אירופח: סיכום שלב הבתים
אלופת העולם בחוץ, צרפתים שנראים כמו נבחרת אחרת בכחול לבן וכנראה שהמשבר הכלכלי הוא לא היחיד שעובר על היבשת. מזל שיש את הדרום אמריקאיות וכמובן את הוובוזלות, שיזכירו לנו שיש כאן אחלה מונדיאל

הפתעות יש, דרמות לא חסר ואפילו קיבלנו נבחרת מארחת שלראשונה בהיסטוריה לא עוברת את שלב הבתים. עכשיו נותר רק לקוות ששלב הנוק-אאוט לא יוציא מהמאמנים את המוריניו הקטן שמתחבא בכל אחד מהם.
2. רבות כבר דובר על נפילת האירופאיות בדרום אפריקה. אלא שנפילה היא מילה רכה מדי לתאר את הקריסה הטוטאלית של נבחרות היבשת, שמתיימרת להיות מרכז הכדורגל העולמי.
13 נציגות אירופאיות יצאו לדרכן ב-11 ביוני 2010 ואחרי שבועיים נותרו עימנו רק 6. כן-כן, פחות מ-50% ממשיכות הלאה, מינוס אימפריות כמו איטליה וצרפת. בהתחשב בעובדה שבשמינית הגמר יהיו לנו 3 מפגשים ישירים בין הנבחרות מאירופה, במונדיאל הנוכחי נקבל, לכל היותר, שלוש נציגות אירופאיות בחצי הגמר.

רק לשם השוואה, במונדיאל 2006 כל העולות לחצי הגמר היו מאירופה, ב-2002 עלו 9 נבחרות אירופאיות לשמינית הגמר וב-1998 לא פחות מ-10 נבחרות מהיבשת שלטו בשלב 16 הגדולות. למעשה, זהו גביע העולם הראשון מאז גרמניה 1970 שבו לא נרשם אפילו בית אחד ממנו עלו שתי נציגות מאירופה, כשאפילו אלופת היבשת עושה זו בחצי צליעה. אירופה? היום יותר נכון להגיד אירו-פח.
3. היורשת הבולטת של האירופאיות היא ללא ספק דרום אמריקה. 5 נציגות שלחה היבשת הלטינית למונדיאל, כולן עלו שלב, כשלא פחות מ-4 מהן סיימו במקום הראשון בבית. לזה קוראים דומיננטיות.
אלא שהשליטה של דרום אמריקה בטורניר לא נגמרת כאן. הכדורגל הדרום אמריקאי, שסבל כל השנים מתדמית של "עזבו אתכם מהגנה", מציג במונדיאל הנוכחי את הנוסחא המנצחת – לצד 22 שערים שכבשו ארגנטינה, ברזיל וחברותיהן, הן ספגו רק 6 שערים. טוטאל פוטבול, הגרסא הלטינית.
4. לצד ההצלחה של הדרום אמריקאיות בולט הכישלון המהדהד של יבשת אפריקה. כולם דיברו על הטורניר הנוכחי כגביע העולם של היבשת השחורה, אלא שמלבד החוויה באירוח המשחקים, נראה כי שום דבר לא השתנה בכדורגל האפריקאי. הבלאגן בקמרון הוא אותו בלאגן, חוסר התכליתיות של חוף השנהב נשאר כפי שהיה ב-2006 ואפילו הנבחרת המארחת לא הצליחה לדהור קדימה על גלי העידוד.
היחידה ששמרה על הכבוד האפריקאי, בדיוק כמו במונדיאל הקודם, היא נבחרת גאנה. אלא שגם היא נזקקה לעזרה אוסטרלית כדי למצוא מקום בשלב הבא וסיימה את שלב הבתים עם שני שערים בלבד, שנכבשו מפנדלים. לפחות ניגריה ויעקובו הפכו עבורנו את הבחירה בתואר "ההחמצה הגדולה במונדיאל 2010" לקלה במיוחד. במונדיאל כל-כך נורא עבור האפריקאיות, גם זה משהו.
5. מבט חטוף על טבלת מלך השערים מגלה לנו שני דברים מעניינים. הראשון הוא שיש שחקנים, כמו דויד וייה למשל, שנולדו לטורנירים גדולים. רק תן לחלוץ החדש של ברצלונה ללבוש את מדי הנבחרת הלאומית, והנה לך מנייה בטוחה. מומלץ בחום לכל מהמרי הווינר.

העניין השני שעולה ממבט בטבלת הכובשים הוא שאם המצב יישאר כפי שהוא, יהיה קשה מאד לבחור את השחקן המצטיין של הטורניר. גונסאלו היגוואין נמצא בראש הטבלה רק בזכות התעוררות רגעית והפקרות בהגנה של דרום קוריאה, מרוברט ויטק הסלובקי נאלץ להיפרד אחרי המפגש שלו מול הולנד ו-וייה צריך לתת לשחקני ספרד כמה סטירות מצלצלות, כי בקצב הזה הם לא ישארו איתנו עוד זמן רב.

שלב הבתים, יותר מכל, הוכיח לנו שלמונדיאל הזה לא הגיעו כוכבים בודדים, אלא קבוצות מסודרות. ליאו מסי היה לא רע, אבל ארגנטינה, כנבחרת, היא האחראית להעפלה הקלילה, ולא הברקה כזו או אחרת של הגאון.
כך גם לגבי כריסטיאנו רונאלדו או וויין רוני, שההשפעה שלהם על פורטוגל ואנגליה הייתה מזערית. ומה תאמרו על פרנק ריברי או פאביו קנאברו? כן, במונדיאל 2010 כוכבים שגדולים יותר משאר הנבחרת זה פאסה. התלכיד הקבוצתי הוא שמדבר, וזה של צרפת ואיטליה צעק כבר משריקת הפתיחה "הביתה, הביתה".
6. ומה הלאה? ההיסטוריה מלמדת אותנו שחלק נכבד מהזוכות בגביע העולם הניפו את התואר הרבה בזכות יריבות נוחות בשלבי הנוק-אאוט. אם אתם חסידים של הטענה כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה, אתם רשאים לקחת מארקר שחור ולמחוק במהירות את נבחרות אנגליה, גרמניה או אפילו ארגנטינה, שיעברו בווייה דלה רוזה סטייל דרום אפריקה לפני שיגיעו לחצי הגמר.
מה שמשאיר אותנו עם הולנד או ברזיל. הכתומים צפויים לדלג מעל סלובקיה, בעוד הסלסאו כנראה ינצחו את צ'ילה בדרך למפגש אדיר עם אריאן רובן וחבורתו ברבע הגמר. בחצי תחכה למנצחת יריבה נוחה - אורוגוואי, דרום קוריאה, ארה"ב או גאנה. ניצחון גם שם, והדרך אל הגביע קצרה מתמיד. אלא שלא הכל סגור.
הרבה, כמובן, תלוי במסי. אם הגאון הקטן יציג חצי ממה שיש לו ברגליים גם הדרך המטורפת של ארגנטינה לגמר תהפוך לטיול בפארק. במקרה כזה, אל תתפלאו אם ההיסטוריה תיכתב מחדש מול העיניים שלנו.