טרמינו לה פייסטה: המשולש האחרון של אוהדי אורוגוואי
עולים מאורוגוואי ואוהדי הנבחרת התקצבו בפיצרייה בהרצליה כדי לחגוג עם מדינת הכדורגל הראשונה, ולא נכנעו עד שנגמר הפסטיבל
אוהדי אורוגוואי בפיצרייה, אתמול צילום: אלן שיבר
שם התקבצו עולים ותיקים וחדשים מאורוגוואי, כמה מארגנטינה, שכנים מהסביבה ואפילו ראש העירייה יעל גרמן, שלבשה תכלת לכבוד האירוע. אורוגוואי בחצי גמר מונדיאל זה אירוע שמתרחש פעם ב40- שנה, בפרט כשהיא משחקת בהרצליה נגד הולנד ונגד ישראל. לבשתי את חולצת הסלסטה שלי מספר 7 והתיישבתי ליד נחום.
נחום - שידוע יותר בשם נונה - מתל-יצחק, בן 54 ,74 שנים בארץ. הוא זוכר כל רגע מהזכייה האחרונה ב,1950- מכיר כמו כל אחד שיושב סביבו את ההיסטוריה של מדינת הכדורגל הראשונה. היסטוריה שמלמדים בבתי הספר במונטבידאו, בפייסאנדו, בטרנטה אי טראס, שהרי באנגליה המציאו את החוקים אבל באורוגוואי הקטנה המציאו את הכדורגל.
כמעט עד הסוף. קסארס, אמש צילום: רויטרס
ארבע פעמים אלופת העולם, פעמיים רשמית ופעמיים תחת הטייטל של אלופה אולימפית, זו שלקח 30 שנה ומלחמה עולמית אחת כדי לנצח אותה במשחק רשמי. כשזה כבר קרה, הכבוד היה שמור לנבחרת הזהב של הונגריה.
גם פה שמעו את השאגות של האורוגוואים אחרי הדקה ה.90- ההולנדים העיפו כדורים כדי לאכול את הזמן, כי אורוגוואי אף פעם לא נכנעת. "פה מתעסקים בגלעד שליט ושם חוגגים כדורגל," מסביר נונה את ההבדל המהותי בין החיים בשוייץ של דרום-אמריקה לבין החיים פה.
הקהל צעיר ברובו, שר ללא הפסקה על המדרכה בסוקולוב לפי המנגינה של "תנו לשמש לעלות:" "סול סלסטה, סול סלסטה
סול, סלסטה סול סול." שמש ותכלת. בהמנון הרחוב רועד, בגול של פורלאן מרגישים שגם 20 אוהדים מביאים להרצליה את האווירה של אי סטאדיו סנטנריו.
מעניין איך זה נשמע ונראה בשדרות דייס אי אוצ'ו דה חוליו. אבל הולנד גדולה על ההרכב החסר של אורוגוואי, שמנסה לשחק באמצע. נונה מתקומם: "לא יצא דם, למה פאול."? והגול של רובן מוציא מהבחור הנלהב בשורה שלפניי את משפט המחץ: "לה פוטה מאדרה."
לפנצ'ו 25 הזמנות בתנור, הפלזמות החזירו את ההשקעה. מהיום מחכים לפורלאן הבא, ובספרדית זה נשמע יותר טוב: "טרמינו לה פייסטה." נגמרו הפסטיבלים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם