קבוצה ביום, פניקס סאנס: מה החזאי מבין
פרויקט "קבוצה ביום" סוקר, זו השנה השביעית ברציפות, את קבוצות ה-NBA לקראת פתיחת העונה. והיום: פניקס איבדה את שחקן הפנים הבולט והג'נרל מנג'ר שלה, והלכה בכיוון שונה. אבל גם הפעם התוצאות עשויות להיות טובות מהצפוי
המאמן הוא אלווין ג'נטרי (56), שתפס פיקוד באמצע עונת 2008/9 ומתחיל עונה שלישית בקבוצה. בעונה שעברה רשמו הסאנס מאזן של 28:54, דורגו במקום השני בבית הפסיפי, עברו 2:4 את פורטלנד, פירקו 0:4 את סן אנטוניו, ונכנעו רק 4:2 ללייקרס בגמר המערב.
כסף, כסף, כסף: הקבוצה שווה 429 מיליון דולר, ומדורגת תשיעי בליגה מהבחינה הזו ע"פ פורבס. סך המשכורות הנוכחי עומד על 62.8 מיליון דולר, מעל תקרת השכר אבל מתחת לתקרת מס המותרות. שלושת המרוויחים הגדולים בקבוצה הם ג'ייסון ריצ'רדסון (14.4 מיליון דולר), סטיב נאש (10.3 מיליון) והידו טורקוגלו (9.8 מיליון).
באו: הידו טורקוגלו (טרייד, טורונטו), האקים ווריק (טרייד, שיקאגו), ג'וש צ'ילדרס (טרייד מאטלנטה, שיחק בעונה שעברה באולימפיאקוס), הרוקיז גאני לוואל ומאט ג'אנינג. צ'אנינג פריי זכה לחוזה חדש, כמו גם דוויין ג'ונס שנשלח לטורונטו, שוחרר ממנה וחזר.
הלכו: אמארי סטודמאייר (טרייד, ניו יורק), ליאנדרו ברבוסה (טרייד, טורונטו), טיילור גריפין (שחקן חופשי, ליאז').
מה המצב: כשאמארי סטודמאייר כבר נמצא עם חצי גוף מחוץ לחלון, באווירת סוף מסלול, הכי קל היה לפני שנה לפרק את הסיכויים של הסאנס. לומר שהקבוצה הכיפית של העשור האחרון רצה על אדי הדלק האחרונים. להודיע שבכלים הקיימים, השתחלות לפלייאוף תהיה הישג יפה. והכי כיף, בדיעבד, היה לטעות בכל ההערכות הללו.
הסאנס של העונה שעברה לימדו את כולנו שיעור בקלישאת "השלם הגדול מסך חלקיו". כאשר ילד סלובני בשם גוראן דראגיץ' מפרפר את טוני פארקר וגורם לטים דאנקן לתפוס את הראש בתדהמה, כאשר צ'אנינג פריי מסיר את קורי העכביש שצבר על ספסל פורטלנד והופך לנשק קטלני בשלשות, כאשר גראנט היל – שכמעט הלך לעולמו במהלך אחת הפציעות הארורות – הופך לסוג של איש הברזל (טפו טפו טפו), אתם מבינים שיש משהו באוויר המדברי. תוכלו
גם את הקיץ הנוכחי החל גל של חוסר ודאות לגבי העתיד. כאשר אמארי סטודמאייר נטש לניו יורק, לא נרשמו מקרים של שריפת גופיות, אבל הסאנס איבדו את הביג-מן הטוב ביותר שלהם, ואת אחד משחקני הפנים הטובים שהיו להם אי פעם. שחקן התקפי פנטסטי, אבל גם אגו לא קטן ואיש שאולי יכול לשמור מצוות, אבל מתקשה לספק הגנה וריבאונד כמצופה משחקן במימדיו. שחקן לא פחות חשוב ברוטציה היה הג'נרל מנג'ר סטיב קר, שהחליט לנטוש במפתיע וחזר לג'וב הפרשן. בשני המקרים, הסאנס נדרשו לפתרונות יצירתיים כדי להתגבר על החור שנפער. בשני המקרים, נראה שהם הצליחו לא רע.
כנשיא המועדון החדש הוחתם לון באבי, סוכן שחקנים ותיק ומוערך (שהפך ל"בדימוס"), והוא שכר את לאנס בלאנקס, בוגר הנהלת קליבלנד, לתפקיד הג'נרל מנג'ר. השפצורים בעמדה 4 היו מעניינים לא פחות. הידו טורקוגלו הובא מטורונטו אחרי עונה איומה במדי הרפטורס, והאקים ווריק נשלף מהספסל של הבולס. עם שניהם, עם הסווינגמן היעיל ג'וש צ'ילדרס שחוזר מהטברנות של פיראוס לקקטוסים של אריזונה (ובינתיים שבר אצבע וכנראה יחמיץ מספר משחקים) ועם ג'ארד דאדלי שהוריד במשקל והפך זריז יותר, לג'נטרי יש עוד יותר גמישות בסגל.
סטיב נאש הגאון וגראנט היל החכם ימשיכו להיות הזרוע המבצעת של ג'נטרי על המגרש, ולשמור על הרוח החיובית והכימיה. מנטליות האנדרדוג נשמרה כאשר כל שחקני הרכש של הקבוצה מגיעים לסאנס במטרה להרים את הקריירה שלהם, או אפילו להציל אותה. רוב המניות שצבר טורקוגלו בימי אורלנדו העליזים נמחקו בקנדה. ווריק מקבל עוד הזדמנות להפגין את היכולת האתלטית שלו, הפעם במערכת שתפורה למידותיו. לוואל היה בחירת סיבוב ראשון פוטנציאלית ב-2009 ונפל עד אמצע הסיבוב השני כעבור שנה. צ'ילדרס שיחק בליגה שכמעט ולא רואים בארה"ב.
הסאנס אולי ימשיכו להסתפק בתפקיד הקבוצה הסימפטית של הליגה, אבל זה לא אומר שהם לא יכולים לנצח גם העונה 50 משחקים. לא לשווא העיר מכונה על שם עוף החול המיתולוגי. נאש והמערכת שמסביבו מצליחים להמציא את עצמם כל פעם מחדש. הפעם הם יכולים לעשות זאת עם טורקוגלו כפוינט-פורוורד, שיוריד את עול הולכת הכדור מסטיב נאש, ואולי אפילו להעמיד את הטורקי כ"רכז היי-פוסט" כפי שעשה בוריס דיאו בימיו באריזונה.
ווריק האתלטי יכול לתת את העונה הגדולה בחייו. ג'ייסון ריצ'רדסון, בשנת חוזה, ימשיך להפגיז שלשות ודראגיץ' ימשיך להתפתח. בריבאונד הם יעבדו כקבוצה, כפי שעשו בעונה שעברה, ובריאות משופרת מצד רובין לופס הנהדר לא תזיק. הדגשים שלהם לעונה הקרובה הם "ריבאונדים, רוטציות, רספקט". עשרה אנשים שישחקו כדורסל לא קונבנציונלי, אבל עם המון מלחמה ואנרגיות. עשרה אנשים שישמחו לקרוא עוד תחזיות על כך שהם לא ישתחלו לפלייאוף, ואז לגרום לכולם לאכול את הכובע.
מנייה בעלייה: את טורקו כבר ראיתם בסדרת גמר ובצ'ילדרס שזפתם את עיניכם כשהתמודד נגד מכבי ת"א, אז השחקן העיקרי שאתם עשויים לשאול לגביו "מאיפה הוא הגיע לעזאזל?" הוא האקים ווריק. למעשה, הבחור מסתובב בליגה כבר כמה שנים, בעיקר בממפיס, מה שמסביר את התהיות שלכם. את העונה שעברה הוא חילק בין מילווקי לשיקאגו ובאף אחת מהן לא מצא מקום של קבע. תמורת 4.25 מיליון דולר לעונה, למשך ארבע עונות, הוא קיבל בגיל 28 את הזדמנות חייו.
כל שחקן שעומד ליד נאש, כך נראה, משפר את הסטטיסטיקות שלו, ואלה עמדו בעונה שעברה על 8.7 נקודות לערב במדי הבולס וקצת יותר מזה אצל הבאקס. בסך הכל 2.03 מטר, ללא קליעה מבחוץ (19 מ-86 בקריירה, והאם גם בתוכו מתחבא צ'אנינג פריי קטן?), אבל עם אתלטיות עצומה, ניתור לשמיים וקליעה לא רעה מחצי מרחק. מיני-אמארי. אל תצפו ממנו לשכפל את היהודי הנודד בסטטיסטיקות, אבל קחו אותו בחשבון – בעיקר אם יתפוס מקום בחמישייה – לתואר "השחקן המשתפר של העונה".
מנייה בירידה: עצם העובדה שבסאנס יש שני שחקנים בני 36 ומעלה ושניהם לא נכללים בקטגוריה הזו, אומרת משהו על הקבוצה. אפשר להזכיר בקטנה את ארל קלארק, שהגיע בעונה שעברה מאמצע הסיבוב הראשון בדראפט, אבל לא הצליח להיכנס לעשירייה הפותחת של הסאנס, בעיקר בשל אחוזים נמוכים מהשדה וחוסר ביטחון כללי. ספק אם העונה, כשהתחרות שלו היא מול היל, טורקוגלו, ווריק ודאדלי, הוא יצליח להיות שם.
עלו מהנוער: לוואל (בחירה 46) מגיע מג'ורג'יה טק, והסקאוטים מספרים על שחקן שעושה הכל טוב, בעיקר מבחינת פעילות מתחת לסל ואנרגיות על המגרש, אבל לא מצטיין בשום תחום מיוחד לעומת שחקנים אחרים במחזור שלו. העונה האחרונה שלו בילו ג'אקטס הביאה ירידה בסטטיסטיקות (13.1 ו-8.5 ריב' לעומת 15.1 ו-9.5 עונה קודם), וסביר להניח שזו הסיבה העיקרית שהפורוורד נבחר היכן שנבחר.
ג'אנינג לא נבחר בדראפט, אבל הקומבו-גארד בוגר נורת'איסטרן רשם 12.6 נקודות במדי סגל ליגת הקיץ של הסאנס, וקיבל חוזה לשנתיים. אם הוא יקיים את ההבטחות שבו, המדברות על שחקן חכם שמסוגל ליצור עבור החברים ולצלוף שלשה פנויה, יש לו סיכוי לתקוע יתד בסגל.
לא נופתע אם יעברו בטרייד: דאדלי וריצ'רדסון מחזיקים בחוזה המסתיים בקיץ הקרוב, ולכן יהיו הקלים ביותר להעברה. הסאנס לא חששו לעשות בשנים האחרונות טריידים כשראו שלא הלך, חלקם הצליחו וחלקם פחות. הרבה תלוי בפתיחה של השנה הנוכחית.
אופטימי: 51 ניצחונות, העפלה לחצי גמר המערב, שישה שחקנים בדאבל פיגרס. כבר אמרנו שאסור לזלזל בסטיב נאש?
פסימי: חוסר היכולת ליצור נקודות בצבע פשוט מכאיבה לסאנס, שרואים את אמארי פורח בתפוח הגדול. 43 ניצחונות לא מספיקים כדי להיכנס לפלייאוף. כבר אמרנו שאסור לזלזל בפרשנים?
לעמוד הפייסבוק של ערן סורוקה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם