עידן מימון: הנבחרת תחסר לי
הסמל, שיאן ההופעות ומלך השערים של ישראל כבר מתגעגע לכחול-לבן. הקפטן מסכם 18 שנות שירות ("זה היה ברייק מהליגה), מנבא את עתיד הנבחרת ("יהיה קשה להגיע לסרביה 2012") וחושב קדימה, רגע לפני הפרידה ממנו במפגש הערב (19.30) מול שבדיה

ערב טקס הפרידה מהנבחרת, מספר מימון על ניסיון השידוך המעניין: "ירושלים זה פספוס. הלכתי השנה לבדוק את הנושא מקרוב וגיליתי שם פוטנציאל גדול. זו עיר ענקית ואין סיבה שבעיר הבירה לא יהיה כדוריד. אפילו קבוצה אחת אין שם. אני לא יודע אם יודעים בעיר במה מדובר בכלל, אבל אני אשמח להביא לירושלים את המשחק."
מימון אפילו נפגש עם נציגים ממשרד החינוך כדי להקים בירושלים שלוחה של אגודתו, הפועל ראשל"צ, והעביר שיעור לדוגמה למורי ספורט. "אני מנסה להגיע להרבה מקומות, גם לפריפריה, כי חשוב שאחד כמוני, שמכירים, יביא להם את הכדוריד. הייתי מוכן למאמץ מיוחד וממש לעלות לבירה כדי לפתוח בעיר כדוריד."
בינתיים, מימון מתרגש לקראת הערב. הוא פרש מהנבחרת כבר בתחילת השנה, אבל בהתאחדות חיכו לאירוע מיוחד כדי להגיד לו יפה שלום, וזה התלבש על משחק מוקדמות אליפות אירופה מול שבדיה, אחת מענקיות הכדוריד של כל הזמנים. אמנם עידן הוא גם הסמל של הפועל ראשל"צ, אותה הוא ממשיך להנהיג בגיל ,36 אבל האירוע יתרחש בבית מכבי ראשל"צ, היריבה הגדולה.
דווקא שם?

ללא ספק, זה היה העידן של מימון. לאחר שעלה לבוגרים של הפועל בטרם מלאו לו ,18 הוא גם זומן מיד לנבחרת הלאומית של שלמה הופמן, המאמן שיעמוד גם הערב מאחורי הקווים.
היותה של הפועל דיירת קבועה בשלב הבתים של ליגת האלופות האירופית, וההעפלה לרבע הגמר בשנת ,2000 הביאה אותו להיות הישראלי הראשון בגרמניה - אצל גופינגן מהליגה השנייה, בשנת .2002 כעבור עונה שיחק בשורות פולינגן, מאותה הליגה, בטרם חזר להפועל כדי להמשיך בסריית האליפויות האדומות.
מימון
ספק אם כך יסתיים הקמפיין הנוכחי או אלה הבאים, מה שמעצים את המיתוס של אותו הישג. ההופעה ביורו, הנהגת הקבוצה המצליחה של האדומים ושל הנבחרת, הווינריות, הרצינות באימונים והדומיננטיות, כל אלו עשו את עידן לסמל הכדוריד הישראלי, אחד כזה שמוכר בכל הארץ, בקרב כל ענף.
מימון הוא שיאן ההופעות בנבחרת עם 168 הופעות, ומלך השערים שלה בכל הזמנים, עם 636 כיבושים. "אמנם קשה המחשבה שלא אלבש יותר את מדי הכחול-לבן, אבל אם אני כבר לא במאה אחוז פנוי ובנוי למשהו, אני לא אעשה אותו."

עידן הוא מהבודדים בארץ שעשו קריירה, אפילו מכניסה, מהכדוריד. אבל כשמדובר בנבחרת, זהו כיף טהור שמבוסס על התנדבות. במקרה הטוב, החזרי נסיעות. אפילו לא מענקי העפלה ליורו.
"זה היה 'ברייק' מהליגה ומהכל, כשאתה מתאמן עם הטובים ביותר בארץ, שהם חברים שלא יוצא להיפגש אתם. הנבחרת זו יציאה מהשגרה שתהיה חסרה לי. מי שבא לכדוריד, בא מאהבה ולא כדי להיות מיליונר אבל זה בטוח שאתה תבוא עם רגש ותקבל בתמורה סיפוק."
הנבחרת חטפה 14 הפרש בסלובקיה בשבוע שעבר. אנחנו אפילו לא מתקרבים שוב ליורו.
"פער הרמות גדל, למרות שיש לנו שני שחקנים בליגה הגרמנית הראשונה (אבישי סמולר וחן פומרנץ). אני הכי אופטימי ותומך, אבל יהיה קשה להגיע לסרביה .2012 מצד שני צריך להאמין, כי אף אחד גם לא האמין שנעבור את השיפוט הביתי במקדוניה ונעלה בזמנו ליורו. חשוב לפחות לסיים בין שלוש הראשונות בבית בשביל ההגרלות בהמשך."
מה הבעיה של הדור הנוכחי?
"רובם, בניגוד לסלובקים והשבדים למשל, לא משחקים בליגות המובילות של גרמניה וספרד, ולכן לא רגילים לרמות האלה. בליגות האלו לוקחים יוצאי יוגוסלביה וסקנדינבים בעיקר, כי השחקנים שלנו מגיעים ממקום ללא תרבות ספורט. להתאמן בבוקר, ואחרי מנוחת צהריים להתאמן שוב, זה לא כמו להתאמן אחרי העבודה, שזו לא מקצוענות."
מימון מקנח עם החזון: "כל חיי חלמתי שהכדוריד יהפוך למקצועני ושנוכל לחיות ולהרוויח ממנו. חייתי כך שנתיים בגרמניה, אבל כנראה שאני צריך לחלום עוד כמה שנים טובות עד שאראה את זה קורה. הייתי רוצה שלפחות ארבע הגדולות בליגה יתנהגו כמקצועניות. לדעתי? זה יישאר חלום."
