בירם כיאל: אני היחיד מהמגזר בנבחרת, יש לי מחויבות עצומה
קשר סלטיק ונבחרת ישראל עדיין לא הסתגל לסטטוס הליגיונר. מעבר הבזק לסקוטלנד, הוא מודה, גרם לו בינתיים רק לגעגועים. למכבי חיפה אין לו בשורות ("אליפות? לצערי לא") וגיאורגיה הולכת לעשות מחר חיים קשים: "נצטרך להשתפר נפגוש נבחרת עם הרבה ביטחון"
"זה בא בהפתעה. שבוע וחצי לפני שחתמתי נאמר לי שיש מצב לחתום בסלטיק", משחזר קשר הנבחרת, "השארתי את הטיפול לדודו דהאן, ואחרי עשרה ימים ישבתי מול ניל לנון, המנג'ר. הוא הכניס ל-DVD דיסק עם הביצועים שלי ואמר לי: 'ראיתי את זה עשרות פעמים. אתה מזכיר לי את עצמי'. כשמאמן אומר כזה דבר לשחקן, אתה יודע שאתה מגיע למקום שרוצים אותך. רוצים מאוד".
כיאל לא חושב שעבר לאירופה מוקדם מדי. הוא כן מרגיש שהוא יכול להצליח. הוא רואה בסלטיק תחנה בדרך לעוד מועדון גדול. "תן להצליח שם כמה שנים ואחרי זה להתקדם", הוא אומר. "כמו יוסי בניון. הוא המודל שלי איך להתקדם באירופה".
כיאל מכחיש כי עזב בטעם מר את מכבי חיפה. הוא לא חושב שברח בסיום העונה, בשיא המאבק על האליפות, כשיצא לעבור ניתוח. "נפצעתי כבר בחודש מארס, נגד רומניה בנבחרת. ניסיתי למשוך את זה, אבל הגעתי למצב שאני לא יכול יותר. בשלב מסוים לא ישנתי בלילות מרוב כאבים. שיחקתי רע מאוד לא תפקדתי. הפסדנו לסכנין והרגשתי שאני לא תורם שום דבר. לא היתה ברירה, הייתי חייב את הניתוח".
כיאל מגלה כי גם עכשיו, כשהוא מעמיס, הוא עדיין חש כאבים במפשעה: "זה כלום לעומת מה שעברתי. לא נטשתי את מאבק האליפות, פשוט לא היתה לי ברירה. אף אחד לא ביקש ממני להמשיך ככה כי לא היה לזה טעם".
כיאל טוען כי כדי לעבור לסלטיק הוא היה חייב לוותר על לא מעט. בין היתר הוא סירב לחתום על חוזה חדש בחיפה. "הציעו לי חוזה, אבל רצו להרחיב את משך הזמן שלו", הוא מסביר. "לא הסכמתי. הרווחתי בחיפה, כשעזבתי, 80 אלף דולר לעונה. לא נפגעתי. עמדתי על שלי".
ועל מה ויתרת כדי לעבור לסלטיק?
"על עשרה אחוזים מהעסקה."
שזה אומר?
"משהו כמו 200 אלף יורו. תוסיף את מה שוויתרתי כל השנתיים האחרונות בחיפה, כשלא שדרגתי את החוזה, ותבין שזה לא מעט כסף".
אבל יצא לך לא רע בסופו של דבר. עכשיו יש לך חוזה לארבע שנים, חצי מיליון דולר לעונה.
"משהו כזה, אבל באמת שלא הכסף הוא העיקר".
אחרי חודש בסלטיק, אתה חושב שעשית בחירה נכונה?
"מהרגע הראשון ידעתי שזו בחירה נכונה. ביום הראשון, כשעשיתי סיור במועדון וראיתי את גביעי אירופה ואת הפאר והתשתיות, הבנתי שנפלתי על אימפריה".
היית אחד מארבעה שחקנים שעזבו הקיץ את מכבי חיפה. כמה זה יפגע בה?
"זה יפגע כי בונים שם משהו חדש. העזיבה של דקל קינן הכי קשה לקבוצה. הוא הביא שם את האקסטרה".
אתה רואה את חיפה לוקחת אליפות העונה?
"לצערי לא. זה יהיה קשה בלי קינן, שלומי ארבייטמן וג'ורג' טישיירה שעזבו. להפועל ת"א יהיה קל יותר עם הסגל שלה".
וסלטיק תיקח אליפות?
"אני מאוד מקווה. הצבתי לעצמי מטרות: לשחק העונה 30 משחקי ליגה לפחות ולזכות בתואר".
למה זו המטרה?
"רק כך זה ייחשב להצלחה מבחינה אישית".
זה לא רף גבוה מדי?
"ממש לא. בסלטיק, כמו בחיפה, מדברים כל שנה על אליפות. זו המטרה. רק אם נעשה הישגים נוכל להתקדם במישור האישי".
כשהגעת, היתה התלהבות מאוד גדולה ממך. עכשיו מספרים כי היא דעכה קצת. אתה גם מרגיש את זה?
"ממש לא. נכון שעפנו מאירופה, למרות שהיה לנו יתרון של שני שערים במשחק הראשון, אבל אני לא חושב שההתלהבות
אז למה יש ביקורת?
"לא רק עליי, על כל הקבוצה. יש שמונה שחקנים חדשים שהגיעו העונה וזה לא פשוט להתחבר".
הגעת לנבחרת. אתה שחקן אחר?
"איזה אחר. בסך-הכל אני חודש בסקוטלנד. חוץ מגעגועים לארץ לא הרגשתי שום דבר אחר".
אתה ליגיונר.
"ביג דיל. אני עדיין לא יוסי, טל או דודו. צריך לעבור דרך, להתמודד עם קשיים, להרגיש את הכאב המקצועי כדי להיחשב ליגיונר שהצליח".
הרגשת רע כשפרננדס אמר לך בהתכנסות האחרונה במחנה האימון שהוא יזמין אותך רק אם תשחק בקבוצה שלך באירופה?
"ממש לא. הוא צדק. יצאתי לניתוח ארבעה שבועות לפני סיום העונה, לא התאמנתי כמעט כל הקיץ. רק לקראת מחנה האימון הראשון של חיפה חזרתי לעצמי".
ובכל זאת, אתה שחקן נבחרת כבר שנתיים ומעמידים לך תנאי שלא מעמידים לאחרים.
"הוא לקח אותי לשיחה, אמר שיהיה לי קשה בסלטיק, אבל שהוא רוצה שאשחק בקבוצה כדי שאוכל להיות בנבחרת. הבנתי אותו".
אתה מרגיש טוב בנבחרת?
"עכשיו אני היחיד מהמגזר, יש לי מחויבות עצומה. אני מקווה שלא אשאר יחיד".
הנבחרת עושה לך משהו בלב או שזו פלטפורמה כדי להגיע לפרמייר-ליג?
"כשהגעתי לסלטיק, בראיון הראשון הגדול שאלו אותי איך זה שאני ערבי מוסלמי שמתפלל חמש פעמים ביום ומשחק בנבחרת ישראל. הסברתי להם שאני ערבי ישראלי ואני לא חושב שיש בעיה עם זה. להפך, ההופעה שלי במדי הנבחרת מלמדת על יחסים טובים והוגנים בין ערבים ויהודים".
הם קנו את זה?
"אין מה לקנות, נתתי להם דוגמה שהסוכן שלי הוא יהודי והאמון בינינו טוטאלי. אלה עובדות חיים".
נעשית פוליטיקאי.
"לא. אני מרגיש הרבה כבוד כשאני משחק במדי הנבחרת. זה לא רק כלפי חוץ. גם בתקשורת הערבית אני אומר את הדברים בלי למצמץ".
מה זאת אומרת מחויבות?
"שיחקתי בחיפה, לקחתי אליפויות, השתתפתי בצ'מפיונס-ליג, אבל ההתרגשות הכי גדולה היא הנבחרת".
זה מה שאתה אומר גם בסקוטלנד?
"אני אומר להם בדיוק את מה שאני חושב. שת"א היא אחת הערים היפות בעולם. שיש חיים בין יהודים וערבים. שגדלתי בסביבה יהודית כל השנים, שייצגתי את ישראל בכל נבחרת אפשרית, שאין שום בעיה ולא צריך לקנות כל דבר שרואים בטלוויזיה. אחרי שאמרתי את הדברים, אחד המנהלים שלנו בקבוצה, שאחראי לטיפול האישי בשחקנים, אמר לי שהוא מחכה לפגרה כדי להגיע לת"א. הבטחתי לו שהוא יופתע".
בוא נחזור רגע לנבחרת. פרננדס עושה לכם חיים קלים באימונים?
"נכון שהקריירה שלי קצרה, אבל עברתי כבר כמה מאמנים. בחיים לא ישבתי מול הלוח בהרצאה טקטית והבנתי בדיוק מה המאמן רוצה כמו שפרננדס עושה את זה".
הביקורת אחרי מלטה היתה מוצדקת?
"מה זה מוצדקת. לא שיחקנו הכי טוב בעולם, אבל המטרה היתה לפתוח ברגל ימין. את המטרה הזו השגנו."
צורת המשחק הזו תספיק מול גיאורגיה?
"ברור שנצטרך להשתפר. אנחנו הולכים לפגוש נבחרת עם הרבה ביטחון, נבחרת שעשתה תיקו ביוון, אבל גם הם יפגשו חבורה של עקשנים".
עקשנות לא תמיד מספיקה.
"זה נכון. צריך גם כישרון ויש לנו בשפע".
נגיע ליורו?
"זה הדבר הכי מסוכן. מדברים כל הזמן על זה שיש בית קל, שחייבים לנצח, שמי אלה בכלל היריבות שלנו. למה לא להתקדם צעד אחרי צעד, לחשוב חיובי ולהגיע בסוף למשהו. אצלנו תמיד מתחילים מהסוף".
אחרי גיאורגיה אתה חוזר לסלטיק. שוב בלי החברים, כמעט לבד.
"בקטע הזה די קשה, אבל זו בדיוק ההתמודדות. כדי להצליח אתה חייב לעבור את זה בלי שהיכולת שלך תיפגע. יש לי ארוסה אבל אצלנו, עד שלא מתחתנים, היא לא יכולה לעבור לגור איתי".
אתה בן 22. מתי התארסת?
"לפני לא הרבה זמן. הייתי חייב את זה לעצמי ולה. תוך כמה חודשים, מקסימום שנה, נתחתן ואז היא תוכל לעבור לגור איתי בסקוטלנד".
למי אתה הכי מתגעגע בישראל?
"לניר דוידוביץ.' הוא החבר הכי טוב שלי בחיפה ובכלל. הוא היה כל הזמן לידי. כשהייתי עוד טירון בקבוצה הוא הדריך, נתן מילה טובה, העמיד אותי במקום כשהיה צריך. דוידוביץ' הוא נשמה, האדם הכי טוב שפגשתי בחיים".
אתה מרגיש שלא פרגנו לך מספיק כשעברת לסלטיק?
"יש משהו בזה, אבל אני לא כועס. פרגון יתר גם מעלה ציפיות. אני זה שקובע עכשיו מה הציפיות. זו השיחה הראשונה הרצינית שאני מדבר על סלטיק, הנבחרת ומכבי חיפה מאז שעזבתי. טוב לי עם זה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם