ה11- של קאפלו: נבחרת המאכזבים של מונדיאל 2010
שלושה אנגלים, שלושה צרפתים, שני איטלקים, שני אפריקאים וכריסטיאנו רונאלדו אחד בנבחרת הכי מרגשת במונדיאל. עצבים, צחוקים, רחמים - כל מה שאפשר לבקש בהרכב שהלך עד הסוף ולא זכה בכלום (פרט לכתבה מפרגנת אצלנו)
עד הרגע האחרון קאפלו התלבט בין דייויד ג'יימס לרוברט גרין, השוער של ווסטהאם. בסוף הוא בחר בגרין שיעמוד בשער במשחק הפתיחה נגד ארה"ב. המאמן האיטלקי ידע שתוצאת הפרמיירה חשובה להמשך, עניין של ביטחון ותנופה.
אנגליה אכן הובילה משער של ג'רארד, אבל חמש דקות לפני סיום המחצית בעיטה של קלינט דמפסי, שבקושי הגיעה לשער, איכשהו חמקה מידיו הרועדות של השוער.
טרי בוצ'ר, פעם בלם אנגלי קשוח, כתב בטורו ב"דיילי מייל" שמעולם לא ראה כזו טעות אצל שוער נבחרת אנגליה. "גרין היה צריך להתמודד עם בעיטה פשוטה," כתב בוצ'ר "אבל נראה שחסרה לו טכניקה בסיסית."
הצהובונים נכנסו חזיתית בשוער. "HAND OF CLOD" (ידו של הגולם) צעקה הכותרת של ה"ניוז אוף דה וורלד" על משקל יד האלוהים של מראדונה.
גרין לא ראה יותר את ההרכב, אלא נותר מיובש על הספסל. בביוגרפיה שלו נכתב שהוא פעם עלה לפסגת הקילימנג'ארו. מיליוני אנגלים בטח תוהים למה הוא לעזאזל מיהר לרדת.
ריימונד דומנק, האיש שקבע שיא עולמי בטעויות ובשטויות, החליט לפני הטורניר להעניק את סרט הקפטן לאברה, המגן של מנצ'סטר יונייטד. אז אברה, בדרך-כלל בחור שקט וסימפטי, הפך את המצב במחנה מרע לקטסטרופה. אחרי שאנלקה סולק הוא התקוטט עם מאמן הכושר רוברט דוברן לעיני המצלמות. מי שהחמיץ מוזמן לחגיגה נוספת ביוטיוב.
אותו אימון פוצץ כמובן. נשיא ההתאחדות, ז'אן פייר אסקלט, עוד גאון
נראה שהמגן סיים את הסיפור בסגל הצרפתי. אם בלאן יתעקש, 65 מיליון איש יעמדו בדרכו.
סוף-סוף קנבארו הבין את הרמז והחליט, בגיל ,37 לפרוש מקריירה בינלאומית. רק שזה עלה לאיטלקים, אלופי העולם, בסילוק מהטורניר ובמקבץ תוצאות מביכות כמו תיקו מול ניו-זילנד והדחה ע"י סלובקיה.
קנבארו היה איש הטורניר הקודם, הבלם הבלתי עביר שבסוף גם הניף את הגביע, אבל כעת התברר שזקנתו מביישת. השער שאנטולין אלקאראס מפראגוואי כבש היה תחת שמירה שלו, וגם שיין שמלץ הניו-זילנדי חמק ממנו כדי לתת לנבחרת הקטנה יתרון.
ליפי, שחשב שאין לו אופציות מספיק טובות על הספסל, המשיך לדבוק בקפטן המפשל. העם חשב אחרת. במשאל שעשה ה"גאזטה דלו ספורט69 ," אחוזים מהנשאלים היו בעד זריקה מהירה. בסוף זה עבד. הסלובקים זרקו אותו ואת האיטלקים הביתה. "אנחנו קבוצה," קנבארו ניסה להמעיט מעוצמת הכאב. "זה לא יהיה נכון להאשים מישהו." כן, בטח.
עד לפני פחות משנה טרי היה התקווה הגדולה של אנגליה. מודל ספורטיבי ראוי לחיקוי, קפטן אמיתי, ואז בא הרומן האסור עם ונסה פרונסל, חברתו של וויין ברידג' והכל התמוטט מהיסוד.
סרט הקפטן נלקח ממנו ע"י קאפלו, ובטורניר עצמו מיסטר פרפקט היה רחוק מלהצטיין. ולא רק זה, אחרי המשחק מול אלג'יריה הוא עוד יצא לתקשורת עם שלל טענות. טרי אמר שבחירת ההרכב לא נכונה, שבערבים, במחנה, השחקנים יושבים משועממים.
הוא גם דיווח שבאותו ערב אמורה להתקיים שיחת הבהרה בין הסגל למאמן. קאפלו רתח שהשחקן יצא ככה וחשף את מערומיו, אמר שטרי עשה טעות גדולה, אבל זו לא היתה האחרונה. רביעייה נגד גרמניה וההגנה הבריטית נראתה אומללה מתמיד.
מספיק חסר אחריות אחד כדי להרוס שנים של הכנות. ניגריה של וינסנט אניימה אמנם הפסידה במשחק הראשון לארגנטינה, אבל בשני, נגד יוון, היא כבר הובילה 0:1 והיתה יכולה לשנות את סיכוייה.
אבל אז, בדקה ה,33- כדור יצא החוצה ליד קו האמצע. שום דבר מרגש. וסיליס טורוסידיס החזיק את הכדור בידו במטרה לבצע הוצאת חוץ, אבל משום מקום, בלי סיבה מיוחדת, קייטה נכנס בו סטייל קונג פו.
לשופט לא היתה ברירה, הוא שלף אדום. יוון ניצחה את המשחק ,1:2 ניגריה למעשה סיימה את הטורניר. יותר מאלף איומים ברצח הגיעו למחנה הנבחרת בדרבן. ההתאחדות הניגרית מיהרה לתגבר את האבטחה. שטות אחת, לא יותר.
אבל הוא כבש שער, שזה עדיין יותר ממסי ומרוני, אז למה? קודם כל כי זה היה מול צפון-קוריאה המפוררת. דבר שני, יותר מזה הוא לא עשה כלום. נפל, הסתכל על השופט, הרים ידיים לצדדים והתפלא למה לא נשמעה שריקה, הרי זה כריסטיאנו. עשרות פעמים במשחק.
"רונאלדו יצטרך להיות במיטבו במונדיאל," אמר רוד ואן ניסטלרוי ההולנדי, כשנשאל מי השחקן הטוב בעולם. "התואר הזה מאוד קובע במירוצים האלה." רק שרונאלדו לא מספק את הסחורה. קרלוס קירוש נתן לו את סרט הקפטן, הציב אותו בהתקפה, שרק יבקיע גולים ולא יתלכלך בעבודות שחורות.
אותו שער נגד צפון-קוריאה היה הראשון של החלוץ במדים הלאומיים מאז פברואר .2009 פורטוגל מחזיקה את אחד השחקנים הטובים בעולם, אבל עדיין מתנהגת כקבוצת מרכז טבלה ומטה. "לכל אחד יש את האישיות שלו, ואני לא הולך להשתנות גם אם אני הקפטן," הסביר הכוכב בעצם את הכל.
אחת הבדיחות, בעקבות ההדחה של צרפת, הולכת ככה: רחובות פריז התמלאו בדמעות של עצב אחרי שהנבחרת נזרקה מהמונדיאל. בין האנשים בלטה זונה קטינה שסיפרה שהיא דווקא בוכה מאושר 'סוף-סוף, כל-כך הרבה זמן לא ראיתי את ריברי,' היא הסבירה.
ריברי היה אמור להיות זה שיוציא את צרפת מבוץ לאור, לפחות עד רבע הגמר. לפני ארבע שנים, בגרמניה, הכתירו אותו כיורש של זידאן. גם הקריירה שלו עשתה רושם כזה, אבל אז בא הסיפור שלו ושל הזונה באפריל האחרון, שהטיל עליו צל כבד.
ריברי השתתף במונדיאל, כך לפחות מספרות המצלמות. הוא אפילו בישל את השער של מאלודה בהפסד לדרום-אפריקה. השער היחיד של צרפת במשחקים. במונדיאל הבא הוא יהיה בן ,31 בשיאו.
ליפי חזר כל הזמן על הסיפור של פאולו רוסי. איך הבחור לא כבש בבית המוקדם ב,1982- ובסיום חתם את הטורניר כמלך שערים וכאלוף עולם. באחד הימים שאל אותו עיתונאי איטלקי מי הפאולו רוסי החדש, וליפי ענה עם חיוך מסתורי: "תגלה בסוף הטורניר."
ובכן, אין פאולו רוסי חדש. איטליה סיימה אחרונה את הבית המוקדם וג'ילארדינו, שערב המשחק המכריע נגד סלובקיה האיץ בחבריו להתעורר, אחרת הם יעופו, כלל לא עלה בהרכב. לליפי נמאס ממנו. באחד האימונים המאמן צעק לחלוציו: "איך תבקיעו אם אתם כל הזמן מסתכלים ולא עושים תנועה."
מי שראה את הפרסומת של 'נייקי' למונדיאל, יודע מה היה סיפור הציפיות מחלוץ מנצ'סטר יונייטד אם יצליח, יקבל תואר אבירות ואלפי תינוקות ייקראו על שמו. במקרה של כישלון הוא יופיע באתר קרוואנים מוזנח, באמצע המידלנדס, עם זקן ג'ינג'י שרחוק מלהיות מטופח.
לא לדאוג, רוני יחזור לעצמו, עדיין עשיר, אבל בטח לא אביר. הבחור סיים את המונדיאל ללא שער ועם תקרית מצערת מול אוהדי הנבחרת. בסיום המשחק מול אלג'יריה, כשקריאות בוז נשמעו מהיציע, הוא אמר בציניות: "נעים לשמוע את האוהדים שלך צועקים בוז, זו נאמנות."
יותר מאוחר רוני התנצל. למזלו עכשיו מתעסקים בקאפלו ופחות בכישלון האישי שלו. חבל רק שלא זכר עצה קטנה שקיבל מפרגוסון, ערב המשחקים: "תירגע ותהנה."
קחו אותו כמייצג לכל הכישלון האפריקאי. אפשר היה לבחור גם את דרוגבה, אבל אפשר גם לסלוח, הוא בדיוק החלים מפציעה. אטו, לעומת זאת, היה צריך להיות שם, במיוחד עם כל הרוח שעשה ערב המשחקים. הרי פחות מחודש לפני שריקת הפתיחה הוא רב עם רוז'ה מילה, הסמל והדגל הקמרוני. מילה העיר שלדעתו אטו יותר מחויב למועדונים שבהם הוא משחק ופחות לנבחרת, שם הוא ממעט להצטיין.
אטו רתח, שקל לא להגיע לדרום-אפריקה, ובסוף הופיע. הוא כבש שני שערים שהיו בסך-הכל ניחומים בהפסדים לדנמרק ולהולנד. קמרון סיימה במקום האחרון בבית המוקדם. "זו האכזבה הכי גדולה בקריירה שלי," אמר השחקן אחרי שארז. גם שלנו.
בספרו האוטוביוגרפי "זה לא אני, זה כל היתר," אנלקה מספר בגילוי לב איך בכל מקום שאליו הגיע לא נהגו לקבל אותו. ואיך יקבלו? שחצן, אנטיפת, אגואיסט. כל מה שאתם לא אוהבים בכוכב כדורגל.
דומאנק היה צריך להחליף אותו במשחק מול מקסיקו בלי קשר לקללות. הבן אדם שיחק 69 פעמים במדי נבחרת צרפת והבקיע רק 14 פעמים. לעומת 84 הופעות בצ'לסי ו31- שערים. דומאנק, באותה מחצית, העיר לחלוץ שהוא כל הזמן עוזב את העמדה. התוצאה 0:0 ותפקידו להבקיע שערים.
ואז החלוץ התפוצץ. "לך תזדיין, יא בן זונה," היו המילים המדויקות. המאמן החליט שאין לשניהם מה לחדש את הקשר ועל המקום אמר לגיניאק, עוד כישרון נוצץ, שיעלה למחצית השנייה.
כל מה שהחזיק את אנלקה בסגל היתה התקווה שיום אחד הוא ישפריץ את הכישרון על הדשא. עכשיו גם זה לא יספיק. תם ונשלם הקרדיט.
לפני הטורניר האנגלים היו מוכנים לתת לקאפלו חוזה לחמש שנים, וגם שייקח את בתם הרווקה. עד חצי המלכות. אין פלא אחרי הצגות הנפלאות במוקדמות והצהרות שפחות מגמר גביע העולם זה יהיה כישלון.
רק שאנגליה היתה רחוקה מיליוני קילומטרים מהפנטזיות שהובטחו. את הבית המוקדם היא עברה בנס, סיימה שנייה אחרי ארה"ב, אוי לבושה. ואז באה גרמניה והחזירה את הממלכה המאוחדת למקומה הטבעי.
זה החומר ממנו עשויים הצהובונים, לזה הם מתחננים כל השנה. עכשיו הם מרסקים את המאמן המושלם ובונים פרופילים למחליפים האפשריים. קאפלו לא רוצה ללכת כל-כך מהר. הוא מדבר על העתיד ויש לו תקווה. שחקנים כמו אדם ג'ונסון וקיירן גיבס ומייקל דוסון ואפילו אואן הארגריבס, שיחזור לכושר. רק לפי התשובה עושה רושם שהוא לא למד כלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם