בית חרושת למשחקים: עומס בבלומפילד
חודש אוגוסט עדיין לא נגמר, ליגת העל עוד לא התחילה, ובאיצטדיון העירוני היחיד בת"א שוחקו כבר כ-10 משחקים, של שלוש קבוצות, בשלושה מפעלים שונים. למי שעוד היה ספק, בלומפילד הוא כנראה המגרש הכי עסוק בעולם
18:00, אותה שבת אקראית. פתיחת שערים. 14 אלף אנשים נדחקים פנימה דרך שערי האיצטדיון ומקבלים יציע ממורק (ככל שאפשר לצפות ממתקן ישראלי) ונקי. לקליפות הגרעינים אין זכר, המושבים – אלו שנשארו שלמים – ראויים לישיבה, השירותים מצוחצחים והדשא מכוסח ונקי. הכיצד? עם הרבה-הרבה עבודה, מסתבר. כנראה יותר מכל אצטדיון אחר בעולם.
איצטדיון בלומפילד ביפו, איך לא, הוא האיצטדיון המדובר. 14,870 מקומות ישיבה. עיר אחת, שלוש קבוצות, ועד כה העונה שוחקו בו שלושה מפעלים שונים – גביע הטוטו, מוקדמות ליגת האלופות ומוקדמות הליגה האירופית . "אין דבר כזה בעולם לדעתי", אומר ניר פרצלינה, מנכ"ל חברת היכלי הספורט הממונה על האיצטדיון.
הוא כנראה צודק. על שתי קבוצות שמשחקות באותו מתקן שמענו - אינטר ומילאן בסן-סירו, ניו יורק ג'ייאנטס וניו יורק ג'טס (פוטבול) במדולנדס סטאדיום, לייקרס וקליפרס
אין ספק - בלומפילד הוא בית חרושת למשחקי כדורגל. "כל קבוצה משחקת פה 23-24 משחקים בשנה, וזה בלי אירופה", טוען פרצלינה. "מעבר לזה יש את אירופה, ולפעמים אנחנו מארחים בבלומפילד גם אירועים אחרים כמו חתונות ומופעים. גם הפגרה שלנו קצרה משל שאר האיצטדיונים. עד עכשיו למשל שוחקו באיצטדיון כבר יותר מעשרה משחקים, ואנחנו רק באוגוסט".
השבוע הקרוב, בו תפתח גם ליגת העל, הוא דוגמה מצוינת. בשבת בני יהודה מארחת את ר"ג בליגה. בראשון בלומפילד יתפוצץ כשמכבי של גולדהאר תארח את הירוקים של שחר. בשלישי הוא יכיל הר געש אדום שינסה לדחוף את הפועל להיסטוריה. בחמישי הצהובים חוזרים להילחם בצרפתי פ.ס.ז'. ובשבת שוב ליגה.
"חמישה משחקים בשמונה ימים", מחשב פרצלינה, "אין דברים כאלו בעולם. צריך לזכור שבמשחקים האירופיים זה עוד יותר מסובך. הפועל זה פלייאוף צ'מפיונס ליג. באים החבר'ה של אופ"א, צריך לארח, צריך לשים שלטים שלהם ולא של הפועל, הכול שונה. ואז יומיים אחרי זה יש ליגה אירופית של מכבי, שוב משנים הכול".
איתן שור, מנהל האיצטדיון, שופך אור על חייו המקצועיים תחת העומס הכבד: "הלוגיסטיקה מטורפת", הוא מסביר, כמעט באנחה. "נחיל אנשי ניקיון וסדרנים עטים על כל האיצטדיון בהפסקה שבין שני משחקים. חדרי הלבשה, שירותים, חדרי אירוח. החלפת שלטים, סבון במתקנים, נייר בשירותים, צוות של גננים עומל על כיסוח הדשא, שאיבת דשא, מפוחים, מטאטאים. המטרה שלנו היא לתת לאוהד להרגיש שהוא נכנס למיטה חדשה, שאף פעם לא ישנו בה".
אולי שלוש קבוצות זה כבר יותר מדי? זה כאב ראש או יוקרה?
יש הבדל בדרך ההכנה למשחק בין קבוצה לקבוצה?
פרצלינה: "הפועל נגד מכבי פ"ת או נגד ר"ג זה לא כמו נגד הפועל נגד בית"ר או דרבי. לפני כל משחק עושים ישיבת תיאום, בינינו ובין הקבוצה, המשטרה, מנהלי האירוע, משרדי כרטיסים, חברות הסדרנות. יש תיק פקודה שעובדים לפיו. אם זה משחק מאוד גדול, מכבי נגד חיפה או הפועל - בית"ר, יש עוד ישיבה ביום רביעי. במשחק גדול הפורום הזה מתכנס לפחות שלוש פעמים בשבוע".
מאיפה לומדים להשתפר? להתקדם?
פרצלינה: "יש ארגון למנהלי איצטדיונים, אחת לשנה אנחנו נפגשים ולומדים באיצטדיונים שונים. אנחנו מדברים וחושבים איך לתקן דברים. יש הפריה הדדית, מיילים במהלך השבוע, מתייעצים. אני יכול להיות קצת שחצן והרבה גאה ולהגיד שרבים לומדים מאתנו, בטח שבנושא המדשאה. אני לא יכול להתחרות במתקנים של ארסנל, אבל בדשא כולם לומדים מאתנו".
כשמדברים על איצטדיון ביתי, מדברים על ביתיות. על מסורת. הפועל נמצאת שם מהיום הראשון, מכבי בילתה שם שנים רבות. במקרה של בני יהודה, יש מחלוקת. פרצלינה טוען שהמעבר לבלומפילד הוכיח את עצמו, שהמועדון השתנה, גדל, מנוהל אחרת.
אבל עדיין אפשר למצוא אוהדים רבים בכתום, שמלינים על המעבר. היושב ראש חזי מגן צוטט פעמים רבות כאומר שבלומפילד זה הבית של בני יהודה, ושאכן המעבר עשה שינוי תפיסתי. אבל נשאלת השאלה איך עושים את האיצטדיון הזה עוד יותר ביתי עבור הקבוצות האלו?
"אני פתוח לרעיונות. מי שרוצה לשבת אתי אני מדבר אתו, אבל אני לא מכריח אף אחד. אוהדי הפועל באו וביקשו לעשות פינה בשער 5. ישבנו לדבר אתם, הם העלו, ואנחנו הרמנו את הכפפה, כל עוד זה בטוב טעם. אם מכבי או בני יהודה ירצו גם דבר דומה, לא נפריע. בכלל, כל רעיון שיהפוך את בלומפילד לביתי יותר עבור כל קבוצה אני אשמח לעזור. בלומפילד זה אזור עם הרבה פוטנציאל".
העונה הפועל ומכבי מכרו כבר יותר מ-9,000 מנויים כל אחת, ואם רק יהיה גרף עלייה מתמיד, יש סיכוי שבלומפילד יהיה קטן עליהן. "הקבוצות גדולות, אבל הכול תלוי בהצלחתן", מרגיע פרצלינה. "אני מאחל להן ולעצמי שהן רק יגדלו ויגדלו, אבל חס וחלילה – הפועל לא עולים לליגת האלופות למשל או מכבי לא מתחברת וגולדהאר הולך ובאים רק 4,000 איש למשחק. בתוך שנייה כל האוויר יוצא מהבלון. הלוואי שכל הקבוצות שלנו יצליחו".
עוד לפני השיאים וההצלחות, כאב הראש היום-יומי הוא האלימות במגרשים. רק בשבת האחרונה ראינו את דרבי גביע הטוטו המיותר, מבחינת פציעות על המגרש אך גם מבחינת האלימות ביציע. את הצהובים והאדומים לא עניין שזהו משחק אימון במפעל לא חשוב, הרבאק תמיד שם. "החלום הרטוב שלי זה ליצור מצב שקהל יתנהג כאילו הוא בא לראות הצגה ולא מלחמה", מתלונן איתן שור.
"האירועים שהיו בשבת מתסכלים אותי באופן אישי. מדברים על סדרנים לעומת שוטרים, אבל זה לא העניין. אולי באמת הדרבי הזה היה הוכחה שזה היה מוקדם מדי, אבל גם כשהמשטרה הייתה היו התפרעויות. אני מאוד מקווה שנצליח לשנות את ההתנהגות וההרגלים. זה לא רק משטרה או סדרנים, זו תרבות. בשנה שעברה ראינו מראות נפלאים, של משפחות – נשים, ילדים. הילדים הקטנים האלו הם דור העתיד של הקהל בישראל".
"מה שהם רואים עכשיו, ככה הם יתנהגו בעתיד, וחבל. כל מקרה אלימות כזה מרחיק. אנשים צריכים להבין איזה דברים יפים אפשר להפיק מהכדורגל". שור גם מוצא את התקשורת אשמה בנושא: "אתם צריכים לפרגן יותר לעושי הסדר, למשטרה, לסדרנים. לא לטפח את המסכן שכרגע נעצר. הוא לא מסכן. עצרו אותו? כנראה הוא עשה משהו. אסור לתת במה לאנשים כאלו. נהיה פופולרי לתקוף את המשטרה, זו טעות".
אני מחזיר את פרצלינה לדבר על אירופה בבלומפילד, או יותר נכון, על החוסרים שכרגע מונעים לארח משחקי צ'מפיונס - אם וכאשר. "מבחינת איצטדיון – אין כמעט מה לעשות, רק דברים קטנים בשוליים. אופ"א דורשים אוהל VIP, חניות, חדרי אירוח ומקומות לעיתונות. גם בר"ג אין מקום לזה אז מקימים אותו ברחבה בין שערים ביציעים.
בבלומפילד לא היה מקום, קיבלנו היתר להשתמש בשטח מעבר לקיר, במחסנים מחוץ לאיצטדיון. השטח מספק ומאפשר הקמת אזור מאוד גדול לניידות. חניה לאורחים – קיבלנו אישור מהעירייה להשתמש בחניון הבוכארים באזור. מקומות לעיתונות - לא תהיה בעיה".
אז איפה זה עומד?
"הפועל היו אמורים לפנות לאופ"א עם כל האישורים והשרטוטים. האדריכל שלנו העלה הכול על הנייר. אם הם שלחו או לא אני לא יודע לענות. אין לנו מה לעשות יותר מהצד שלנו. הכול עכשיו נמצא בידיים של הפועל. מעכשיו זה רק הם".
ללא קשר להפועל ולליגת האלופות, האיצטדיון של התל אביביות עבר שיפוץ רציני. פרצלינה מפרט: "בשלוש שנים האחרונות בנינו את בלומפילד מחדש. כיסאות, מעברים, תאורה, חדרי הלבשה, שירותים. הכול חדש. בלומפילד הישן הוא רק תבנית. במגבלות הקיימות של בלומפילד, עשינו כל מה שאפשר לעשות".
מה היית משנה אם היית יכול?
"מוסיף עשרת אלפים מקומות, חדרי אירוח, הרבה דברים. לצערי הדברים הללו אינם בני ביצוע. בלומפילד כיום בשיא שלו, אין מה שאפשר לשפר שלא בוצע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם