בוסטון ניצחה 86:92 ועלתה ליתרון 2:3 בסדרת הגמר

הסלטיקס נתנו את משחקם ההתקפי הטוב ביותר בסדרה עד עכשיו, שרדו 38 נקודות של קובי ורחוקים ניצחון אחד בלבד מאליפות. מחר בלילה הם ינסו לחגוג באל.איי

ערן סורוקה | 14/6/2010 7:41

דוק ריברס אמר לפני המשחק שהוא ישמח אם כל "שלושת הגדולים" שלו ורג'ון רונדו יצליחו לתת משחק אחד טוב ביחד, ושהקבוצה שלו לא תפסיק לנסות. נו, הצליח לה.

פול פירס מול הלייקרס, הלילה צילום: איי-פי

בוסטון - לייקרס 86:92 (2:3 בסדרת הגמר). לראשונה בסדרה הזו, קבוצה מנצחת פעמיים ברצף. ולראשונה בסדרה הזו, היה אפשר למצוא איזשהו היגיון בדף הסטטיסטיקה. הסלטיקס, כמו שהם עושים בדרך כלל בניצחונות, קיבלו תרומות גדולות מכולם. הלייקרס, כמו שהם עושים בדרך כלל בהפסדים, קיבלו נקודות בעיקר משחקן אחד – וזה לא היה די.ג'יי מ'בנגה. הסלטיקס יקחו את הנוסחה הזו, של חמישה על אחד, בכל יום נתון. פיל ג'קסון, ממש לא.

קובי בראיינט קלע 19 נקודות רצופות ברבע השלישי, כולל 7 מ-7 מהשדה בשלב מסוים, והיה קרוב לשיא של אייזיה תומאס עם 25 נקודות ברבע אחד בסדרת הגמר, אבל הלייקרס לא שיחקו כדורסל באותן דקות.

במחצית הראשונה קובי עוד ניסה למצוא פרטנרים ללא הצלחה, ואחרי ההפסקה התקפת המשולש כבר הצטמצמה למרובע של אנשים שעומדים ומסתכלים על קובי. הם לא שיחקו הגנה, לא סגרו לריבאונד, נתנו לסלטיקס להגיע לזריקות נוחות, ובשלב מסוים ברבע השלישי הירוקים עמדו על 70 אחוז שדה.

בסופו של דבר גם האחוזים של הסלטיקס ירדו לטריטוריה של בני אנוש, ופאו גאסול ולמאר אודום אפילו התעוררו זמנית כדי לעזור ללייקרס לצמצם עד 81:75. אבל שוב, בוסטון היתה לוהטת מדי. גארנט ורונדו, בריבאונד התקפה ענק מעל אודום, החזירו את ההפרש לשתי ספרות. הפער עוד ירד ל-87:82, אבל אחרי הטחת כדור של ריי אלן בקרש עם סיום שעון ה-24, שנפלה לידיים של קנדריק פרקינס, השופטים החזירו את הכדור משום מה לבוסטון.

עוד החטאה בשלב זה, משלשה של ראשיד, הפכה לכדור ביניים, ארטסט יצא ממנו למתפרצת, אבל פירס שלח אותו לקו והוא החטיא פעמיים. רונדו תירגם התקפה מהירה של הסלטיקס ללייאפ, וללייקרס כבר היה ברור שעכשיו הם נמצאים בצד שצריך לנצח את הסטטיסטיקות: רק שש מ-25 קבוצות שהפסידו במשחק החמישי בשוויון 2:2 לקחו אליפות. במשחק האחרון בבית נגד הסלטיקס, תזכורת, הלייקרס הפסידו.

רג'ון רונדו מעיף את רון ארטסט צילום: איי-פי

פירס: אנחנו קרובים מדי ליעד שלנו

"ככל שהסדרה התקדמה, מצאנו נקודות של יציבות שאפשר להסתמך עליהן ודברים שאפשר להריץ", סיכם פירס, שקלע 27 נקודות ב-57 אחוז שדה ושוב פירק בקלות את רון ארטסט, "קווין היה ענק, ידענו שקובי יהיה אגרסיבי ויקלע זריקות קשות. מה שנצטרך לעשות בלוס אנג'לס זה מה שעשינו כל השנה: להיות קבוצת החוץ הטובה ביותר בליגה. אנחנו חייבים להשיג ניצחון אחד. אנחנו קרובים מדי ליעד שלנו".

גארנט אכן היה ענק, עם 18 נקודות, 10 ריב', 5 חטיפות ו-3 אסיסטים, ורונדו היה מצוין גם כן עם 18, 5 ריב' ו-8 אסיסטים. ריי אלן קלע 12, למרות שהשלים 0 מ-16 לשלוש ב-TD גארדן המקומי, והוא חוזר עכשיו לסטייפלס סנטר, המגרש בו הכל נכנס לו בביקור

האחרון. גם וואלאס וטוני אלן נתנו מהלכים חשובים מהספסל, ובסך הכל הסלטיקס דייקו ב-56.3 אחוז שדה מול 39.7 אחוז ללייקרס.

בלייקרס, קובי סיים עם 38 ב-13 מ-27 מהשדה, אבל החברים שלו, להוציא כמה הבלחות רגעיות, לא היו קיימים ודייקו יחד ב-18 מ-51 מהשדה. פאו סיים עם 12 ו-12 ריב' ב-5 מ-12, אנדרו ביינום הוריד ריבאונד עלוב אחד ב-30 דקות משחק, פישר וארטסט לא נראו כמו שום דבר שקשור לכדורסל עם 2 מ-9 מהשדה לאדם. עכשיו הם חוזרים הביתה, כשמשחק 6 ייערך בין שלישי לרביעי (04.00), וחייבים לחזור גם למה שהכריע לטובתם את משחקים 1 ו-3: פיזיות, נחישות, קבוצתיות, הגנה ואופי. האם הם זוכרים איך עושים את זה?