כל ממזר מלך: על פיצוץ המשחק באשדוד
מעולם המושגים של מדינת ישראל ובמגרשי הכדורגל, אפשר להוציא את המילים נחצה קו אדום, או נקבע שיא חדש באלימות. במקום שבו מבט לא נכון יכול להוות סכנה לחייך, ורק השגחה אלוהית מצילה אותנו מעוד אסונות, הפקרנו את מחוזותינו לחסדי הברברים. עכשיו צריך לפעול
אורן בורנשטיין לאחר הפגיעה, אתמול צילום: אורי קריספין
כל הליכה אקראית לרוב מגרשי הכדורגל בארץ, עלולה להסתיים במוות או בפציעה קשה, ורק נס או השגחה אלוהית מצילה אותנו מאסונות. אנחנו מדינה אלימה, עם אנשים אלימים וגסי רוח. בקלות אתה יכול להסתבך פה על כלום ושום דבר.
מספיק שתסתכל על מישהו מעבר למה שצריך, וחייך כבר בסכנה. מספיק היה להסתכל על קלסתרונים שעמדו בטירוף של שנאה מעבר לשער הכניסה של אחת היציאות, וניענעו אותה כמו לולב.
אוטובוס אוהדי מכבי חיפה לאחר המשחק בסכנין צילום: מקס ילינסון
ג'קי בן-זקן נראה אתמול כמו גבר שהלך לאיבוד. הוא עמד שם ולא ידע את נפשו. אפשר להיות מקורי, להשקיע כסף, לבנות מודל חדש של השקעה בצעירים, להרים אקדמיה ולהשקיע בפריפריה, אבל הרגעים האלה של אתמול מלמדים ששום אקדמיה לא יכולה לכסות על הטירוף המבעבע ברחובות, במיוחד כשהמשטרה יושבת בבית וכל פושטק קזבלן.
לשופט זיו אדלר לא היתה ברירה. הקוון שלו,
אורן בורנשטיין, שכב על הדשא מפגיעה של חפץ. לא חשוב שנותרו שניות לסיום. היה עוד יותר גרוע אם מישהו מלמעלה היה מוריד לאדלר הוראה לחדש את המשחק. אין לי מושג מי התחיל ומי אשם, אבל זה הכי פחות חשוב. לבן-זקן ולאלונה ברקת לא מגיע להיענש על-כך שבמדינת ישראל כל ממזר מלך, והיא מפקירה את רחובותיה, חצרותיה ומגרשי הכדורגל שלה לחסדי הברברים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם