סמל ראשון: דל פיירו ממשיך להיות נסיך
מחליף חיתולים, מתרחק משערוריות ושומר על נאמנות עיוורת לקבוצה שלו. אלסנדרו דל-פיירו הוא אנטיתזה לדייויד בקהאם וכריסטיאנו רונאלדו, אבל ממשיך לייצר כותרות מהסוג הנכון. אחרי שהפך לגדול מבקיעי יובנטוס, "הנסיך" מסמן יעד נוסף: "חולם על השער ה200- בסרייה "A
לפני כעשרה ימים, מול מילאן בסן-סירו, רשם הנסיך עוד שיא גדול בקריירה שלו, כשהפך לגדול הכובשים של יובה עם 179 שערים, שמאז נוסף להם עוד אחד. מהשבוע שעבר, גם ג'ימפיירו בוניפרטי - אחד הסמלים הגדולים בכדורגל האיטלקי ומחזיק השיא לשעבר - רואה את הגב של דל-פיירו.
גודל ההישג של הסמל הבלתי מעורער של יובה ב30- השנים האחרונות בולט עוד יותר כשנזכרים אילו שמות עברו בטורינו. פלאטיני, בוניאק, זידאן, באג'יו ועוד שחקני ענק הם רק הוכחה שמדובר בשחקן של אחד בדורו. משעשע להיזכר שדווקא אותו בוניפרטי היה זה שהבחין בדל-פיירו, כשעוד היה נער בן 16 שכידרר במדי פאדובה.
בוניפרטי התעקש והילד עבר למדי הזברות מיד. ערב המשחק נגד מילאן, אותו בוניפרטי התקשר לדל-פיירו ואיחל לו שישבור את השיא. דל-פיירו, כרגיל, לא איכזב.
17 שנים סוגר החלוץ בטורינו, כשבחוזה הנוכחי נותרה רק עוד שנה אחת. אבל בגיל בו לא מעט קולגות כבר פוזלים לעבודה מחוץ לקווים, את דל-פיירו מעניין דבר אחר. "אני רוצה להאמין שאזכה לשחק גם באיצטדיון החדש של יובה," אמר הנסיך. החלום, אגב, לא רחוק מלהתממש, שכן המגרש עתיד להיות מוכן כבר ב.2011-
הרצון לנצח ולא לוותר הוא חלק חשוב עבור שחקנים בגיל של דל-פיירו. החלוץ האיטלקי לא מוריד לרגע את הרגל מהגז, ולראייה הוויכוח הארוך של עם ה"גאזטה דלו ספורט" בנוגע למספר שעריו. "כבשתי 209 שערים. הם לקחו לי אחד שכבשתי בפאדובה וסימנו אותו כשער עצמי. זו טעות היסטורית," התעקש.
דל-פיירו מכונה באיטליה "פינטוריקיו." כינוי שניתן לו על-ידי נשיא יובה המנוח, ג'יאני אניילי ומשווה את הכדורגלן המחונן לצייר הגאון מתקופת הרנסאנס. ההקבלה הזו לא נובעת רק בגלל הכישרון של הטאלנטים - כל אחד בתחומו - אלא מתבססת דווקא על האנושיות והאישיות המיוחדת שמאפיינות את דל-פיירו.
דוגמה שממחישה זאת היטב היא בקשתו של דל-פיירו כי החולצה מספר 10 תמשיך להילבש על-ידי שחקנים אחרים גם אחריו ולא "תצא מהשוק," כפי שקורה לעתים עם שחקנים בקליבר הזה.
"אני חושב שהחולצה הזו שייכת לשחקנים גדולים. היא נותנת לילדים סיבה לחלום
בעידן בו הסמלים הופכים לזן נכחד, לא פלא שדל-פיירו מתגעגע לאייקון נוסף, פאולו מאלדיני. כשנשאל "איזה שחקן הכי חסר לו," לא היסס ובחר במגן הלא נגמר של מילאן, שפרש לאחרונה. בחירה קלאסית.
ממש כמו דל-פיירו, שחקן שבקושי מופיע במדורי הרכילות, אחד ששומר על פרטיותו בקנאות. בעידן הנוכחי, בו סלבריטאים כמו כריסטיאנו רונאלדו ודייויד בקהאם נותנים את הטון, תענוג לראות את הצד השני של המתרס.
אלא שלאי הרצון להיחשף יש גם פן אחר, ואופיו המופנם של דל-פיירו גרם לו להתמודד לא פעם עם תהיות פומביות בנוגע לזהותו המינית - כאשר המאשימים לא התעניינו בכלל בעובדה שדל-פיירו בחר להתחתן בטקס צנוע עם חברתו מזה שנים רבות, סוניה. למרות זאת, דל-פיירו לא באמת מתנזר מעולם הסלבס, ושניים מחבריו הטובים הם כדורסלן פניקס סאנס, סטיב נאש, וסולן להקת "אואזיס," נואל גאלאגר.
אמו של דל-פיירו ביקשה בתחילת הדרך שישחק כשוער, כדי שלא יזיע, יתקרר ויחלה. את הדאגה האימהית לקח עימו השחקן גם לחייו הבוגרים וכיום הוא מתעקש להיות זה שרוחץ את ילדיו - טוביאס (3) ודורותיאה (1) וזה שמחליף להם חיתולים. שלוש פעמים ביום לדבריו.
אבל הכישרון עשה את שלו, ודל-פיירו החל לקרוע רשתות. מפאדובה, כאמור, עבר ליובנטוס. את דריסת הרגל שלו בבוגרים של הגברת הזקנה עשה הכישרון הצעיר בסטייל. מרצ'לו ליפי העדיף אותו בהרכב על-פני רוברטו באג'יו, והאוהדים התרמרו על כך שהילד בן ה19- הזיז הצידה את "הקוקו האלוהי," שבסופו של דבר מצא עצמו מחוץ לקבוצה ב.1995- את הפיצוי הם קיבלו כבר באותה שנה, כשדל-פיירו הצעיד את יובה לאליפות ראשונה אחרי תשע שנות בצורת.
"הנסיך" התנחל לעד בלבבות כל אוהדי הכדורגל באיטליה לאחר פרשת השחיתות שהובילה לירידת ליגה של יובנטוס, בפעם הראשונה בתולדות המועדון. בעוד שחקנים אחרים, כמו פאביו קנאברו, העדיפו לברוח ליעדים נוצצים, דל-פיירו נשאר ושיכנע גם את ג'יג'י בופון וטרזגה לא לעזוב.
את העונה בסרייה ,B סיים הנסיך כמלך השערים עם 20 הבקעות. בעונה שלאחר מכן (2007/8) בגיל ,34 סיים דל-פיירו כמבקיע המצטיין (21) גם בליגה הראשונה, בפעם הראשונה בקריירה שלו.
דל-פיירו סימן שלושה משחקים שהיה רוצה לחוות מחדש. "הזכייה בגביע הביניבשתי ב'96- עם גול שלי, חצי הגמר וגמר המונדיאל ב,2006- בו איטליה זכתה. זה השכיח ממני אפילו את ההפסד בגמר היורו מול צרפת ב-2000".
כשדל-פיירו כבש נגד מילאן את שער מספר ,179 התפרץ לדשא המעסה של יובה עם חולצה עליה כתוב: - 179" נגמרו השיאים לשבור."
"שאלו אותי אם אני עצוב מהמחשבה שאולי זה המשחק האחרון שלי בקריירה בסן-סירו," סיפר הנסיך בסיום המשחק, "התשובה: לא. למה שאהיה? אני מבחינתי ממשיך לשחק. אם יובה לא תרצה אותי, אז אלך לחו"ל. באיטליה אני לא אלבש חולצה אחרת מזו של יובה. אם יובה כן תרצה אותי, לי כבר יש יעד ברור: לרשום את הגול ה200- בסרייה ."A
בין המברכים לרגל ההישג, אגב, היה גם סילביו ברלוסקוני, ראש ממשלת איטליה ובעלי מילאן. ברלוסקוני התקשר לדל-פיירו ואמר לו: "אין לי בעיה שתמשיך לשחק, רק תפסיק לכבוש אצלנו."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם