דודו אוואט: אני בשיא הכושר שלי
שוער נבחרת ישראל מוטרד מהתחושה שמלטה כבר בכיס, מפרגן ללואיס פרננדס, לא מסתנוור מהמחמאות ומודה שלחבר הטוב מלונדון יש קרדיט בקריירה המרשימה בלה-ליגה. "יכול להיות שאם בניון לא היה זורק כמה מילים בסנטאנדר, לא הייתי היום בספרד"
בעוד חודשיים יציין אוואט את גיל 33, כשמבחינתו מאיורקה היא המקום הכי טוב לשחק כדורגל וליהנות מהחיים. והנבחרת? זה המקום להגשים חלומות. "אני מתחיל כל אימון ואימון בקבוצה ובנבחרת במחשבה אחת - להיאבק על המקום שלי בהרכב", הוא אומר על נוסחת ההצלחה הפרטית שלו. "ככה אני, מתקדם צעד אחר צעד לאורך שנים למקום שבו אני נמצא כרגע".
בנבחרת אתה בטוח. אתה השוער הראשון.
"אני בטוח רק אחרי שהמאמן מקריא את ה-11. שנייה לפני זה, שום דבר לא בטוח".
יש לך כבר לא מעט שעות במחיצת פרננדס. היית איתו גם בשני המשחקים בדרום-אמריקה. איך התרשמת?
"השאלות האלה מובילות בדרך כלל להשוואות. לכל מאמן יש את הדרך שלו. הרי ברור שכל מי שמגיע למעמד של מאמן נבחרת הוא משהו בתחום שלו".
אז מי זה פרננדס?
"פרננדס הוא סוג של מאמן שחי כל רגע במשחק".
אבל יש גם הרבה צחוקים.
"ומה רע בזה? גם אצל דרור היו אימונים שהיו בהם לא מעט חיוכים. לפרננדס יש גם בדיחות תוך כדי האימון, סוג של דרך לבדוק עירנות במהלך המשחק".
וזה עובד?
"כן. זו הדרך שלו".
לפעמים למתבונן מבחוץ נראה כי האימון הוא יותר אירוע בידורי ולא ממש אימון כדורגל.
"אני לא יודע איך זה נראה מבחוץ. אני יודע להגיד שפרננדס יודע בדיוק מהרגע הראשון ועד לרגע האחרון של האימון איך הוא ייראה. וכשמשהו מתחיל להשתבש מרגישים אותו".
זאת אומרת שההפוגות הגדולות והצחוקים, מתוכננים?
"הוא איש מאוד רציני ומאוד מקצועי, כל פיפס מתוכנן וידוע מראש".
מאיפה לדעתך תבוא הישועה לנבחרת בקמפיין הזה. מהניסיון שלך, של בן-חיים ובן-דיין בהגנה, או ממקום אחר?
"אני חושב שמה שיעשה הפעם את ההבדל הוא החלק ההתקפי. בניון, ורמוט, שכטר ובן סהר. הם אלה שיכולים למקד את הפוקוס".
כבר נגד מלטה?
"יש מן תחושה שמלטה מונחת בכיס שלנו. מלטה היא נבחרת טובה ובקמפיין האחרון היא עשתה דברים לא רעים בכלל מול יריבות לא פחות קשות מאיתנו. התחושה, כמו שאני שומע בציבור, היא שמלטה לא נחשבת".
ומה לא לגיטימי בזה?
"הכל לגיטימי. אבל על רקע מה שקורה בכדורגל העולמי וצמצום הפערים, צריך להבין שגם מלטה עשתה התקדמות".
זה סוג של הכנת הרקע למקרה של כישלון?
"שום כישלון. ברור לכולם שאת המשחק הזה בבית אנחנו חייבים לנצח. זו המטרה, אבל כדי להשיג מטרה כזו לא חייבים לגמד את היריבה ולזלזל בה".
לא לגמד, אבל לומר שמדובר ביריבה מהדרג הכי נמוך באירופה, זו פרשנות לגטימית.
"מה זה תורם? תשחק נגדם ותן לתוצאה לקבוע באיזה דרג הם ואיזה אנחנו".
אז אתה לא מסכים שקיבלנו הגרלה נוחה, שלא לומר קלה?
"אני מסכים רק עם דבר אחד, שצריך לתת כבוד לאלה שנחשבות גדולות ולאלה שנחשבות קטנות באותה מידה".
לטביה ומלטה מבחינתך זה כמו קרואטיה ויוון?
"בתקשורת קל לכולם לדרג, אבל נמאס מזה. הדירוגים והחשיבה הזו לא הובילו אותנו לשום מקום. נמאס שכל פעם אומרים ש'צריך' ו'צריך' ו'צריך,'
התחושה שלך שהפעם אפשר לעשות משהו?
"מה זה משהו? להגיע לאליפות אירופה? אני לא חי בתחושות, אני חי במציאות. המציאות אומרת לי שכדי להגיע למשהו צריך להיות רציניים, ללכת צעד אחרי צעד. גם הצעד הראשון לא יהיה קל. ושלא יבינו אותי לא נכון, אפשר לעבור וצריך לעבור בצורה חלקה את המשחק הזה. בשביל זה צריך להביא את כל כולך למגרש".
מהניסיון שלך, מה יעבוד לטובתנו במשחק נגד מלטה?
"מהניסיון שלי אי-אפשר לדעת כלום. צריך ללמוד את היריבה. זה קמפיין חדש, עם מאמן חדש, עם לחץ חדש ועם מטרה חדשה. הכל ביחד לא מבשר שיש פחות מהמורות בדרך, אבל אפשר להגיע אל היעד בשלום בסופו של דבר".
יש בנבחרת הזו מספיק כישרון?
"יש הרבה מאוד שחקנים כישרוניים. אם בעבר הסתמכנו רק על הליגיונרים, הפעם יש גם שחקנים מהארץ, שמתברר שהם יודעים משהו בכדורגל".
היום, לצד יוסי בניון, אתה ממנהיגי הנבחרת.
"אני באמת לא מבין במנהיגים. זה לא שאני מצטנע, מנהיגות היא דבר נרכש מבחינתי. זה נכון שיוסי הוא דמות לחיקוי בכל מה שקשור לרצינות ואחריות וכמובן הכישרון, אבל כולם בסופו של דבר הם הטובים ביותר שיש לנו בארץ. בצורה כזו או אחרת הם מנהיגים. והשאלה היא איך המנהיגות הזו באה לידי ביטוי. מי שמביא מאה וחמישים אחוז לכל משחק הוא בשבילי מנהיג".
החברות בינך לבין יוסי הפכה כבר לשם דבר בנבחרת. מאיפה זה נולד?
"זה פשוט מאוד. בשעתו יוסי זרק מילה בסנטאנדר וזה מאוד עזר. יכול להיות שאם הוא לא היה זורק כמה מילים אני בכלל לא הייתי היום בספרד. אני לא מתבייש להודות שהוא עזר לי להגיע לליגה הטובה הזו".
ומעבר לזה?
"מעבר לזה הוא חבר חבר. אני מקווה שהוא חבר שלי כמו שאני שלו... סתם. אבל אני מרגיש שהיחסים בינינו הם מהסוג שבעיניים אנחנו יכולים להעביר אחד לשני מה כל אחד חושב, וזו החברות האמיתית".
אחרי 197 הופעות בליגה הראשונה בספרד, אתה מרגיש בבית במאיורקה?
"חגית, אשתי, לא רצתה לשמוע בקיץ האחרון על הצעות שהיו לי ועל אפשרות לעבור למקום אחר היא והבנות טל ולי, יחד עם הקטן שלנו ירין, מרגישים מאוד בנוח במאיורקה".
ואתה חצי מלך שם?
"אני לא מלך, אבל מאושר".
עם הזמן ההערכה אליך היא כמעט בכל מקום בספרד, זה משהו שחלמת עליו?
"בספרד אני מרגיש כמו בישראל. לאן שאני הולך מזהים אותי. כמעט 200 הופעות בליגה הראשונה, זה לא דבר שהולך ברגל".
בשבת האחרונה פגשת את רונאלדו. היו לך זיכרונות לא נעימים מהמפגש הקודם ביניכם.
"מהמפגש הקודם נשאר לי טעם מר בפה. הוא כבש שלושער נגדי בניצחון של ריאל ,1:4 בדיוק כשהיינו במאבק על כרטיס לצ'מפיונס. עכשיו זה היה שונה, הצלחנו לעצור אותו".
מה זו התחבושת שהיתה לך על הראש?
"היגוואין פרץ לשער וניסה לבעוט, אבל כשהוא דילג מעליי הוא פגע בי לא בכוונה. עשו לי שבעה תפרים אבל זה שטויות. אלה הדברים הקטנים. הכי חשוב שאת המשחק הזה עברנו בשלום".
איזה מאיורקה נראה השנה? נלחמת על החיים שלה בליגה?
"המטרה העונה היא לשרוד, להשתחרר ממאבקי הירידה כמה שיותר מהר ואחרי זה לנסות להגיע למשהו. יש לנו קבוצה מאוד צעירה שעברה הרבה תהפוכות. מאמן חדש, הנהלה חדשה, מעט מאוד שחקנים חדשים שהצטרפו. יש מלא צעירים, אבל בסך-הכל יש שמחה וזה לפעמים לא פחות חשוב".
מדד קאפלו דירג אותך השבוע במקום ה21- בספרד. זה עושה לך משהו?
"זה נחמד, אבל טוב רק לאותו רגע. החיים נמשכים וכל יום זה מבחן חדש".
שבע שנים אתה בספרד, כמה עוד אתה מסוגל להחזיק בטופ?
"אני עכשיו בשיא הכושר שלי. כדי להחזיק בטופ אני אני חייב לשמור על עצמי ולשמור זה להתאמן טוב, והרבה. כרגע אני לא מדבר על הסוף ואני לא חושב שיש סיבה שנדבר על זה. תן לעבור את מלטה ואז נדבר על גיאורגיה, מה אתה שואל עכשיו על מה יהיה עוד כמה שנים?".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם