הצל שלי ואני: ההתאקלמות של אלירן עטר במכבי
עד שהגיע מבני יהודה למכבי ת"א, אלירן עטר חי בעיקר על המספרת ההיא. בקרית-שלום הוא סומן כמספר 2 של ברק יצחקי. הפציעה של הכוכב הראשי מפנה את השטח לפרויקט הכי מסקרן בצהוב. הערב (21.00) מול פ.ס.ז' הוא יחפש שער ראשון בקבוצה
על עטר התעכבו והרבה. עד כדי כך היה חלוץ בני יהודה על הגריל מבחינת הצהובים, שכאשר הוא הגיע למכבי, כולם כבר ידעו עליו הכל. איך הוא אוהב לבעוט, מתי הוא יעשה את הדריבל או העקב, ומהי הדרך להוציא אותו משיווי משקל.
בניגוד לרוב השחקנים שאבי נמני הביא למכבי הקיץ, על עטר נאמר שהוא פרויקט של ממש ולכן מיהר נמני כבר בהתחלה להגיד שמכבי לא לוחצת על עטר ולא מצפה ממנו להיות שחקן הרכב שיכבוש שערים בכל משחק. רוברטו קולאוטי, אבי סטרול, ברק יצחקי, יואב זיו, קלמי סבן ומרבית הזרים הם שחקנים אפויים.
כאלה שכבר אי אפשר לעצב את דמותם. בכל השיחות שנערכו ערב פתיחת העונה, היה ברור לאנשים במכבי שעטר הוא עדיין חומר גלם. אחד כזה שאפשר עוד לבנות. גם בגלל שהוא רק בן ,23 אבל בעיקר כיוון שמעולם לא למד להיות חלק מקבוצה.
עטר הוא אולי הכישרון הכי גדול שצמח בבני יהודה מאז אהוד בן-טובים, אבל בכל שנותיו אצל משה דמאיו, הוא לא ממש הצליח להביא את היכולת האישית הפנומנלית שלו לטובת הקבוצה. איך אמר אתמול גורם במכבי ת"א: "אם הצוות המקצועי במכבי יצליח להביא את הכישרון של עטר לחיות בסינכרוניזציה עם משמעת טקטית ומחויבות אישית וקבוצתית, נרוויח שחקן שייקח אותנו למקומות הכי גבוהים והוא יהפוך לחלוץ מבוקש מאוד באירופה."
לא פשוט המעבר של עטר למכבי ת"א. בבני יהודה הוא היה נסיך. אחד כזה שגם סולחים לו על כל מיני שטיקים קטנים. איחורים קלים, הערות למאמן, הכל נסלח. עטר היה הכוכב אפילו שאת העונה שעברה סיים רק עם שמונה שערים. במכבי הוא היה צריך להתרגל מלכתחילה למעמד חדש. פתאום הוא לא גולת הכותרת. עכשיו הוא רק אחד מאחד-עשר ובהתחלה הוא בכלל היה על הספסל.
ראו עליו שהוא עושה מאמץ אדיר בימי האימונים הראשונים. הוא העמיס על עצמו כנראה יותר מדי ביחס לקצב האימונים שלו בבני יהודה, ולכן סבל כבר
הוא הצליח לחזור לעצמו די מהר, אבל חבש את הספסל במשחקים הראשונים. מול מכבי נתניה בגביע הטוטו ערך את הופעת הבכורה שלו בהרכב ולא כבש. גם מול בני סכנין והפועל ת"א באותו מפעל פתח ולא כבש, וכך גם בשבוע שעבר בפריז כשעלה כחלוץ המטרה על חשבון קולאוטי שנפצע.
שחקנים בבני יהודה שהתאמנו עם עטר לא כל-כך מופתעים שהוא לא מצא עד עכשיו את הרשת. "נכון שהיו לו 14 שערים לפני שנתיים והוא היה מלך השערים עם ברק יצחקי ושמעון אבוחצירא, אבל בעונה שעברה הוא כבש רק שמונה," אמר אתמול אחד מהם.
"עטר הוא לא גולר טבעי. הוא לא חלוץ רחבה שמריח שערים ויודע להתמקם. באימונים אצלנו הוא כבש את השערים הכי יפים שאפשר לראות, אבל לא היו לו שערים קלים. כמעט ולא תראה אותו כובש שער פשוט. לא במקרה השער ההוא במספרת מול נתניה ושטראובר כמעט ונבחר לשער העונה בעולם. דווקא את המסובכים הוא שם. עם הקלים הוא לא מסתדר."
עטר מאוד מאמין בעצמו. לדברי גורם המקורב אליו, הוא לא חש שום 'פחד במה' בעקבות המעבר למכבי ת"א. "תן לו לשחק מול אלף צופים בשכונת התקוה או מול חמישים אלף איש בוומבלי, והוא ירגיש אותו דבר וישחק אותו הדבר."
גם במכבי חושבים כך, אבל לא רואים בכך רק יתרון. למן הרגע הראשון עבדו איתו במכבי על שיפור העבודה הקבוצתית, על התנועה בלי כדור, על המסירה לחברים, על משיכת ההגנה אליו ופינוי שטחים. בלי לערוך בדיקה יסודית, אפשר לקבוע בוודאות שעטר הוא השחקן שהכי הרבה נקרא לשיחות אישיות עם אבי נמני, יוסי מזרחי ואיציק עובדיה.
שחקן בקבוצה סיפר אתמול: "הוא מבלה הרבה זמן עם הצוות המקצועי באופן אישי. הרבה שיחות גם על הדשא וגם בחדרים. כולם יודעים שמה שיש לו ברגליים אין להרבה, והעבודה איתו היא בעיקר על הראש."
מההיבט האחרון התחושה אצל כולם היא שעטר מאוד חיובי בגישה שלו. הוא רחוק מלהרגיש אחד שיודע הכל. הוא מקשיב להסברים ולפחות על פי השדרים שלו כלפי חוץ, הוא רוצה ללמוד ולהתקדם. במסגרת הקבוצתית ובין החברים הוא אחד הבולטים. גם את הבדיחות על האף שלו הוא מקבל בסבבה ומחזיר לאחרים באותה המידה.
הקעקועים הם סימן ההיכר שלו ואלה שתופסים מיד את העין. יש לו בערך חמישה עשר וחלקם בכלל מחוברים ויוצרים קעקוע אחד גדול שלא נגמר. הוא אוהב בעיקר כוכבים על הגוף וכשהוא יורד לגליץ' (משקיע באופן מפתיע לא מעט גליצ'ים בהגנה,( צועקים לו השחקנים כשהוא מתרומם מהדשא: "אלירן, נפל לך כוכב."
במכבי יודעים שצריכים להיות רגישים מאוד עם עטר ושכדי להוציא ממנו את המיטב, צריך לדעת להיכנס לראש שלו. הוא לא מסוג הטיפוסים שישיבה עליהם והגברת הלחץ יביאו אותם להציג יכולת טובה יותר. מצד שני, אף אחד לא רוצה ללטף יותר מדי כדי לא לתת את התחושה שמתבטלים בפניו. המטרה היא למצוא את שביל הזהב שמצד אחד יוביל ללבו, אבל מצד שני ישמור אותו עם רגליים על הקרקע.
רק לפני חודש הוא נכנס לדירה שכורה בשיכון בבלי. אחרי שהתגורר בדירה השייכת לחזי מגן ברחוב שינקין, הוא חזר לבית הוריו ביד אליהו וכאמור רק באחרונה חזר להתגורר לבד. בלי חברה ובלי שותפים, אבל עדיין עם הרבה יציאות לבילויים מצד אחד ונסיעות לשמוע שיעורי תורה אצל רב בבת-ים, מנגד.
הפציעה הקשה של ברק יצחקי בתחילת השבוע העבירה בלילה אחד את עטר לפרונט. גם כך היה עד הקרע ברצועה הצולבת של יצחקי, אחד הפיבוריטים של נמני, אבל עכשיו יודעים במכבי שעטר הוא אחד המפתחות העיקריים להצלחת הקבוצה.
קולאוטי הוא חלוץ רחבה שצריך את המסירה הטובה, חאריס מדוניאנין בנוי בעיקר על הבעיטות שלו וגם האחרים רחוקים משלמות. לעטר יש ברמה האינדיבדואלית כמעט הכל. עכשיו הוא צריך להתרומם עוד מדרגה ולקחת על עצמו יותר. לא בטוח שהערב מול פ.ס.ז' השינוי הגדול יקרה, אבל מצד שני אין במה יותר טובה מזו כדי לפתוח ברגל ימין, רצוי עם ההטעיה המפורסמת והבעיטה בחצי גובה לפינה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם