דור שלם: הפוטנציאל של דור מלול
בין כל השמות הגדולים של מכבי, בשני הניצחונות האחרונים של הקבוצה בלט דווקא שחקן הבית דור מלול, ולא במקרה. אנשי מקצוע ומאמנים לשעבר נזכרים איך בנעוריו עלה על שחקנים כמו בויאן קרקיץ', מספרים למה היה יכול להיות היום בריאל, ומשוכנעים שיש לו מקום בנבחרת
קחו נשימה, זו לא טעות וזה הולך בערך כך מפיו של זלצר: "לפני שלוש שנים בערך קיבלתי טלפון משני מאמנים ספרדים שהיו ידידים טובים שלי. ספרד זכתה אז באליפות אירופה לנוער, ושניהם נבחרו לאמן את נבחרת אירופה לגילים עד 19 במשחקי ראווה שתוכננו נגד נבחרת אפריקה".
"שני המאמנים אמרו לי שבאופ"א הוחלט שגם לישראל יהיה סוף-סוף נציג בנבחרת אירופה ושעל סמך ההיכרות בינינו הם מבקשים ממני לשלוח את השחקן הכי מתאים לנבחרת שהם מרכיבים לקראת שני משחקי הידידות".
זלצר לוקח נשימה וממשיך: "הייתה לי התלבטות קלה, אבל די מהר החלטתי שזה יהיה דור מלול. לדור היו כבר אז את כל הנתונים ששחקן אירופי צריך. הוא היה מהיר, זריז, בעל עוצמה ובעיקר חכם מאוד. הגעתי אתו יחד לספרד, והוא שיחק בברצלונה בשני המשחקים שהתקיימו".
"במשחק הראשון הוא שיחק מגן ימני ובשני מגן שמאלי. בסיכום המשחקים בחרו המארגנים את ארבעת מצטייני הטורניר. דור מלול היה ביניהם, ואני הייתי מאושר. קודם כול עבורו, אבל גם כיוון שהבחירה שלי הייתה נכונה והוכיחה את עצמה".
הסיפור היה יכול להסתיים כאן עם חזרה מלאת מחמאות לארץ, אבל הוא נמשך. "בסיום שני המשחקים ניגש אלינו הסקאוט של ריאל מדריד. הוא סיפר שהוא ישב ביציע וראה את שני המשחקים והוא מאוד התרשם מדור. הוא הבהיר שהוא רוצה להגיע לארץ למשחק בין-ארצי של הנבחרת כדי לראות את דור במשחק רשמי. קבענו שהוא יגיע למשחק שנערך חודש אחר כך מול נבחרת סלובקיה בחצי גמר אליפות אירופה לנוער".
"הוא נחת יום לפני המשחק וכבר התמקם בבית המלון, ואנחנו קיימנו בערב אימון מסכם", מספר זלצר, "דור היה מתוכנן להיות מגן ימני, ואני אפילו הייתי קצת במתח בשבילו. ואז דווקא באימון שעושים ערב לפני משחק רצה הגורל והוא נפצע. הסקאוט היה במלון וקיבל את הכרטיסים למשחק כשדור סובב את הברך בצורה די קשה".
"הספרדי חזר למדריד מאוכזב, ודור יצא לתקופת שיקום. עד היום אני חושב שזה היה פספוס גדול עבור הילד המוכשר הזה. אין לי ספק שאם הוא היה משחק באותו משחק, הם היו רוכשים אותו ממכבי תל אביב, והוא היה יכול להיות היום חלק מריאל מדריד הגדולה".
הסקאוט ההוא
"הוא רציני, הוא מתאמן טוב, הוא בעל יכולות מצוינות. גם לדרור קשטן ולמשה סיני אמרתי שהם צריכים לקחת אותו לנבחרת, אבל הם רצו שהוא יתבשל לאט. דור היה יכול לפסוח על הנבחרת האולימפית ולהיות ישר בהרכב של הבוגרים".
מלול, שחגג בסוף חודש אפריל האחרון יום הולדת 21, היה תמיד הראשון מהשנתונים בהם שיחק, שקפץ קדימה. בדרך כלל היה מדלג במכבי על הגילים בצוותא עם ניסו קפילוטו. לא במקרה השניים הם היחידים מהמחזור שלהם, שהתבססו בקבוצה הבוגרת של אבי נמני.
הוא בכלל גדל במחלקת הנוער של עירוני ראשון לציון. אבא שמעון, שעובד כנגר שכיר בחולון, ואימא אסנת, שרטטת מפות שעובדת בתל אביב, שלחו את הילד שאהב כדור לשחק בעירוני ראשון לציון. מספר דקות מהבית בשכונת קריית גנים היה מלול מלהטט בכדור ושובה את עיני המתבוננים מגיל צעיר. אף שהיה מהיר ובעל יכולת טכנית גבוהה, תמיד נשלח לעמדות ההגנה. פעם בלם, פעם קשר אחורי, ובעיקר מגן ימני, התפקיד אותו מילא רוב השנים.
כשהיה בן 14 חלה התפנית. פרדי צרפתי, שהיה מאמן במחלקת הנוער של מכבי תל אביב ואימן קודם בראשון לציון, הכיר היטב את מלול וישב חזק על ההורים כדי שהילד יגיע אליו. למרות החששות מהמעבר, קיבל הילד את ברכת הדרך והחל לעשות את הדרך מדי יום מהבית לצומת חולון, למגרש האימונים של מכבי.
התחרות הייתה קשה מאוד. מלול נחת בקרית שלום בדיוק בעונה בה חיברה מכבי ת"א את קבוצת הילדים של צפון העיר עם זו של הדרום וגיבשה משתיהן קבוצה אחת. הרבה ילדים מוכשרים נאלצו להיפרד ממדי הקבוצה באותו הקיץ והתחרות הייתה קשה.
אומרים שמי ששורד את המעבר הזה מגיע בדרך כלל עד הסוף. חמש שנים, מגיל 14 ועד גיל 19, הכיר מלול היטב את כיסאות האוטובוסים. בקבוצת הנוער היו כאלה שכבר הוציאו רישיון נהיגה וקיבלו מההורים מכוניות חדישות, אבל בבית התעקשו שהכול יבוא בהדרגה ושהילד לא ירים את האף ויתחיל להשתגע בגיל צעיר. לא רק את ספסלי האוטובוס הוא הכיר. בבית התעקשה האם שהוא יעשה את הבגרויות כמו שצריך, ומלול עמד בכל המשימות על ספסל הלימודים.
אף שבלט מאוד בנבחרת אירופה, ועלה באיכויותיו אפילו על אלו של בויאן קרקיץ' מברצלונה ומרקו מרין מוורדר ברמן ששיחקו אתו אז במשחקים וכבר הפכו לכוכבי-על באירופה, ההתפתחות של מלול במכבי ת"א התעכבה. המאמן אלי כהן היה זה שהעלה אותו לבוגרים בקיץ 2006, וברור לו למה לקח לילד הרבה זמן לפרוץ ולהגיע למצב בו היה בשני המשחקים האחרונים של מכבי בורג מרכזי בניצחונות.
"בתקופה שאני אימנתי במכבי, ובעיקר אחרי שעזבתי, היה בלגן גדול מאוד ודור מלול נפל בין הכיסאות", סיפר השבוע כהן. "הקבוצה לא הייתה מסודרת כמו היום והיו הרבה זעזועים. אני זוכר שנתתי לו לשחק את משחק הבכורה שלו בגביע הטוטו מול מכבי נתניה, בדיוק בתפקיד הקשר המרכזי שהוא משחק היום במכבי".
"הוא היה ילד, בקושי בן 18, ואני זוכר שכולם היו בהלם ממה שהוא עשה במגרש. הוא שיחק בביטחון מופרז, העז לעשות פעולות ששחקנים ותיקים לא מעזים לבצע במגרש. היה לי ברור מיד שמדובר בבחור עם ביטחון, יצירתי, טכני, לא צפוי ובעיקר אטרקטיבי לקהל".
כהן ממשיך: "הוא לא עשה חשבון לאף אחד במגרש כי בנוער היה לו קל. היה צריך לנתב אותו ולהסביר לו איך דברים מתנהלים בקבוצת בוגרים, אבל היה ברור שהילד הזה יתפתח ויגיע רחוק. אני חושב שעם כל הכוכבים שיש היום במכבי ועם כל השמות הגדולים שהובאו למועדון, יש לדור מלול מקום ואפשר למצוא לו את הנישה המתאימה".
"אני זוכר שכעבור שנתיים בערך אימנתי את בני יהודה ושיחקנו נגד מכבי. הוא נכנס במצב של תיקו אפס לעמדת הקישור מצד שמאל והוא פירק אותנו, כך שיש לו גם יכולת מוכחת לעלות מהספסל ולהביא לשינוי".
אם חשבתם שזלצר הגזים בסופרלטיבים, מסיים כהן את החלק שלו וקובע: "מכבי חייבת למצוא מקום קבוע לדור מלול כי אסור לבחור הזה להיעלם. אסור שהשחקן הזה שראינו השבוע מככב גם במכבי ת"א וגם בנבחרת האולימפית ילך לאיבוד כי זה לא יהיה אובדן רק למכבי ת"א, אלא לכדורגל הישראלי כולו. עבור שחקנים כאלה הקהל משלם כסף".
"הוא יכול להיות הפליימייקר האחורי האידאלי עבור נבחרת ישראל לשנים ארוכות. אני לא מדבר על העמדה של אייל ברקוביץ', אלא על עמדת ה-50/50 שנחשבת אחת החשובות והקריטיות בכדורגל בשנים האחרונות".
"הכדורגל העולמי משווע לשחקנים שיודעים להשתחרר מפלונטרים ולשחרר לחצים ואת זה הוא עושה בצורה מדהימה", אומר כהן ומסייג, "רק שיהיה יותר אחראי בתפקיד הזה, לא יאבד כדורים בשטחים מסוכנים ויהיה פחות הרפתקן, כי הוא בדיוק השחקן שיודע לפרוץ בונקרים, וזה דבר חשוב מאוד".
אף שפתח בניצחון על בני סכנין בשבוע שעבר ובישל את השער לחאריס מדוניאנין בטדי כשנכנס כמחליף מול בית"ר ירושלים במחזור השני, הסבירו השבוע למלול, כמעט כל השחקנים, שהוא לא יוכל להוריד במכבי הנוכחית רגל מהגז. בשבת האחרונה ישב גיז'רמו ישראלביץ' בכלל ביציע, שרן ייני לא עלה מהספסל וגל אלברמן כמו גם דמיטאר ראנגלוב נכנסו רק כמחליפים.
בסגל הזה הקרב יהיה על מקום בשמונה עשר ומי שיזייף לא ידע שיש לו לפחות את הספסל, אלא הוא יכול למצוא את עצמו ביציע, ואת זה מסבירים החברים בחדר ההלבשה למלול כל הזמן. אחד מהם הוא יואב זיו, שנהיה מנטור עבורו.
מלול וזיו נהיו חברים בקריית שלום. שניהם דומים מאוד. יכולים לשחק במגוון של תפקידים ונשלחים לא פעם למלא חורים. זיו אמר למלול שכאשר הוא עובר שחקן אחד הוא חייב לחשוב מיד על המסירה, ולא על העברת השחקן הבא.
"כל הזמן תחשוב בקטע של אחד ואחרי זה פס", אמר זיו למלול שרוצה ללמוד. "אל תחשוב בקטע של אחד, שניים, שלושה, ואתה תראה שזה עובד". אחרי המשחק בשבת האחרונה, כשכל השחקנים שפתחו ערכו ריצת שחרור בקריית שלום, סיפר מלול לכולם שהוא פעל לפי העצות של זיו וזה עבד.
הצוות המקצועי מקפיד אתו מאוד על עבודת ההגנה, במיוחד עכשיו כשהוא משחק בקישור. לא פעם אפשר לשמוע את הגערות של יוסי מזרחי כלפיו באימון, בעיקר כשהוא לא שם לב שאחרי הכול הוא בתפקיד שצריך גם לחלץ כדורים ולהגן.
כך או אחרת, דומה שמזרחי מאוהב בילד ולא פעם שומעים אותו בשיחות סגורות עם אנשים מהצוות אומר שהוא נדלק על מלול כבר מהאימון הראשון, בעיקר בגלל "העיניים הטובות שלו".
בבית הנתיבות של נתב"ג ישב שמעון מלול וחיכה לבנו שיחזור ארצה אחרי מחנה האימונים של מכבי. זה היה בחודש יולי ולצד מלול האב ישבו שם עוד הורים ובני משפחה שבאו לאסוף את הילדים שחזרו אחרי עשרה ימים בהולנד. שמעון מלול מאמין מאוד בבן שלו והנחיל לו תמיד את הביטחון שהוא יכול להיות הכי טוב בכל מקום.
אלא שהפעם קינן בו חשש. מכבי הייתה משופעת בכוכבים. מיטש גולדהאר נתן כסף לכולם, והאבא כנראה פחד שעוד עונה של הילד תתפספס. לקח קצת זמן לאבי נמני ויוסי מזרחי, אבל בסוף הם החליטו לתת למלול את הצ'אנס ועד עכשיו הוא לא מאכזב.
יכול להיות שדווקא בעונה הזו, כשאפשר היה להביא כל מי שרצו לקריית שלום, יעשה סוף-סוף מלול הצעיר את הדרך לפסגה ויקבע את עצמו כשחקן מוביל במכבי. לא אחד שמשחק כי צריך למלא את השורות בשחקני בית, אלא כי מגיע לו להיות שם בזכות מה שהביא ברגליים בכל פעם שעלה כילד על האוטובוס בראשון ונסע לעוד אימון בת"א.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם