נכנס בכוח: יותם הלפרין שלא הכרתם
קחו לרגע צעד אחורה ותסתכלו על הקריירה של יותם הלפרין. בגיל 26 הוא כבר הספיק להיות שחקן לגיטימי בצמרת האירופית ועדיין נדבקה לו תדמית של אחד שניסה להיכנס למשבצת הכוכב ונכשל. "התבגרתי," הוא אומר "קלטתי שלא אוכל בגיל 48 לבכות על זריקה שלא לקחתי בגיל 28"
"אמרתי לו שאני לא רוצה להתערב היום, ויכול להגיד רק שאני הולך לעלות בטירוף. הוא שאל: 'אבל איך אתה פותח, מה יקרה במהלך הראשון? אסיסט? זריקה? איבוד.'? עניתי: 'תן לי 15-10 שניות, אני עושה סל." תשע שניות מהבאזר, היו להלפרין שלוש נקודות ראשונות. סל ועבירה, אחרי חדירה בכוח עד הטבעת. "ואז פניני אומר לי: 'אתה בן-זונה גדול.' שאלתי 'למה.' הוא אמר: 'תראה, אם אתה רק רוצה, אתה יכול לעשות סל מתי שבא לך."
בגיל 26 יותם רוצה. הוא רצה גם קודם. תכל'ס, ועוד נגיע לשם, הוא גם עשה הרבה יותר מהקרדיט שנוהגים לפרגן לו בשנים האחרונות, אבל אחרי שנתיים רחוקות מהמיקרוסקופ הלאומי, האיש נשמע אחרת. יכול להיות שקרלוס ארויו הוא לא יהיה, וכנראה שבגלגול הזה כבר לא נראה אותו מנופף בידיים וצורח על המגרש כמו שאראס. ועדיין, שנים של חפירה ציבורית אובססיבית בשאלות כריזמה, שריקות הבוז בהיכל והסטיגמות שנדבקו, שינו אצלו משהו בתפישה.
"התבגרתי," הוא אומר. "זה תהליך שאתה עובר עם עצמך. בתקופה במכבי התעסקתי ביותר מדי דברים שלא בשליטתי. העונה הראשונה אחרי שחזרתי מלובליאנה לא היתה הכי מבריקה בעולם. ואני מודה, לקחתי מאוד ללב את כל העניין עם הקהל. היה לי קשה להתמודד עם זה."
לפני שלוש שנים הוא שמע את שריקות הבוז והרגיש שכל העולם נגדו. הקהל, התקשורת, הגוף שלו, שפתאום לא הצליח לייצר. "היה לי המון כעס על עצמי," הוא אמר. "שלא היו לי את כוחות הנפש להגיד, 'יותם, שכח מהכל. תרים את הראש."'
היום דברים נראים לו אחרת. "בעצם, העונה ההיא במכבי היתה הפעם הראשונה שלי כשחקן מוביל בקבוצה גדולה. עכשיו, כשאני מסתכל אחורה, אני רואה ששחקנים גדולים ממני וטובים ממני עברו שנים ראשונות קשות."
הסיפור בין הלפרין לקהל של מכבי, או יותר מדויק, בין הקהל להלפרין, הוא אחת התופעות היותר מוזרות בספורט הישראלי. שחקן בית, אחד הבודדים שגדלו במועדון מקבוצות הילדים, שנים הוא חיכה בסבלנות בקצה הספסל.
גם אז, אף פעם לא שמעו את ההורים שלו צועקים על המאמן. לא היו לו פליטות פה בעייתיות, הוא לא תקף את המועדון, וככל הידוע, מעולם לא נצפה מעודד בסתר את קבוצות כדורת הדשא של הפועל ת"א. ועדיין, היו אוהדים שהחליטו שהוא עשה עבירות בכוונה, כדי לברוח מאחריות ולצאת ממשחק האליפות ההוא נגד הפועל חולון.
אגב, גם היום כשעדיין לא ברור היכן ישחק בעונה הבאה, ובמקביל כשמכבי מנסה להחזיר הביתה את כוכביה הישראלים, שמו של הלפרין לא הוזכר יותר מדי. כן, הוא יקר, אבל גם ליאור אליהו יקר. אולי בעתיד זה גם יקרה, אבל במהלך הקיץ, כבר מאחורי הקלעים של סגנית האלופה נשמעו הערות על כך שהגארד מתאים מקצועית, אבל לא בטוח שיעזור למכור מנויים.
אנתרופולוג מכביסטי חובב טען פעם שהקהל מוכן לקבל שחקן שמחטיא, כזה שמאבד כדורים, או שומר בינוני, ובלבד שלא יעמוד חופשי על קשת השלוש ויפחד לזרוק. הלפרין,
זה, פחות או יותר, מה שיודע האוהד הממוצע להגיד עליו עד היום. במקרה הטוב, זוכרים לו את שלשת הבאזר נגד ריאל מדריד, שהעלתה את מכבי לפיינל-פור של ,2008 וגם אז מתייחסים אליה בפליאה. כאל האירוע היוצא מהכלל. מה שאותו אוהד ממוצע לא יודע, זה שבאותה עונה הגארד שלא יוזם קלע יותר נקודות יורוליג 10.2) בממוצע) מכל ישראלי של מכבי בעשור האחרון, פרט לליאור אליהו.
בסגל הנוכחי, ומתחילת האלף בכלל, הלפרין שני בממוצע הנקודות בנבחרת (10.6) רק לטל בורשטיין .(11.6) ברשימת כל הזמנים, הממוצעים שלו גבוהים יותר מאלה של גיא גודס, עדי גורדון, תומר שטיינהאור, גור שלף או יניב גרין. אפילו מזה של מאיר טפירו, מענקי הדור של הנבחרת. ועדיין, עד שעמרי כספי הגיע מסקרמנטו ומיקד את רוב הרעש התקשורתי, כל קיץ מחדש קמפיין הנבחרת נפתח בדיון ציבורי על האחריות שיותם צריך סוף-סוף לקחת.
את אריק שיבק השאלות האלה הטריפו הרבה לפני שהפך למאמן הלאומי. "שמישהו יעז להגיד לידי שיותם בורח מהכדור," נהג שיבק לומר כל פעם שנדרש לסוגיה. והוא נדרש. משנת 2002 הם ביחד. שיבק אימן את העתודה, כשהלפרין רק סיים להיות כוכב נוער. תוך שנתיים הנבחרת שלהם זכתה במדליית הכסף באליפות אירופה.
"אני לא מבין, ולא הבנתי אף פעם, מה רוצים ממנו," אמר שיבק בסוף השבוע. "התחושה וההתעסקות הזו של 'הוא כן זורק או לא זורק' מוטעית. זו אחת התופעות הקלאסיות, והלא מבורכות, שמדביקים סטיגמות, ומאותו רגע לא משנה מה יקרה. אם פעם אחת מ100- הוא לא ייקח זריקה, אנשים יקפצו ויגידו: 'הנה, אמרנו לכם.' ב99- הפעמים האחרות, כשהוא כן לוקח אחריות וכן קולע, לא יגידו כלום. את המשחקים האלה ישכחו, ויותם ניצח הרבה מאוד משחקים.
"בימי העתודה היה לנו מפגש מכריע עם צרפת. לקחתי את יותם ורביב (לימונד) לשיחה. הסברתי להם, פחות או יותר, שכל עתיד הכדורסל הישראלי לדורות הבאים מונח על הכתפיים שלהם. מאחוריהם ראיתי את מאמן הכושר, יורם מנחם, ואת מנהלת הנבחרת, עדה גרוס, עושים לי סימנים עם הידיים שאני מגזים. שהם ילדים, ואני זורק עליהם יותר מדי לחץ. במשחק הם קלעו ביחד 70 נקודות. באליפות אירופה יותם נבחר לחמישיית המצטיינים של הטורניר, וזה בקבוצה שלקחה מדליה. זה לא מלך סלים מקבוצה קטנה שמסיימת במקומות האחרונים."
אחרי העתודה הם נפגשו שוב בנבחרת הלאומית, כששיבק היה עוזר המאמן של צביקה שרף. עם או בלי קשר, זה היה הקמפיין הטוב בקריירה הבוגרת של הלפרין. ישראל ניצחה באליפות אירופה את סרביה וקרואטיה והיתה רחוקה ניצחון אחד מעלייה לשמונה הגדולות. בין לבין, גם בתקופות הקשות, כל פעם ששאלת הלפרין עלתה לדיון פומבי, שיבק הקפיד לסנגר.
"יכולים להגיד שאני אוהב אותו, ואני לא אובייקטיבי. כן, אני אוהב אותו. חד משמעית. אבל אני לא מכיר מאמן באירופה שלא רוצה גארד כמו יותם בקבוצה. יש לו הכל. קליעה, גוף, הגנה. אם מסתכלים על התרומה שלו למשחק, זה לא רק נקודות.
"אז לא כולם זהים באופיים, ונכון, יש ליותם לפעמים את הדקות בהן הוא נעלם. כאן צריך להיכנס התפקיד של המאמן. אנחנו צריכים לדעת איך לגשת לשחקנים מסוגים שונים, ולהוציא מכל אחד את המקסימום. את מי צריך לדחוף, את מי אסור לדחוף, על מי כדאי לצעוק, ומי צריך לקבל את השקט שלו.
"את יותם צריך לדחוף וללחוץ, והוא ייתן לך כל מה שתבקש ממנו. גם להגיד שיותר נוח לו עכשיו, בגלל שהרעש מתרכז בעמרי או בליאור, זה עוד אחד מהקשקושים. יותם היום מנהיג הנבחרת. מאלה שדוחפים, שומעים אותו, הוא מדבר עם שחקנים. יש לנו הרבה שיחות. אני חושב שהוא התבגר בשנים האחרונות, שהוא יודע לשים את הסטיגמות בצד, לחיות אתן, ולהמשיך לעשות את שלו."
בשנתיים האחרונות כמעט לא ראינו אותו משחק. החתימה שלו באולימפיאקוס לוותה בארץ יותר בתמיהה והרמת גבה קולקטיבית מאשר בפרגון לישראלי שמקבל חוזה של מיליון דולר בעונה, כשחקן זר באחד המועדונים העשירים ביבשת.
אבל את עונת היורוליג הראשונה ביוון הוא סיים עם 22 דקות ו7.4- נקודות בממוצע. כן, גם שם מאמנים עשו לו שיחות. גם שם רצו שיזרוק יותר. בכל זאת, האיש קלע כמעט 50 אחוז לשלוש. אבל בגדול, זו היתה המשרה שתפורה עליו. בלי אובססיה מהצדדים, בלי ציפיות שיוביל את הקבוצה ובלי השוואות לימים בליגת הנוער, הלפרין הפך לשחקן משלים סופר-לגיטימי בקבוצת צמרת ביורוליג.
בעונה שעברה הדקות הצטמצמו. בשלבים האחרונים הוא הוצא מהטופס ולא התלבש למשחקים (אולימפיאקוס יכולה לרשום רק שישה זרים בליגה היוונית.( מאז התחלף מאמן, הסגל עבר הפיכה, ששיחררה בין היתר את שחורציאניטיס למכבי. הלפרין, למרות שהחוזה שלו באתונה יסתיים רק בעוד שנה, התבקש למצוא לעצמו קבוצה.
"מאוד יעיל," הגדיר אותו השבוע עוזר המאמן היווני, כריסטוס מרמרינוס. "אני לא יכול להגיד אם הוא שיחק יותר בעמדה 2 מאשר כרכז, כי השתמשנו בהרכבים שכללו שניים ושלושה גארדים ואי אפשר להגיד שמישהו מהם היה הרכז והאחרים לא. אני חושב שיותם התקדם ושומר היום יותר טוב מאשר בימי מכבי. היו לו עליות וירידות, אבל הוא עבד קשה ומאוד השתדל."
כששואלים ספציפית על האגרסיביות ההתקפית, מרמרינוס מחייך. "היינו שמחים אם הוא היה זורק יותר," הוא מספר "לפעמים ניסינו לאלץ אותו להיות יותר אקטיבי. מבחינתנו, גם במשחקים בהם הוא היה הקלעי המוביל, רצינו שיזרוק עוד הוא קלעי מצוין."
במילים אחרות, מסתבר שבניסוחים דיפלומטיים יותר או פחות, עוזר המאמן מבין על מה מדברים, אבל לא מקבל את ההתנפלות בארץ. "היחס כלפיו לא הוגן. אולי האוהדים כועסים משום שהוא עזב את מכבי אחרי שאיבדו אליפות. הוא היה בחור צעיר וניסה לעזור. אין לי ספק שהוא יכול להיות מנהיג בנבחרת ובכדורסל הישראלי להרבה שנים. מגיע לו שיפרגנו לו. יחד עם כספי ואליהו, הם יכולים להיות שגרירים מצוינים שלכם בכל העולם."
הערב (א', 19:00) מול לטביה, חוזר יותם להיכל אחרי הפסקה ארוכה. הביקורים האחרונים שלו שם לא היו חוויה גדולה. הפסד האליפות בפיינל-פור, משחק הראווה בין מכבי לאולימפיאקוס, בפרידה מניקולה וויצ'יץ' ובעצם גם ממנו. פעם הוא סיפר שצלילי שאגות הבוז שקיבל מאוהדי מכבי הסתובבו איתו בראש גם בימים שאחרי המשחק. היום, בדרך לפגישה המחודשת, הוא מסתכל על העולם אחרת.
"אני חושב שכל הסיפור התחיל מקומץ אוהדי מכבי, ששרקו לי בוז. אני לא חושב שזו הדעה של כולם. ברחוב אני מקבל הרבה פידבקים חיוביים, אבל לכולם היה נוח לעשות מזה ביג-דיל. אני בעצמי עשיתי מזה ביג-דיל, וזה איבד פרופורציות והפך לנושא. נפגעתי, הלכתי אחורה והיה לי מאוד קשה לחזור לעצמי. אם דבר כזה היה קורה היום, הייתי מתנהל אחרת."
היום היית שם פס?
"לא הייתי שם פס. פשוט הייתי לוקח כדור, זורק להם שלשה בפרצוף וסותם להם את הפה."
שנתיים באולימפיאקוס שינו אותך?
"האמת, זו חוויה לעבור במועדון כזה. לא עוד חתימה בעוד קבוצה, ואני חושב שמבחינת ניסיון והתבגרות, כן, עברתי משהו."
בעצם, מה ההבדל ממכבי? שני מועדונים גדולים עם שאיפות דומות.
"כשאתה מגיע כזר, זה אחרת. לא שבארץ הציפיות ממני היו נמוכות, חלילה. אבל ביוון התרכזתי רק בכדורסל. לפעמים יש בזה משהו מאוד נוח, כשאתה לא מבין את השפה. עברנו תקופות לא פשוטות, הקהל שם לא פשוט. היה הרבה לחץ. תקופות שהייתי צריך להתמודד המון על דקות. תחרות יומיומית, וכמו בכל מקום בחיים, יש הרבה עליות וירידות. לא שיחקתי בחודש וחצי האחרונים, אבל בסך הכל היו לי שנה וחצי טובות. כשהיה קשה, נעזרתי בעצמי, עבדתי על עצמי והצלחתי לצאת מזה. אני מרגיש שגם הדברים הרעים שעברתי שם תרמו לי המון בדיעבד."
המשחק באיטליה נפתח בכניסה מתוכננת מהבית לסל והסתיים עם 16 נקודות של הלפרין וניצחון חוץ. עד כמה זו שאלה של החלטה? גם זה עניין של פרופורציות. כבר סיכמנו, וגם הוא לא יכחיש, לטוב ולרע - אלן אייברסון הלפרין כבר לא יהיה. או במילים שלו: "אתה יודע, כנראה שאני לא מאלה שיקחו זריקות משוגעות על ארבעה אנשים." מצד שני, מסתבר שזה כן מטפטף עם הזמן, שזה בהחלט גם עניין של החלטה אסטרטגית ועבודה עצמית.
"אני חושב ששינוי הגישה למשחק זה תהליך שאני עובר בשנתיים-שלוש האחרונות. החלטתי שיש משהו שאני צריך לשנות, ואם זה העניין, אז נטפל בזה. התחלתי להרגיש שינוי בעונה האחרונה שלי במכבי, ולדעתי היתה לי עונה טובה. כל שאלת האגרסיביות, פעם היו דברים שהפריעו לי לעשות את זה. מאז התבגרתי. קלטתי שהקריירה מאוד קצרה, שאם לא אעשה את זה היום, אני לא אוכל בגיל 48 לבכות על זריקה שלא לקחתי בגיל ."28
יצא לך להיות בנבחרת על תקן הצעיר המבטיח. היתה לך קדנציה כשחקן מטרה, שמבקשים ממנו להעמיס את הענף על הגב. היום הנבחרת הרבה יותר מאוזנת. יש צעירים, יש ותיקים. ויש את עמרי כספי, שמרכז הרבה מאוד תשומת לב. יותר נוח לשחק ככה כדורסל?
"אין ספק שהלחץ והטירוף סביב שחקן אחד לא עושה טוב לאותו שחקן. אני מאמין שהעובדה שיש כל-כך הרבה שחקנים טובים מסביב, תורמת לכולנו. אז מצפים מעמרי שיוביל, אבל אם ליאור, טל, אני או מישהו אחר יהיה הכי טוב, זה גם בסדר אף אחד לא יתפלא. יש לנו הרבה צעירים, אבל עם ניסיון, או חבר'ה חדשים שעשו קפיצות גדולות בשנה שנתיים האחרונות. זה שילוב טוב, ואני מאמין שהחלוקה הזו מורידה מכל אחד מאיתנו טיפה מהלחץ."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם