קשר דפרסיבי: ניל לנון מתגבר על הדיכאון
ניל לנון עבר הרבה מאז שנהג לקרקע חלוצים ועד שקיבל את המושכות לסלטיק בה הפך לסמל. המנג'ר החדש של בירם כיאל השאיר את הדיכאון הקליני מאחוריו כדי להחזיר עטרה ליושנה. הפנטזיסטים יכולים לחזור למגירה, בסלטיק פארק מחפשים גרזן
בסיום, רגע לפני תליית הנעליים, קין עלה על המדים הירוקים לבנים של הענקית הסקוטית, רץ על הדשא הירוק של הסלטיק פארק בגלזגו ונתן כבוד למיליוני קתולים בכל רחבי העולם.
רק שסלטיק מחלומותיו של קין - אלופת אירופה ב1967- - וסלטיק הנוכחית של בירם כיאל הן כמעט שתי קבוצות שונות. אחת פאר היצירה של האי הבריטי והשנייה חיה בדוחק ומשתמשת בתהילת העבר בכדי למשוך כוכבים מזדקנים וצעירים בעלי פוטנציאל.
כיאל, היחסית אלמוני בזירה האירופית, הוא לא הרכש היחידי שבא בכדי להוכיח את עצמו. יש גם את צ'ה דו-רי הדרום-קוריאני, בנו של צה בום-קון האגדי. גם ג'ו לדלי מגיע מקרדיף ואמור להרוויח שכר אגדי של 25 אלף ליש"ט בשבוע, סכום שיוסי בניון אפילו לא מתכופף בשבילו.
כשהמנג'ר ניל לנון רצה להביא את ג'ימי בולארד מהאל סיטי, קבוצה קטנה שתשחק העונה בליגת המשנה באנגליה, הוא כמעט נחנק כששמע שהשחקן מרוויח 45 אלף ליש"ט לשבוע. מאיפה הוא יכול להרשות לעצמו סכומים כאלה?
אז בלית ברירה מגיעים למדפים היותר נמוכים בחנות. שם נמצאים שחקנים כמו כיאל מחיפה וצ'רלי מולגרו מאברדין, כשקברניטי הקבוצה מנהלים מו"מ עיקש עם דייויד ג'יימס וסול קמפבל, שניים שעוד רגע יוצאים לפנסיה, בכלל לא מוקדמת.
המנג'ר, לנון, כעס לא מזמן כשמישהו אמר לו במסיבת עיתונאים שהענקית הסקוטית מזמן לא משמשת מקפצה עבור שחקנים וחלון ראווה. "איזה שטויות אתה מדבר," ירה הצפון-אירי מהמותן. "הנריק לארסון הגיע לכאן כמעט אלמוני והפך לאחד החלוצים הטובים בעולם. כדורגל נמצא בD.N.A- שלנו."
לנון מונה לתפקיד המנג'ר לקראת סיום העונה שעברה. הוא הוקפץ מהדרכת קבוצת המילואים אחרי שהמועדון נאלץ לפטר את טוני מאובריי, שהוביל אותו לשיאי שפל חדשים. הקבוצה ראתה איך ריינג'רס, באחת העונות הגרועות שלה, זוכה באליפות שנייה ברציפות, כשבליגה האירופית נרשם פיאסקו נוראי, כולל הפסד מביך 2-1 להפועל ת"א בבלומפילד.
מאובריי לא רק שלא הצליח לייצר כדורגל ראוי בגלזגו, סלטיק שלו נראתה רכה ואין קללה גדולה יותר בשביל קבוצה סקוטית, שבדרך כלל יוצאת מהדשא עם דם, יזע ודמעות.
מאובריי פוטר בחודש מרץ האחרון ולנון לא הצליח לעצור אז את שטף האכזבות. הקבוצה אמנם ניצחה בליגה וסיימה כסגנית, אבל בחצי גמר הגביע, התואר היחידי שיכול היה לנחם, היא הפסידה לרוס קאונטי מליגת המשנה. בסיום העונה נראה מחזה די נדיר באיצטדיון המרהיב
הנשיא, ג'ון ריד, אמר בנאומו בטקס כדורגלן השנה של המועדון: "תמיד קל יותר לאהוד קבוצה כשהולך לה ותמיד קל לשבת בצד ולבקר כשנכשלים. בוודאי שזו לא היתה שנה טובה למי שמעורב במועדון ודברים לא הסתדרו כמו שרצינו. אני מבטיח שנעשה הכל בכדי להחזיר עטרה ליושנה."
רק שריד יודע לקרוא מאזנים. למרות שהצליח למכור יותר מ50- אלף מנויים בעונה, המועדון קיבל מכה פיננסית אדירה. הכישלון האירופי הוריד את ההכנסות ב23- אחוזים והחובות לבנקים צמחו. לא פלא שלאחר שמאובריי עזב ועלו שמות של מנג'רים בעלי שם כמו מארק יוז, דייויד מויס ורונלד קומאן, החליט לבסוף הדירקטוריון להישאר עם לנון, שמעולם לא אימן קבוצה בוגרת ובהתחלה הגיע בכלל כסותם חורים זמני.
לנון בן ה39- הובא לגלזגו מלסטר לפני עשר שנים על-ידי מרטין אוניל. זה היה בדיוק כשלמנג'ר נמאס מהסטייל האטרקטיבי של אייל ברקוביץ' הישראלי והוא החליט שאת מרכז המגרש שלו יחזיקו נגרים קשוחים, בדיוק מה שאוהבים שם בסלטיק פארק. ללנון לא היו הרבה חברים בסקוטלנד. הוא היה מפרק חלוצים, מחורר רגליים, אצלו הניצחון קדם לכל. לא טיפוס ידידותי במיוחד ורק לפני שלוש שנים גם ניתן ניתוח מעניין למצבו.
מסתבר שכבר עשר שנים לנון מתמודד עם דיכאון קליני. "הדבר הכי גרוע שמישהו יכול להגיד לך זה 'קח את עצמך בידיים,"' סיפר לנון באוטוביוגרפיה שלו. "גם ככה אתה נלחם במצב והדבר האחרון שאתה רוצה לשמוע זה שמישהו שם לב. חשבתי שכבר לא אצליח לצאת מהדיכאון. אימי ואחותי סבלו מזה והן עזרו לי מאוד. הרגע שבו הייתי צריך להסביר להן שגם אני סובל היה אחד הקשים שעברתי."
בעוד ברקוביץ' נחשב במועדון לאויב, לנון שגם שימש כקפטן, הוא הדמות הנערצת. כעוזרו הוחתם יוהאן מיאלבי, השבדי, ששייך לאגף שחקני העבר כשהכוונה הייתה לשנות פנים. דם חדש.
"אני רוצה להחזיר את הרעם," הצהיר לנון אחרי שהפך למנג'ר הקבוע. "אני רוצה שהמקום הזה ירעד, שהתשוקה תחזור, שיהיה רעש. אני רוצה שכל פעם שהשחקנים ייצאו אל הדשא, הם יצאו למלחמה, שילכו על ניצחון ויסרבו להפסיד."
אם כיאל עדיין לא הבין, אז כדאי להסביר לו שהוא יצטרך להיות קשוח. לנון גם היה קשר אחורי. לא טכני כמו הרכש ממכבי חיפה, אבל לוחם חסר פשרות. "מה שאנחנו מחפשים במיוחד זה חוסן מנטלי, רעב וריכוז," הסביר מיאלבי את הנוסחה. "היה חסר לנו בעונה שעברה ברזל ואופי. אנחנו מנסים להביא שחקנים שהם ווינרים."
המבחן הקשה של סלטיק מצפה כבר השבוע בפורטוגל, מול בראגה במוקדמות ליגת האלופות. פעם משחק כזה היה רק עצירת ביניים בדרך לשלב הבתים, אבל עכשיו, במצבה, זהו עימות קריטי. בסקוטלנד לא שוכחים מה עשתה להם ארטמדיה הסלובקית לפני חמש עונות עם 0:5 מדהים במשחק הראשון. לנון היה אז הקפטן, ביומו השחור של המועדון.
עבור סלטיק, עלייה לשלב הבתים היא לא רק אתגר מקצועי. היא שווה 12 מיליון פאונד - סכום שיגרום לה להרים את הראש קצת מעל המים העמוקים. בהכנה למעמד פגשו הסקוטים את מנצ'סטר יונייטד בטורונטו. כצפוי הם הפסידו ,3:1 אבל העיקר היה לשמוע מה אומר אלכס פרגוסון.
"בשביל מועדון מארץ קטנה הרקורד הביתי של סלטיק הוא מדהים," העיד הסקוטי הוותיק, "עכשיו רוב המועדונים בסקוטלנד מתחילים להריץ שחקני בית צעירים וזה ייתן פירות בעתיד."
לנון, שאין לו הרבה מה למכור מול ניסיונו העצום של פרגי, אמר בתגובה. "אם ייתנו לי חמש דקות עם סיר אלכס, הייתי שואל אותו איך הוא הסתדר בתחילת קריירת האימון. איך הוא התמודד עם זמנים קשים. הרי הוא כבר עבר אותם והוא הטוב מכולם."
היו ימים שסלטיק הסתכלה ליונייטד בגובה העיניים. כשהיא רכשה את אייל ברקוביץ' בקיץ ,1999 היא הצליחה לחטוף אותו למרות שהיה מבוקש בפרמייר-ליג. שישה מליון ליש"ט היא שלפה בלי הרבה בעיות. היום כיאל יצטרך להסתדר עם חוס הויבלד ההולנדי, שון מלוני הסקוטי וגיורגי סמאראס היווני, אולי השם הכי מוכר בסגל של לנון. אין שמות מפוצצים, הרי הליגה הסקוטית כולה נמצאת כבר תקופה ארוכה במשבר.
ועדיין יש בסלטיק את מה שכיאל לא ימצא באף מקום אחר - תשוקה לכדורגל. לא כמו זו שיש בחיפה או בדרבי התל-אביבי הגדול. זו תופעה שכמעט אין לה אח או אחות בעולם.
מעבורות, מטוסים, מכוניות והכל בכדי לראות את סלטיק מנצחת בלי הרבה קושי את פאלקירק בסיבוב השלישי של גביע הליגה. תתפלאו, אבל אין כמעט חולצת משחק שנמכרת בחנויות המזכרות יותר מהירוקה-לבנה.
כיאל אולי יתקשה להתרגל לקור הסקוטי, שאוכל את האנגלי בלי מלח. לנסיעות הארוכות לאינברנס הצפונית, אי שם בסוף העולם. לשחפים שחגים מעל פיטודרי - איצטדיונה של אברדין - וכמו שברקוביץ' פעם סיפר שבמאדרוול הוא לא הצליח לבעוט כדור קרן בגלל שהכדור סירב לעמוד מול הרוחות החזקות. רק ששווה לסבול ולהתאזר בסבלנות. הכל בטל מול הופעה באולד-פירם של גלזגו. ליגה חלשה, מצב כלכלי קשה ומחסור בכוכבים. כל זה לא משנה. כשהכחולים של הריינג'ס נפגשים עם הירוק של סלטיק, מתרחש קסם על הדשא.
כיאל, אם שום דבר לא יתפקשש בדרך, יוכל לספר לנכדיו, תוך כדי דפדוף באלבום וצפייה בקלטות: "הייתי שם."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם