקה מתוכן.
2. קרית-שמונה הייתה אתמול תענוג ארוך של משחק מופתי, לחימה ומחויבות, אבל הכי מרשים זה השקט הנפשי. שחקנים צעירים כמו עדי אלישע, אלרואי כהן ואופיר חמו שלא עושים במכנסיים.
זו לא סתם משימה. יש כאן את הלחץ של בלומפילד והאולטראס ומכבי ת"א, שחייבת את הנקודות, והם לא הרחיקו כדורים ללא כתובת. עוצרים, מרימים ראש ומניעים כדור אפילו בתוספת הזמן. קבוצה מאומנת, אין הגדרה טובה מזו.
3. במיתולוגיה היוונית יש את מידאס, מלך פסינוס, שלפי האגדה דיוניסוס, אל היין, הבטיח שכל מה שייגע בו יהפוך לזהב. לא יודע מי הודיע לאלי גוטמן שיהיה בסדר, אבל לבחור יש טאץ' של מידאס.
משימה בלתי אפשרית, הופכת אצלו לדאבל. הרכב ילדים כמעט מנצח בדרבי ואתמול הוא הוציא קבוצה בצרה עם שלושה חילופי בינגו, כשלכל אחד מהם יש השפעה ישירה על הניצחון. תראו את גול השיוויון
אין ספק שבכדורגל יש מזל, בניגוד למידאס שהוא אגדה טובה, אבל המזל בדרך כלל נדבק לאלה שיודעים מה הם עושים. לא נלחצים, לא כועסים. לא מחפשים על מי להפיל את התיק. דקה 67 פיגור, דקה 77 כבר ביתרון 1:2. הקבוצה הבוגרת בארץ.
4. אחרי התיקו בבלומפילד, שחקנים בבית"ר ירושלים הבטיחו שהם יוצאים לדרך חדשה. אם הדרך הזו כוללת פיגור של שני שערים בבית נגד ר"ג, מהפך דרמטי ושמירה בשיניים על היתרון, לא בטוח שהיא מומלצת לחולי לב ולנשים בהריון.
לא בטוח שגם מלמיליאן, שסינן בסיום איזו הערה לאוהד, ישמח ללכת בה. הוא בכלל היה מעדיף אוטוסטרדה ורכב משוריין.
