לאן? על הפסד נבחרת ישראל לפינלנד
"אם בורשטיין היה קולע, הייתי גדול", אמר שיבק אחרי פינלנד. אם לא הייתי נופל מפנימית של טייר, הייתי צולח את הכנרת ולוקח מדלית ארד במרתון. מביקור צימרים בירדן ההררי, מנחם כהן מציב שתי שאלות למאמן הנבחרת וגם מספיק להסתבך עם משרד הכרטיסים "לאן"
חזרתי חפוי ראש לצימר של שולה ורבין בהררית. ישבתי על הגזוזטרה ונהניתי מהנוף המדהים. בקעת בית הכרם פרושה לרגליך, עמק בית נטופה משמאל, זקני צפת והר מירון בגובה העינים, וממול האופק של הים התיכון, שלווה אולימפית. תשב, תהנה מהשקט ואוטוטו השקיעה.

מה לי ומי לי עוד? הסלולרי התחיל לצפצף את מחול החרבות. א' היה על הקו. האיש ברומא לפני העליה על המטוס, אולי יספיק לראות מחצית שניה של ישראל-פינלנד. "תשיג לי ארבעה כרטיסים לשני משחקי הבית מול מונטונגרו ואיטליה", ביקש, "עדיף על הפרקט, ושיעלה כמה שיעלה".
פעמיים בעבר הקרוב א' קנה כרטיסים על הפרקט. בפעם הראשונה הפועל חולון לקחו אליפות ובשניה טולברט הביא גביע, הבחור על הפרקט זו מניה בטוחה לנצחון, היעקב הלל של הכדורסל. חייבים להשיג לו את הכרטיסים, אבל אני בהררית בציפיה מתוחה לפיניש היומי - צלילתה של החמה אל מימיו הקרירים של חוף אכזיב.
התקשרתי למלך, נפתלי גושן מאיגוד הכדורסל. "אין", הודיע האיש שעל פיו תקום או תיפול ליגת העל בכדורסל וגם הליגות הנמוכות. א' מוכן לשלם כל מחיר. "תנסה אצל נועם ממשרד הכרטיסים 'לאן'". ניסיתי. התחלתי ביום שלישי בארבע אחרי הצהריים, סיימתי למחרת בשעה חמש: 25 שעות של נסיונות ברוטו, עשר שעות נטו. כולה משרד כרטיסים.
גאון האיש שבחר למענם את השם "לאן", סוג של שאלה רטורית עם תשובה מעשית: לשום מקום. פשוט אי אפשר לדבר עם מענה קולי חי ונושם, רק תיבות. נח האורגינלי היה קופץ לתא של האריות אחרי שתי שיחות עם האלקטרונית.
בשמונה בערב הפעלנו את הערוץ הראשון. הורסקי בלייב מפינלנד. יופי של קליטה, אבל חרא של משחק. ארבע הפרש בסוף הרבע הראשון וכנ"ל במחצית, אבל לא היינו שקטים. בכלל לא. כי בלות'נטאל לא במשחק, אבל משום מה נמצא על המגרש. נעימי - לדעתנו שחקן קלאץ' בדי אן איי - מחמם את הספסל, ואורי קוקיה - מרביצן אמיתי מתחת לסל - מחליף תובנות על נפלאות התבונה עם נעימי, כשהפוליטורצ'יקים מפינלנד חוגגים בריבאונד התקפה והגנה גם.
למרות הפסימיות גילינו שביב של אופטימיות זהירה, בגלל דן שמיר ועודד קטש. אינך יכול להקל ראש בשניים שזרקו את מכבי ת"א בכל המדרגות בבית הצהוב ביד אליהו. הראשון לקח גביע והשני משך את שטיח אליפות מתחת לרגליים של שמעון ודיוויד. והפינים? עם כל הכבוד, המומחיות שלהם היא בניית איגלו לזוגות צעירים באסקימוסיה.
הבחורים
אבל בורשטיין לא קלע וחובת התשובה היא עליך. לא שתי וערב, רק שתי שאלות.
1.פעמיים בדקות האחרונות נפסקה הוצאת כדור חוץ לזכותנו. בפעם הראשונה הכדור נמסר ממש בשניה האחרונה, בפעם השניה הוא נמסר למזכירות. השאלה הזהה היא: מה לכל הרוחות אתם עושים באימונים? אין תרגיל לסיטואציה הזאת?!
2.תשע שניות לסיום הכדור היה שלנו. הוא נמסר לטל בורשטיין, שהלך עד הסל והחטיא. כולנו חכמים לאחר מעשה, אבל היה לך על המגרש שחקן מה-NBA.