משחק של אלתורים: הגאוניות של פרננדס
טוב שמאמן נבחרת ישראל לא סובל מקיבעון מחשבתי, כי בסופו של דבר כדורגל בנוי הרבה מאד על החלטות מרעננות. תשאלו את ארז אליאב
קיוויתי שלקשר האחורי מבולטון לא תהיה דריסת רגל מינימלית באירוע המביך, רציתי שיצליח, לא מאינטרס אישי חו"ח, הבחור צהוב, אביו צהוב, ואנחנו במשפחה כולנו אדומים.
תמיר כהן. הכל זה אילתורים צילום: דני מרון
בהילוך החוזר נשמנו לרווחה, תמיר כהן יצא זכאי מחוסר אשמה, שום פרשן בשקל לא ישתה את דמו של פרננדס עם קשית, כי הפרשנים ושליחיהם על הקווים, כלומר המאמנים בדימוס שאוטוטו יקבלו מיקרופון או עט, מרבים ללהג ולנפח לנו את הראש כי משחק הכדורגל מושתת על טעויות, ואילו הרוב השפוי מאמין כי מדובר במשחק של אלתורים.
ופררנדס הוא אבי המאלתרים של העת החדשה, סגן ראשון לשייע פייגנבוים, שהתחיל לשחק כמגן ואף הגיע לנבחרת, ובמשחקו הראשון נגד אורוגוואי ברמת גן אפילו הבקיע שער שנפסל. מאמן חד עין שינה לשייע את המיקום במגרש, לא שינוי דרסטי, סך הכל הסיט אותו 40 מטר אחורה, ואת ההגדרה המוצלחת ביותר למהלך נתן בן האלים מוטל'ה שפיגלר אחרי מסע מוצלח של הנבחרת: "שייע ואני הבקענו 20 שערים, אני אחד ושייע 19".
ושייע דנן, כשקיבל לידיו את מכבי הרצליה, עשה את השינוי אבל בהפוכה, לקח חלוץ (אילן בכר) וקשר (יגאל אנטבי) אפורים עד כדי חיוורון, ועשה מהם מגינים שהביאו את הפועל של קשטן לעונה החלומית ההיא באירופה.
וארז אליאב שלנו? שיחק בבית"ר חולון עם ממוצע של 40 שערים בעונה, אברם רצה אותו במכבי ת"א, ארז נפצע והושבת לעונה, וכשחזר לשחק, אברם עבר להפועל חיפה, ואליאב ניסה בצפרירים. "מה אתה יודע לעשות?" שאל המאמן ניר לוין. ארז גירד בפדחתו, "לתת
גולים, 40 כל עונה". ארז לא נתן, לוין הלך, שייע בא, ואליאב סיים את העונה כמגן בנבחרת העונה ועבר להפועל פ"ת.
ופררנדס? לקח את תמיר כהן, קשר אחורי, וניסה אותו כבלם, וכולנו קיווינו שיצליח להם, לפרננדס ולתמיר, כי כדורגל הוא משחק של אלתורים, של גולים כמו של אלירן עטר לשטראובר, של ראובן עטר בפארק דה פראנס, של אריק בן אדרת לשוער של אח"י נצרת ושל מישקה לפרדון לגרובשטיין מהסקציה.
ושתהיה לנו שנת בריאות, עם השאר כבר נסתדר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם