גיא לוי: הייתי ילדותי, חשבתי שאני יודע הכול
הוא מתנצל על התנהגותו הכוחנית בעבר, מתחרט על ההתייעצות עם רבנים, מכה על חטא שלא עבר למכבי ת"א ומודה שההצלחה בנבחרת הצעירה סחררה את ראשו. ערב יום כיפור עושה מאמן עירוני רמה"ש לשעבר חשבון נפש
לא בדיוק הדרך שהמאמן קיווה לפתוח את השנה החדשה, לאחר יותר משנה שישב בבית. הסיבה להתפטרותו מרמה"ש נבעה מהתנהגותו של מנהל הקבוצה, מנחם קורצקי, שבמהלך ישיבת הנהלה יצרית שהתקיימה ניסה לתקוף פיזית את המאמן ונבלם ע"י היו"ר מאיר יצחקי וחבר ההנהלה בירן רוכברגר. "אני לא רוצה להיות במקום שיש בו אלימות", הסביר לוי את הצעד.
את הראיון עם לוי קיימנו בווילה שלו באחת השכונות היוקרתיות והשקטות של הוד-השרון. הוא מתגורר עם טל (38), מנהלת אירועים ובת זוגו בשנה וחצי האחרונות, לאחר גירושיו השניים מחגית, מורה לחינוך גופני וליוגה ואם שלושת ילדיו.
הגירושים, אגב, היו הדבר היחיד שלוי לא הסכים לדבר עליו. "הפן האנושי והסגולי שלהם הוא יותר מדי חזק. חוץ מזה, אני לא רוצה שילדיי יוזכרו בכתבה, צריך לתת להם את החממה שלהם", הסביר לוי.
במהלך הריאיון, שנמשך שעתיים, לוי לא הרים את קולו אף לא פעם אחת. הוא השיב על השאלות בסבלנות ובנינוחות, ההפך מכפי שנהג בעבר, אז היה מתלהט במהרה ויורה תשובות מהמותן.
גם התשובות שלו הרבה יותר דיפלומטיות ומחושבות, אבל עדיין כאלה שלא משאירות מקום לספק. ידע נרחב בכדורגל תמיד היה ללוי, שחתום על הישג השיא בזירה הבינלאומית מאז העלייה למונדיאל מקסיקו 70' – העפלה לאליפות אירופה לנבחרות צעירות ב-2007.
יחסי אנוש? זה כבר סיפור אחר. ובכל זאת, הגיל
"להפתעתי, ההשפעה של מה שקרה ברמה"ש לא הייתה כזו דרמטית. זה לא היה נעים, אבל אחרי 24 שעות זה כבר השתחרר אצלי. פעם הסיטואציה הזאת הייתה יכולה להוביל אותי למקומות של כאב וכעס. היום אני לא רואה צורך לבזבז על זה אנרגיה, כי יש דברים הרבה חשובים ואין טעם. בגיל 44 עושים הרבה פחות דרמה מדברים כאלה".
איך בכלל הגעת לאמן ברמה"ש?
"יש לי חבר בשם ג'קי דהאן, שהוא סוכן שחקנים. במקרה, הוא גם מקורב למאיר יצחקי והוא עשה פגישה בינינו. לא חשבתי שזו תהיה הקבוצה שאאמן העונה. חשבתי שאם בכלל אאמן, זה יהיה בליגת העל. אבל ברגע שהזמינו אותי לפגישה אמרתי שאין לי מה להפסיד. הרגשתי שמאיר זה בן אדם שיהיה נחמד מאוד לעבוד אתו, אז למה לא בעצם?".
קיבלת הצעות מליגת העל?
"הייתה לי הצעה מהפועל עכו. הפועל אשקלון לא הייתה בדיוק מאורגנת באותו זמן ולא ידעה אם אורי מלמיליאן ימשיך, אבל בדיעבד הבנתי שהייתה אפשרות שאאמן שם. בסופו של דבר העדפתי את רמה"ש בזכות המרחק הגיאוגרפי. אני רוצה להשקיע יותר במשפחתיות שלי, בילדים ובחברה, והרגשתי שלבזבז מדי יום שעות של נסיעות, זה קצת מוגזם".
לא התאכזבת שרק עכו ואשקלון הביעו בך עניין בליגת העל?
"לא התאכזבתי, כי ככה הכדורגל בארץ מתנהל פחות או יותר. אני לא מאמן שמוכן לעבוד בכל תנאי כספי ומקצועי. יש לי דרישות מסוימות וברורות. חוץ מזה, יש עוד מאמנים ראויים שיש להם את הקשרים שלהם. גם לא בכל קבוצה הייתי רוצה לאמן. יש קבוצות מסוימות שיש לי בהן עניין מיוחד, אבל עכשיו זה לא הזמן הנכון להתייחס אליהן. בחיים הכול זה סיטואציות, וכשיש משהו ספציפי שוקלים אותו לגופו של עניין. בדיוק כמו עם רמה"ש".
ואיזה קבוצה גילית ברמה"ש?
"אני מתייחס לכל קבוצה שאני נמצא בה כאילו היא ברמה הגבוהה ביותר. ברמה"ש התנאים שמסביב פחות טובים והופתעתי קצת, כי קיוויתי שהם יהיו קצת יותר טובים. גיליתי גם שהליגה השנייה זה לא מה שהיה לפני שנתיים. כשאימנתי בהפועל ב"ש, המגרשים היו יותר מלאים והרמה הייתה יותר גבוהה. האלמנט של הגדלת הליגות יצר ליגה ברמה הרבה פחות טובה, בלי קהל בכלל במגרשים. למשחקים הגיעו 60-40 צופים. זה אחד השיעורים שעברתי כבן-אדם".
למה אתה מתכוון?
"שקל מאוד לתת לאגו להיכנס למקום הזה, וזו אחת ההתמודדויות שהיו לי. אני חושב שזו הייתה זכות בשבילי להגיע לרמה"ש, ולו רק בשביל לעבור שיעור כזה, שאתה אומר בסיומו 'וואלה, איך מתמודדים עם האגו בסיטואציה כזו של מגרשים ריקים'. זה שיעור נפלא לחיים. זו התמודדות לא קלה שמצריכה יותר אורך רוח וסבלנות, אבל מאוד חשובה מבחינת התפתחות שלי כבן-אדם".
אבל לא בגלל זה התפטרת.
"ממש לא. הייתה ישיבת צוות שנועדה לתקן דברים, לתאם ציפיות ולברר לגבי התנהלותה של המערכת. היות שזו סיטואציה עדינה, אמרתי לממונים עליי שאני לא רוצה שזה יירד לפסים של ביקורת, כי אנשים עלולים להיפגע.
"המערכת ברמה"ש זקוקה להרבה מאוד שיפורים. וברגע שזה נראה כביקורת, בן-אדם יכול לקחת אותה אישית. הם אמרו לי שהם רוצים לקיים ישיבה כזו, כי הם רוצים שהמועדון יתקדם. היה מי שנפגע והגיב בצורה חריגה, ואני מעדיף להגדיר את זה בצורה הזו ולא להיכנס לפרטי הפרטים. כל עוד אנשים שומרים על פרופורציות, זה בסדר. אבל באותו רגע שזה הגיע למקום של אלימות, אין בסיס לספורט ולמשחק".
איך הגבת באותה סיטואציה?
"ישר נטשתי את החדר. האמת שקצת נבהלתי. אחר כך בא מאיר (יצחקי, היו"ר) והמשכנו לקיים את הפגישה ללא נוכחות של אדם מסוים".
למה אתה פשוט לא אומר "מנחם קורצקי"?
"כי אני לא חושב שזה נכון לקרוא לו בשמו ולשים עליו את האצבע. אמרתי למאיר שאני לא רוצה להיות חלק ממקום עם אלימות. למחרת נפגשנו ונתתי למועדון את האפשרות לסלק מתוכו את הגורם האלים ושאני אשאר. המועדון בחר מה שבחר. מי שמחליט החלטה מהסוג הזה, יישא בתוצאות ויהיה אחראי להן. אם זה המסר שהמועדון רוצה לשדר – להשאיר בתוכו גורם אלים ולשחרר מאמן – זה לא באחריותי. את המסקנות כל אחד יסיק בעצמו".
אתה יודע שהגרסה של האנשים ברמה"ש שונה משלך.
"זה לא עניין של גרסה. בסופו של דבר יש אמת אחת ואחר כך אפשר להמציא כל מיני דברים אחרים. אני מבין את המתגוננים מתוך המערכת. הם רוצים ליצור תמונה אחרת או לעשות מניפולציה כדי להצדיק את הסיטואציה. זה מובן ואנושי. לא אכנס למלחמת גרסאות, זה מיותר.
"האמת היא שהצלחתי להפגין אורך רוח וסבלנות בהרבה מקרים בקבוצה, אבל כשמופיעה אלימות אין אורך רוח ואין סבלנות. פה צריך לשים את הגבול. זו זכות גדולה מבחינתי לשים את הגבול בצורה כזאת. רוב האוכלוסייה בארץ היא טובה ומתנגדת אלימות, אבל לפעמים היא נכנעת לה בגלל נסיבות כאלה או אחרות. בעיניי, העברתי מסר חשוב לילדים ולהורים בכדורגל. אני לא מסתכל על המקרה ברמה האישית שלי, אלא ברמה יותר כללית".
אתה מרבה לדבר על אורך רוח וסבלנות שנזקקת להם. באילו מקרים זה בא לידי ביטוי?
"יש רשימה שלמה של דברים שצריכים לתקן ולשפר ברמה"ש. אם זה ההתנהלות מול שחקנים בכלל והזרים בפרט, כל עניין החוזים ועוד הרבה דברים. מגרש האימונים, למשל, היה לא ראוי ומסוכן. גם באיצטדיון גרונדמן התנאים לא טובים, למרות כל השיפוצים. אבל רמה"ש זו מערכת חדשה ואלה דברים ברי תיקון.
"זו קטנוניות לעומת המסר החזק שקרה פה ברמת האלימות. מבחינתי כבן-אדם, ההתמודדות הייתה איך אני מצליח להגיע למקום שיש לי אורך רוח וסבלנות שלא היו לי לפני שש-שבע שנים. אז הייתי רואה תופעות כאלה ומגיב כמו שהייתי מגיב".
מי שביקר אותך במיוחד היה מאיר יצחקי, שרק לפני חודש הלל אותך.
"קראתי את מה שמאיר אמר ואני קצת מאוכזב מהתגובות שלו, אבל גם מבין אותו. הוא צריך להגן על האנשים במערכת ויש לו תחושה של איחוד השורות. גם הסיטואציה שלו לא פשוטה, לנהל קבוצה זה לא דבר קל. איתי מאיר התנהג בצורה יפה לאורך התקופה ואין לי רבע טענה כלפיו.
"בכל מקרה, לאלימות אף אחד לא יכול לתת הצדקה, גם לא מאיר. לפחות שמחתי לקרוא שצירפו את נאור פסר, שרציתי כבר לפני חודשיים ולא הביאו אותו בזמני בגלל 2,000 שקל. המאמן מפסיק לעבוד ופתאום יש תקציב".
שחקנים ברמה"ש דיברו איתך אחרי ההתפטרות?
"כן, רבים מהם התקשרו אליי או שלחו מסרונים והרגשתי שברמה האישית הצלחתי להעביר להם משהו. צריך לזכור שהם התקשרו כשהמערכת עצמה לא מתלהבת ממני מי יודע מה. הם אמרו לי שהם נהנו להתאמן אצלי ורובם הבינו מה קרה, לא רק ברמה האישית גם ברמה ההתנהלותית.
"הרי האלימות לא צצה משום מקום וחלק מהשחקנים הרגישו את האווירה הזו בסביבת הקבוצה גם במקרים שלא נגעו להם. היה להם את האומץ להיות אמיתיים. לא מתוך חובה ואינטרס, אלא מתוך תחושה פנימית. זה גרם לי להרגיש שעשינו עבודה טובה בגיוס שחקנים אמיתיים, רציניים וחושבים. בדיעבד, אחרי שעזבתי קיבלתי מהם ריקושטים שלא רצו אותי במועדון עוד לפני המקרה, אבל זה כבר לא רלוונטי".
אתה יכול להסביר את הסיטואציה שנוצרה בינך לבין אורן נסים?
"כשאני מגיע לקבוצת כדורגל, אני לא יכול לתת למישהו התחייבות להיות בהרכב. הוא אמנם לא ביקש התחייבות כזאת, אבל ניואנסים קטנים שלו באימונים שידרו את זה. אמרתי לעצמי 'רגע, אורן שחקן טוב לליגה הזאת, הוא שווה בין שמונה ל-12 גולים לעונה, אבל רק כשהוא מכוון כמו שצריך ומוכן להיאבק על המקום שלו. אם לא, אני לא אפיק ממנו כלום'. לכן אמרתי לו שאני מעדיף לשחרר אותו".
זה לא קשור למערכת היחסים העכורה שנוצרה ביניכם בהפועל ב"ש?
"ממש לא שייך. אז היו מעורבים עניינים כספיים".
לסיכום הפרק הקצר של ברמה"ש, זה נכון שבמחצית אחד המשחקים הסתגרת בחדר וביצעת תרגילי מדיטציה כפי שפורסם בתקשורת?
"בוא נגיד את זה ככה: זה מאוד שעשע אותי. לאורך שנים אני מעשן במחצית בצדי חדר ההלבשה. אני נותן לשחקנים חמש עד שבע דקות לנוח ומעשן את הסיגריה שלי כדי להירגע ולארגן לעצמי את המחשבות. אני לא יודע מאיפה הגיע עניין המדיטציה, ואני בטח לא צריך להצטדק על זה. אין לי מושג מאיפה זה יצא, אנשים חיים בסרט קצת מוזר לפעמים. אתה יודע מה? כשאני חושב על זה, המדיטציה זה רעיון בכלל לא רע, למרות שלא ניסיתי את זה אף פעם".
נראה כי אין זה מקרי שהריאיון עם לוי מתפרסם ערב יום כיפור. בהשראת הימים הנוראים, הוא נמצא בעיצומו של חשבון נפש נוקב. הוא מתחרט על לא מעט מהדברים שעשה בעבר ומרגיש צורך להכות על חטא.
הוא גם יודע להצביע על טעויותיו הרבות שהביאו, כך לדבריו, לפגיעה ישירה בקריירה שלו. "כל עוד הייתי במקום ילדותי ברמה של 'תקשיבו לי, אני צודק, הדעה שלכם לא חשובה', אז הייתה עם זה בעיה. יש לי יכולות לעזור לכדורגלנים לפתח את עצמם, אבל לפעמים הייתי לוקח אותן לביקורת מאוד ארסית כלפיהם.
"אני יכול לעזור ליצור ולשדרג מערכות מקצועיות וניהוליות, אבל אם זה בא ממקום של פחות אורך רוח או סבלנות, זה יכול לגרום לכשלים. היום השתניתי ויש אצלי מקום שאני יכול להקשיב. זה היה תהליך הדרגתי, לא כזה שלוקח דקה וחצי או שתיים".
יש לך דוגמה איך הדברים התבטאו בשטח?
"כן, קח את אלון זיו. פגשתי אותו בהפועל כפ"ס אחרי שאימנתי את הפועל חיפה. הייתי אז בן-אדם קשה, אפילו קשה מאוד. לא התנהגתי איתו בצורה ראויה, כמו גם מול שחקנים אחרים, והוא נפגע ממני קשה. אני לא זוכר בדיוק מה היה, אבל אני מניח שהביקורת המקצועית שלי הייתה מאוד חריפה וכנראה שהגעתי איתו לבסיס אישי רע.
כשהגעתי לרמה"ש, זיו היה חתום וחשבתי שזו הזדמנות לסגור איתו מעגל. הוא פנה אליי ואמר לי שקשה לו להתגבר על העבר והוא רוצה לעזוב. ניסיתי לשכנע אותו שיישאר, אבל העוצמה שהוא נפגע הייתה כל כך חזקה שהוא לא יכול היה לשאת אותה. ביקשתי מההנהלה שתשחרר אותו, אבל אמרו לי שאי אפשר להבליג על זה ששחקן חותם בקבוצה והולך למקום אחר".
למרות ההישג עם הנבחרת הצעירה, גם אז ספגת הרבה ביקורות מהתקשורת על ההתנהלות שלך.
"בצדק. הייתי במקום של אגו, ואני לוקח אחריות על מה שעשיתי. היו לי שתי תקופות בנבחרת מבחינה תקשורתית: עד שעלינו למשחקי הצלבה ומאז משחקי ההצלבה. עד העלייה הכל היה נוח. אחר כך נכנסה הסוגיה של הנבחרת הבוגרת מול הצעירה ולקיחת שחקנים.
"אחרי העלייה ראיתי דברים בצורה מסוימת ולא הייתי מוכן לקבל שום דבר אחר. כל הסיטואציה הייתה שהתמקדו במאבק של מי צודק, אני או דרור קשטן, והמהות של הכדורגל נפגעה. בגלל זה היינו גם פחות טובים באליפות עצמה. התקשורת הייתה רק המתווך, והתחושה שלי באה לידי ביטוי אצלה".
מה לא עבד בינך לבין קשטן?
"היו בינינו הרבה מתווכים ולא כולם נשאו בשורת שלום. אם היינו מנהלים תקשורת אישית בינינו, אולי דברים היו מתפתחים אחרת. גם אם נעשו טעויות מצד דרור, אני מסתכל על הטעויות שלי. עובדה שגם במשחקי המוקדמות לקחו לנו שחקנים, ולמרות זאת הצלחנו מכיוון שהתייחסתי לזה בצורה מינורית. ברגע שהתחלתי להתייחס לזה כאילו זה מרכז העניין, והפניתי את כל האנרגיה לשם, השאר נפגע".
אולי היית מסוחרר מגודל ההישג?
"תשמע, העלייה נתנה לי תחושה שאני יכול ללמד אחרים כדורגל ואף אחד אחר לא מבין. לא הייתי מסוגל להתמודד עם ההצלחה, היא לא באה לי בזמן הנכון. כולם אומרים שצריך לדעת להתמודד עם כישלון, אבל צריך גם לדעת להתמודד עם הצלחה. העניין הוא למצות את הפוטנציאל ולא מיציתי את מלוא הפוטנציאל שלי. לא הייתי מספיק מפוקס במהות עצמה.
"התעסקתי ב'למה האימון שם ולא פה', 'למה דווקא הטיסה הזו', 'למה לוקחים לי שחקנים'. אם הייתי מרוכז, הייתי מקבל החלטות אחרות בנוגע לשחקנים. בסופו של דבר, כל הריקושטים שקיבלתי מהתקשורת, והם היו חזקים, הם תוצאה של מה שאני בישלתי. זו הבחנה שאני יכול לעשות היום".
אתה מתחרט גם על העסקת הנומרולוג?
"בוודאי. בדיעבד לא הייתי מעסיק אותו. זו הייתה שטות. אני חושב שבגדול זה נבע מחוסר ביטחון. וכשאתה חסר ביטחון, אתה לא יכול להגיע למהות הפנימית שלך. זה בכלל לא משנה במי נעזרתי. זה יכול להיות כל אחד: חבר משלחת, קורא בקלפים או נומרולוג. הוא ספציפית פשוט היה חבר שלי. יכול להיות שזה הפריע גם לשחקנים שחשבו שהשיקולים לא מקצועיים, למרות שלא צריך להגזים כי לא נועצתי בו בשאלה את מי להעלות בהרכב".
אחרי אליפות אירופה, ביקשת מאבי לוזון שישחרר אותך למכבי ת"א כי זה מה שהרב ישאיהו פינטו אמר לך שנכון עבורך.
"הייתה תקופה שחשבתי שהתשובות נמצאות אצל אחרים, בין אם זה רבנים או גורמים אחרים. בגיל 40-30 אנשים שואלים את עצמם שאלות קצת יותר עמוקות וקל מאוד ללכת למקומות האלה. לוקח זמן להבין שכל התשובות נמצאות אצלך, ואתה לוקח אחריות על החיים שלך.
"לגבי אותה סיטואציה, מכבי ת"א פנתה אליי ורציתי מאוד להצטרף אליה, אבל לא רציתי להפר חוזה בהאחדות. ביקשתי לעזוב ולא נתנו לי, אבל חשבתי שזה לא נכון להתפטר. כשאתה מתחייב מול גורם מסוים על שיתוף פעולה, יש סוג של אחריות ואמון שאתה לא יכול להפר. אני חושב שהיו יכולים לתת לי ללכת, כי נותרה בסך הכול חצי שנה לסיום החוזה שלי. אבי לוזון טען אז, אולי בצדק, שההתאחדות זה לא מקום שאפשר ללכת ולבוא אליו מתי שרוצים. רק העונה סגרתי את הנושא הזה עם אבי נמני".
למה זה לקח כל כך הרבה זמן?
"כי מערכת שלמה – לוני הרציקוביץ', רוני מאנה ואבי נמני – עבדה כדי להביא אותי, וזה לא הסתייע. נוצר מצב שלא הייתי בהיר מספיק. כשמכבי פנו אליי, הייתי יכול להיות יותר מדויק ולהגיד שאני לא מתכוון להתפטר למרות שרציתי את התפקיד. האנשים במכבי נפגעו כי ההתנהלות שלי לא הייתה נוחה להם, והם צודקים".
לפני שנתיים, אחרי שהעפיל לליגת העל עם הפועל ב"ש ("מה שהיה איתי שם היה עוצמתי פי אלף מאשר עם גיא עזורי. יס"מניקים הסתובבו סביב הבית שלי ועשו עבודה נפלאה"), לוי לקח פסק זמן מהכדורגל ואף שקל לפרוש מאימון. "לא הייתי פתוח להצעות בעונה שעברה", הוא מספר. "כיוונתי את עצמי למקום שאני לא רוצה לאמן. לא עשיתי כלום בשביל לאמן: לא פניתי לאנשים, לא דיברתי איתם, לא עשיתי לובי. ממש שום דבר. במקום זה למדתי קליגרפיה, שזו תורת רישום סינית".
מה???
"תתפלא לשמוע שזה התחום הכי פרקטי שיש. יש סיפור על מייסד חברת המחשבים 'אפל', סטיב ג'ובס, שהלימודים באוניברסיטה שעממו אותו, אז הוא הפסיק ללמוד ונכנס רק לשיעורי רשות ולקליגרפיה. בקליגרפיה יש אלמנט מיוחד של ריכוז ושלווה שנותן לך מרווח מסוים ונשימה. זה גורם לך לרצות לעשות דברים בקצב אחר עם יותר מרחב לעצמך ופחות לעולם התעשייתי המודרני.
"אתה מתחיל לשאול איך אתה מתנהל מול עצמך ולא איך אתה נראה בעיני אחרים. ביקרנו במקדשים בקיוטו ונפגשנו עם מאסטרים מיפן שחיים את צורת החיים היפנית המסורתית המדהימה. תשמע, זה עולם ומלואו. היו תקופות שהייתי מצייר ימים. עכשיו, אחרי שהתפטרתי מרמה"ש, חזרתי לצייר".
במה עוד התעסקת באותה תקופה?
"התחלתי לתת ייעוץ אישי והוצאתי לשם כך תעודת עוסק מורשה. חשוב לי להדגיש שזה לא קואוצ'ינג. קואוצ'ינג זו מניפולציה של להוביל אנשים ולומר להם מה לעשות. אין בזה כלום חוץ מתלות. בן-אדם צריך לעשות את צעדיו האישיים בעצמו. אני לא מתיימר להחזיק שום תעודה, אלא מסתמך על ניסיון החיים שלי.
"אני לא רוצה לפרט שמות של אנשים שיעצתי להם מפאת פרטיותם. חוץ מזה, נכנסתי כשותף לעסק לניהול אירועים של חברתי. פעם היה אצלי בראש רק כדורגל. היום כדורגל עדיין מעניין אותי, אבל לא רק".
בגלל זה שקלת לפרוש מאימון?
"הייתה אפשרות שאפרוש, כי תהיתי אם אפשר להתנהל בדרך הישר ובצורה ראויה בעולם הכדורגל. ברמה"ש הוכחתי לעצמי שאני מסוגל להתמודד מול קשיים אובייקטיביים ברמה שבעבר לא הייתי יכול לתפקד. כל עוד לא הייתי בטוח שאני מסוגל להתמודד מול התנהלות מועדון שהיא רחוקה ממושלמת, הייתי בספק".
לפני שהתמנית למאמן רמה"ש הצעת את עצמך לנבחרת הבוגרת, למרות הסכסוך בין אביך, גברי לוי, לבין אבי לוזון.
"אין קשר בין הדברים. גם כשאבי לוזון ישב איתי, הוא אמר שהוא מבין את הסיטואציה עם אבא שלי, אבל במקביל הוא עושה את ההפרדה. אני בעצמי הפסקתי את התעתוע הזה בין 'תעזור לי אבא' לבין 'תתרחק ממני אבא', תעתוע שהיה מנת חלקי לא מעט שנים. כשיש בלבול בין שתי הגישות האלה, אתה נפגע. אני לא מסתיר את זה שעצם הקישור בין אבא לביני עזרה לי לא מעט. היום, מבחינה מקצועית, אין לי בעיה לעמוד בזכות עצמי. הרזומה שלי מדבר בעד עצמו".
אפרופו אבא ועזרה ממנו, הג'וב הראשון שלך היה בהפועל פ"ת. יש אוהדים שרוצים לראות אותך חוזר לשם.
"אני רואה את המגמה הזו ומתרשם מהאווירה סביב המועדון. אתה לא הראשון שמדבר איתי על הנושא הזה. אני מוכרח להודות שזה מאוד מחמיא ונעים לי. אם יום אחד ייסגר לי מעגל בהפועל פ"ת, זה יעשה לי משהו. רק עצם המחשבה על כך מרגשת אותי.
"מצד שני, אני לא רוצה בכישלון של אף אחד, והזמן יעשה את שלו. יש לי הרגשה שהפעם התקופה שלי בחוץ לא תימשך יותר מדי זמן, למרות שאף פעם אי אפשר לדעת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם