רגל הזהב: ברק יצחקי מדבר על הכל
ברק יצחקי יכול סוף סוף לנוח: אחרי סאגה ארוכה הוא קיבל את ההמלצה של חברו הטוב אייל גולן ועזב את בי"תר לטובת מכבי ת"א, תמורת 10 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות. עכשיו הוא מתפנה לדבר על הקבוצה החדשה שלו, משכורת העתק והאהבה לבית"ר. רק אל תקראו לו בליין

יום שלישי בצהריים, החוף די ריק, אבל שני סקרנים עוזבים את המטקות ומתקרבים לכיוון החלוץ. "יש לי דמעות בעיניים", אומר לנו אחד מהם, כשהצלם מתקתק כמה תמונות של יצחקי עם הרגליים במים, "יש לי מנוי ליציע המזרחי בטדי וכבר שבוע אני מסתובב חצי מת כי ברק עזב. לפחות הוא לא הלך להפועל".
בספטמבר יחגוג ברק יצחקי 26, אבל החלוץ החדש של מיטש גולדהאר כבר הספיק די הרבה. אחרי שסגר שבע שנים בבית"ר ירושלים עם שתי אליפויות וגביע, השאיר מאחוריו יצחקי את עיר הקודש והצטרף לפרויקט החדש שנבנה בקרית-שלום. בית"ר עמוסת ההתחייבויות הבינה שמכירת חיסול היא יותר מהכרחית והוציאה למכרז את התכשיט הכי יקר שלה.

אחרי שמכבי חיפה הוציאה את עצמה מהמרוץ המטורף על החלוץ, החל הקרב בין מכבי להפועל ת"א. בסיומה של סאגה עמוסת יצרים, תככים והשמצות הדדיות, בחר יצחקי בצהוב והוציא לפועל עסקה שעלותה 28 מיליון שקל ברוטו: החלוץ ישתכר שני מיליון שקל נטו בכל אחת מחמש העונות הקרובות. בית"ר, מצדה, השיגה מרווח נשימה בדמות שני מיליון דולר, אותם תוכל לנצל כדי לבנות קבוצה צעירה ומאוזנת ולהתאושש מטראומת האוליגרכים.
אבל האם יצחקי הוא האיש שיוכל לארגן למכבי תל אביב אליפות ראשונה מאז עונת 2002/03? לפי האוהדים הצהובים, מדובר בחתיכה הכי משמעותית בפאזל שמרכיב אבי נמני. לטענתם קולאוטי, סבן, זיו ועטר זה נחמד, אבל יצחקי הוא השחקן עם האיכויות הנדרשות כדי להחזיר עטרה ליושנה.
שעה קודם, אנחנו בדירה המושכרת. יצחקי בדיוק סיים עוד סט של בדיקות רפואיות אליו שלחה אותו מכבי. שער הספורט של "מעריב" פתוח על השולחן ודיוקנו של יוסי בניון פרוש אל מול פניו. "באמת שאני מתרגש בשבילו", מודה יצחקי ומסתכל ביראת כבוד על קפטן נבחרת ישראל, שעובר מליברפול
"בגיל 30 לחתום בצ'לסי לארבע עונות, אחרי קריירה כל כך מפוארת, אין יותר טוב מזה. בניון הוא מאלה שמגיע להם. הוא שחקן מצוין, כדורגלן מהדרג הראשון בעולם וגם בחור שאין דברים כאלה. הלוואי שיצליח שם כמו שהוא הצליח בכל המקומות עד היום".
ולגביך ? כסף טוב יש במכבי, אבל זו לא אירופה. מאוכזב להיות פה?

יש הרגשה שבמקרה שלך נושא המעבר לאירופה לא בא בקלות.
"אצל כולם זה קשה. המצב של שוק ההעברות באירופה כרגע לא בשמים, אבל אם מישהו ירצה לצאת, אז למה לא. יש הרבה מאוד שחקנים שיסתדרו ויהיה להם בסדר גמור. שכל אחד יעשה את ההחלטות שלו. בלי להיכנס לזה, הייתי מעדיף את מכבי על גנק".
ואם הייתה לך הצעה מקבוצה גדולה בבלגיה?
"יכול מאוד להיות שכן. רמות השכר זהות פחות או יותר. במקרה שלי, התשלום על ההעברה לבית"ר ירושלים היה גבוה מאוד. זה לא רק שכר".
אם לוקחים דיסק שלך, מוצאים שערים מרהיבים. זה לא מספיק?
"נו, הנה. למרות הסוכנים, כנראה שזה לא הספיק. זה לא יצא ואני לא רוצה להיכנס לזה או להתעכב על זה יותר מדי. כולם מתעסקים עכשיו בכסף שאני מרוויח ואני לא אוהב את זה. אני פותח עיתון ורואה כותרת '18 מיליון שקל'. את מי זה מעניין כמה אני מרוויח? צריך להסתכל רק על מה שקורה במגרש. זה לא בגלל עין הרע ולא בגלל שנכנסים לי לכיס. אם יסתכלו כל הזמן על הסכומים שרצים באירופה, שחקנים לא יוכלו לתת פס".
מצד אחד תרוויח 200 אלף שקל בחודש ומצד שני איציק עובדיה, עוזר המאמן יצעק עליך באימונים. באמת איך תיתן פס?
"קודם כל, אתה אמרת את המספרים האלה ושנית, למה שזה ישפיע? שום דבר. לא הרווחתי קצת כסף בבית"ר ועדיין עשינו אליפות, גביעים ולקחנו דאבל. דווקא נתתי שם פס נראה לי. לא השתניתי בכלל ואם כן אז רק לטובה".
והליגות הבכירות? אתה מספיק טוב?
"לא מסתכל על זה. מה שצריך להגיע יגיע. כרגע אני פה וברור שהיה רצון לצאת, אבל אם לא הייתי רוצה לשחק במכבי ת"א, אז לא הייתי פה. יודע מה, יכול להיות שגם זה יגיע. אם לא הייתי מאמין אז לא הייתי ברק יצחקי. אם יבוא משהו מחו"ל אני אשמח, כי החלום הוא הצעה מליגה בכירה וזה לא משנה איזו. אולי אנגליה".

יצחקי לא שש לדבר על המונדיאל. "אנחנו לא שם", פלט בקנאה מתובלת בייאוש. אנחנו מזכירים לו כי רק לפני כמה שבועות, הוא עצמו הכניע בשער מדהים את וינסנט אניימה - אותו שוער ענק שניפק הופעת שיא מול ארגנטינה וסחט מחמאות מליאו מסי ודייגו מראדונה.

כשנשאל אם הלב לא נצבט לנוכח המראות מדרום אפריקה, הוא ממהר להשיב את השיחה למקום קרוב אליו הרבה יותר - הכדורגל הישראלי.
"במכבי ת"א בונים קבוצה טובה מאוד ומושקעים בה סכומי כסף גדולים", הוא מנתח. "זה מוכר לי מבית"ר. יהיה סגל מצוין, בטח כשיחתימו כמה שחקנים זרים ועוד ישראלי אחד או שניים. על המטרות שלנו נדבר רק בהמשך, אחרי שנשלים את הסגל".
אלון חזן סיפר פעם שכשהיה ילד ועשה את דרכו לבית הספר, הוא היה מדמיין את עצמו שר את התקווה מול 50 אלף צופים ברמת גן. סיטואציה מוכרת?
"גם באשקלון חולמים, אבל אצלי זה קרה אחרת. בהדרגתיות. כשהייתי ילד חלמתי להגיע לבוגרים של אשקלון ורציתי להתקדם צעד אחרי צעד ולהגיע לליגת העל. למזלי זה קרה במקום חם כמו בית"ר. הצבתי יעד לפרוץ קדימה ומבית"ר רציתי חו"ל. אמנם חזרתי מהר, אבל גם עכשיו היה לי טוב בירושלים".
נלחמו עליך בטירוף. מוני הראל מהפועל ואיציק קורנפיין כמעט הלכו מכות.
"לא ראיתי את הסיטואציה מתפתחת ככה. תמיד דמיינתי את עצמי ברמות הכי גבוהות וכיוונתי להגיע לשם. אבל כשאני חושב על זה, מדובר בדבר טוב. ככל שמתעניינים בך יותר זה אומר שאתה שווה משהו".
מה עשית אחרי שסגרת במכבי?

"דיברתי עם אבא שלי. הוא ליווה אותי לכל מקום מאז שאני בועט בכדור. באשקלון הוא היה איתי בכל האימונים ובכל המשחקים. ירושלים הייתה קצת רחוקה, אבל אם הוא לא היה עובד קשה, הוא גם היה בא לכל האימונים".
בירושלים גם היו בסוף תקופות פחות טובות, אבל עדיין להרבה אוהדים נקרע הלב.
"המעבר כואב. עזבתי כי בסופו של דבר הייתה בעיה והמועדון הזה היה בצרות כלכליות. היו צריכים למכור שחקנים ואני שמח שלפחות מהעזיבה נוצר משהו טוב. מהעלויות והשכר שלי בית"ר תוכל להרים קבוצה. אני מקבל עשרות טלפונים, הודעות טקסט ופניות בפייסבוק. כולם מבינים, אפילו האוהדים מהגרעין הקשה. הם מדמיינים שביום מן הימים אחזור לבית"ר".
ותחזור?
"לא יודע, הכדורגל דינמי. גדלתי באשקלון ולא אשכח אותה בחיים, אבל המקום שהתחברתי אליו ופרצתי בו זה ירושלים. לא משנה איפה אהיה, הפינה של בית"ר תמיד תישאר בלב".
ובחזרה לעתיד, הפרויקט במכבי לא מאוזן.

"תחכו בסבלנות. הסגל עדיין לא מושלם, אבל בקרוב יצטרפו עוד שחקנים ונהיה חכמים יותר. רוברטו קולאוטי שחקן גדול ושיתפנו פעולה יחד בנבחרת אצל קשטן".
אתה רואה את עצמך יושב על הספסל?
"יש מאמן והוא יחליט. אני לא שולט בזה ואבוא להוכיח בכל אימון שכל מה שדובר עליי נאמר בצדק ושכל הכסף שהושקע בי הושקע בצדק. אני רעב לתארים גם אחרי בית"ר ורוצה להביא תואר למקום גדול כמו מכבי ת"א".
חושש מהמפגש מול אוהדי הפועל?
"הם יכולים לזרוק מילה פה ומילה שם, ובאמת זורקים. הכל נעשה ברוח טובה וזה לא שיש תגובות עצבניות או רועשות. זכותו של כל אחד להביע את דעתו. זה לגיטימי".
יש אוהדי מכבי שאומרים שההתגייסות להחתמתך גדולה מזו שהחזירה את אבי נמני לקריית שלום.
"זה מחמם את הלב שרוצים אותך. אין כיף מזה. אני מודה לכל אחד ואחד. זה לא מלחיץ כי הייתי במועדון לחוץ כמו בית ?ר. מי שלא יודע להתמודד עם לחץ שיעבור מקצוע. זו גאווה עבורי. השנה יש הרבה שחקנים חדשים ולא יהיה פשוט לזכות באליפות כבר בשנה הראשונה".
כשמדברים עם יצחקי על החשש שחיי הלילה התל אביביים יהרסו אותו, החלוץ נדלק. "תבדקו אם הייתה לי עבירת משמעת אחת בעניין בילויים במשך שבע השנים שלי בבית"ר,? הוא מתרגז ומוסיף: "אי פעם איחרתי לאימון או ראו אותי יוצא לפני משחק? לא. תעברו על הגיליון המשמעתי שלי. לא עמדתי פעם אחת לוועדת משמעת. הכל שטויות".
ולמרות הכל, ליצחקי יש תדמית של בליין. כשמנסים לברר איתו מה מקורה, הוא יודע היטב לאן להפנות את האצבע. "בירושלים ובטח גם בת"א דברים עובדים אותו הדבר. אם לא משתפים פעולה עם כתבי הרכילות, הם נכנסים בך".

"זה בדיוק מה שקרה. הם מבקשים שתעדכן אותם לאיפה אתה הולך ומה אתה עושה. אני לא כזה, ולא כמו שחקנים אחרים שעושים זאת. הם התלבשו עליי, אבל לא התרגשתי והתעלמתי. הם אנשים קטנים ואם הכיף שלהם היה לחפש אותי, לבריאות".
אז אין בילויים?
"אם יש לי יום חופשי וזה מותר מבחינת הקבוצה, אני אצא. זה בחיים לא השפיע לי על הכדורגל. תסתכלו על התקופה בבית"ר וזה מספיק. אני איש של בית. יכול לשבת פה שעות עם טלוויזיה ומחשב. לבד".
אתה לא מקיף את עצמך בהרבה חברים?
"יש לי אולי שלושה-ארבעה חברים קרובים, ביניהם גם חבר'ה מאשקלון שאיתם אני חולק הכל. חברים זה חברים. הם לא מנסים להראות שהם יוצאים עם ברק יצחקי. רחוק מזה".
אייל גולן?
"אנחנו מקליטים עכשיו דואט חדש. סתם, כולם מדברים רק עליו כל הזמן, אבל הוא אחד מאותם ארבעה חברים טובים שדיברתי עליהם. הוא חבר טוב ומייעץ. הוא המליץ לי לבוא למכבי ת"א".
הוא לא יוזמן לחתונות של אוהדי הפועל בזמן הקרוב.
"הכל שטויות וברוח טובה, לא צריך לעשות מזה עניין".

ליצחקי אין את אחוז ניצול המצבים הגבוה בליגה הישראלית. בלא מעט משחקים הוא מגיע חמש ושש פעמים מול השער, אבל במקום לכבוש הוא שולח את הכדור אל השמים או אל שלטי הפרסום שבצד. כל חלוץ אחר מקבל את הקריזה בשלב הזה, נלחץ ויוצא מפוקוס. יצחקי דווקא נשאר רגוע לגמרי.

"כדורגל זו הצגה", הוא מסביר. "יש קהל וצריך לתת שואו. אם אתעצבן אני רק אצא מריכוז וברגע שלוקחים הכל באווירה טובה אז הכל מסתדר. תשאל את שטראובר. כששיחקתי נגדו והוא לקח לי כדור גדול, באתי אליו, נתתי לו כאפה קטנה על הראש ואמרתי לו 'הצלה גדולה'. ככה אני. יש לי אופי רגוע. לא צריך להיכנס למרה שחורה ולחשוב על ההחמצה".
"הרי בסופו של דבר תגיע לעוד מצב. מי שאמר לי את זה היה אלי אוחנה בשנה הראשונה בבית"ר. אלי לקח אותי אחרי האימון ואמר לי: 'אל תילחץ ותוריד את הראש אחרי החמצות. כשאתה מגיע לרחבה תיקח עוד שנייה ותהיה רגוע. תראה שזה יבוא'. אימצתי את זה, וזה לא נקלט בבום. עכשיו, כשאני נזכר, אני אומר 'יא אללה, כמה הוא צדק'".
היה לך מורה גדול.
"אי אפשר לבקש מורה יותר טוב".
ואם זה לא הספיק, יש לך את אבי נמני, המנג'ר הבא שלך.

"לשמחתי, אבי הגיע לבית"ר שנה אחרי השיחה עם אוחנה. אם הייתי בקבוצה אחרת ואבי לא היה המנג'ר שלי אז הייתי מדבר עליו יותר, אבל עכשיו אני אזהר. אבי הוא אישיות ובכל פעם שהוא נכנס אתה רואה שאבי נמני הגיע. הוא ווינר אמיתי. באימון הראשון בבית"ר הייתי בהלם. יורדים מהאימון ויש לו לפחות מאה הודעות. מדהים".
אתה ויוסי מזרחי לקחתם ביחד אליפות ראשונה. אתה כשחקן, הוא כמאמן.
"לא אשכח בחיים איך באימון הראשון שלו בבית"ר הייתי פצוע ויוסי הזמין אותי בכל זאת לחדר שלו. הוא אמר לי: 'אני יודע שאתה פצוע, אבל בשבילי פצועים לא פחות חשובים. אני מחכה שתחזור בקוצר רוח ותביא לי את האליפות'. זה בדיוק מה שקרה. כבשתי שבעה שערים בשמונה משחקים וזכינו בתואר".
יצחקי בקלות יכול היה לבחור בהפועל ת"א. איתי שכטר והוא חברים עוד מימי הנבחרת הצעירה והאדומים, אחרי דאבל מרשים, יכולים להגיע העונה לליגת האלופות. "ברור שזה היה שיקול", מודה יצחקי, "אבל יש משהו שנקרא אתגר. מכבי לא זכתה באליפות ובתארים זמן רב. בונים שם קבוצה שתדבר בשנים הקרובות. אני לא מאמין בקללת חלוצים. זו עובדה, אבל כנראה שהגיע הזמן לשנות גם את זה. אין דברים כמו האהבה שקיבלתי מאוהדי מכבי וזה נתן דחיפה לחתום. עושה משהו כשמועדון כל כך רוצה ואוהב אותך".

ת"א שונה מירושלים?
"אני פה רק שבוע וחצי אבל תל אביב זו עיר שחיה 24 שעות: בלילה, בבוקר ובצהריים הכל אותו הדבר. ירושלים יותר שקטה וסולידית. בכל מקרה אני כמעט תמיד בבית, אז זה לא משנה לי".
אתה תמיד כובש מול מכבי. אפילו במשחק בו נמני פגש לראשונה את מכבי בטדי.
"וואו. דקה 17 ואיזו רעידת אדמה זו הייתה. נמני מסר לפדידה, שהוציא לי את המסירה לגול. כולם שמחו בטירוף כי הגיע לנמני. תמיד הלך לי מול מכבי. גם במשחק ברמת גן שאחריו קלינגר הלך הביתה. טון קאנן אימן את בית"ר וכבשתי. הבקעתי עוד צמד מול מכבי העונה ועוד גול כשגל ניר עמד בשער וקאלדיירה כבש שער ניצחון".
עכשיו תכבוש את הגולים האלה בדרבי?
"זה מצחיק. כל האוהדים של מכבי רק אומרים לי להביא את הדרבי. ממה שהספקתי לשמוע, אליפות פחות מעניינת, רק לנצח דרבי".
כבר ניצחת בשבילם דרבי אחד. הדרבי על ברק יצחקי.
"זה קטע יפה בת"א. הם רק רוצים לנצח אחת את השנייה ועכשיו זה יהיה חשוב גם עבור השחקנים החדשים. אנחנו חייבים להסתכל על הליגה ולאגור נקודות. כולנו יודעים שהדרבי הוא משהו מיוחד עבור המועדון כי האוהדים סבלו בשנים האחרונות. הגיע הזמן לשנות את זה".
יש הרבה ביקורת על השכר של הכדורגלנים.

יצחקי לא ממש הצליח להרשים במדי הנבחרת הלאומית. לסגל של לואיס פרננדס, שהתכנס בסוף חודש מאי לקראת שני משחקים בדרום אמריקה, הוא כלל לא זומן. "אני לא כועס על פרננדס, אבל אין שחקן שלא רוצה להיות בנבחרת. יש לנו רק זיכרונות טובים אחד מהשני. אני תמיד רוצה לשחק בנבחרת ישראל כי אין גאווה גדולה מזו".
לא הטבעת חותם בכחול-לבן.
"לא נתנו לי לשחק. זוכרים לי את ההחמצה מול יוון, אבל זה לא קשור. לא שיחקתי מספיק ביחס לנוכחות שלי בליגה. אני מודע לזה. אני לא מאשים רק אחרים כי זה מכלול של דברים. ציפיתי לשחק יותר. מול נבחרות אירופיות קשה יותר לעשות דריבל או מהלך וירטואוזי, אבל אני בטוח שיכולתי לעשות את זה גם שם. יש הרבה חלוצים טובים בארץ ואני צריך להוכיח למאמן החדש שאני צריך לשחק".
כששיחקת בבלגיה אשקלון הופצצה. זה השאיר בך טראומה?

"כרגע המצב שקט, אז אפשר להיות רגועים. נקווה שהמצב לא יחזור ושלא אצטרך להביא את ההורים לתל אביב. מי אני שאגיד איך מסיימים את הסכסוך, אבל הלוואי שיום אחד נשב אנחנו בצד שלנו והם בצד שלהם. בשקט. אני חוויתי טראומה קשה באשקלון. מה אתה יכול לעשות? לצאת החוצה ולזרוק אבנים? כשאתה שם זה אחרת מאשר פה".
כולם דיברו באימון הבכורה בעיקר על הקרייזלר ספורט שלך.
"הייתה אווירה מיוחדת באימון. זה רכב מיוחד ואני מתרגל איתו את הנסיעות לקריית שלום. אני אוהב רכב ספורט, אז קניתי אחד. זה הכיף שלי וזה סוג של תחביב. לא צריך להתעסק בזה. בירושלים יכולתי לעשות אומגה מהולילנד לטדי".
ואם תכבוש מול בית"ר?
"זה יהיה קשה, אבל זה המקצוע שבחרתי לעצמי ואין מה לעשות. אני מאחל לעצמי שאיהנה במכבי כמו שנהניתי בבית"ר. היינו גוף אחד. חדר הלבשה מגובש מלא בשמחת חיים. זה מה שהביא לנו את ההצלחה ואני מצפה שזה מה שיהיה במכבי ת"א אביב עכשיו".
sofash@maariv.co.il
