מונדיאל בנעלי עקב: גם נשים אוהבות את גביע העולם
זה אולי יפתיע חלק מכם, אבל אפשר למצוא הרבה מאד מבנות המין היפה והנערץ שמחכות בקוצר רוח וסופרות את הדקות עד לשריקת הפתיחה בדרום אפריקה. אפרת מוסקוביץ' היא אחת מהן ובמשך החודש הקרוב היא תספק לכולנו את המבט הנשי על כל מה שקורה במונדיאל
בשבועות שלקראת המונדיאל, יצא לי יותר מדי פעמים להרגיש כמו ילד קטן שלמד לשיר שיר של ביונסה וגורם לכל המבוגרים הסובבים אותו להקשיב לו בהומור ולהשתעשע מהפלא.
אז זהו, שאני לא אטרקציה! העובדה שאני לא קונה את הסיפור הזה שכדורגל הוא לגברים בלבד לא הופכת אותי למיוחדת, העובדה שכמה שבועות לפי המונדיאל אני כל הזמן חושבת איך ללהטט בין העבודה לבין המשחקים שמתחילים כבר בצהריים לא הופכת אותי למוטציה, העובדה שאני מפנטזת רוב היום על הרגע שבו הבוס שלי יכריז בהודעה חגיגית על חניכתו של חדר צפייה מיוחד עם מסך פלזמה ענק שכולם מוזמנים לצפות בו בכל המשחקים בזמן העבודה, גם היא לא הופכת אותי למופע קרקס.
אני באופן אישי משתדלת לעקוב אחרי הנעשה בעולם הספורט באופן קבוע. נכון שאין לי קבוצה מועדפת בבונדסליגה ואני לא צופה בכל שידור חוזר של מונדיאל 1970 בערוץ הספורט. אבל אני לא מאלה שמתעצבנות. כשהגבר שלי רוצה לראות משחק, לרוב אני אראה איתו.
אבל יש בינינו - בנות המין היפה והנערץ - גם כאלה שאין להן מושג מה ההבדל בין ליגת האלופות לבין אליפות אירופה ועדיין עוקבות אחרי המונדיאל. או אז מתעוררים להם כל הגברברים המסוקסים, שזה כנראה לא מוצא חן בעיניהם שמישהי מעיזה לנכס לעצמה את כר הדשא והכדור העגול, תחום שכנראה הוכרז כפתוח לגברים בלבד באיזה וועידת פסגה סודית במיוחד, כי את ההכרזה הזאת אני לא ראיתי מעולם.
מה שמעצבן אותי במיוחד הוא שגם חצי מהגברים שעוקבים אחרי המונדיאל לא ממש עוקבים באדיקות אחרי מה שקורה בעולם הכדורגל במשך השנה, אבל במסגרת המונדיאל הם מוצאים שאין להם הרבה ברירה, כי הם בטח לא רוצים להיתפס עם המכנסיים למטה כשמישהו בעבודה ישאל אותם אם ראו אתמול את המשחק.
חס וחלילה שמישהו יפקפק בגבריות שלהם בגלל שהם לא משננים בעל פה את מצב הנקודות בכל בית, חלילה וחס שמישהו יטיל ספק באורך "מידת הנעליים" שלהם בגלל שהם לא שולפים
ובכן, גברברי ישראל היקרים, גם אתם לא טלית שכולה ירוק דשא וכולנו יודעות שחצי מכם לא ממש מתעניינים בכדורגל אלא בעיקר חוששים מנידוי חברתי בגין היעדר עניין במונדיאל.
אז את קשר השתיקה שלכם תשמרו להם ותעזבו אותי מהשטויות. העובדה שאני פולטת במקרה את העובדה שאני עוקבת אחרי המונדיאל במהלך שיחת חולין במשרד אולי פוגעת לכם באגו, או איך שלא תקראו למפלצת הזאת שגורמת לכם להסתכל עליי כאילו כרגע נחתתי מהירח- עם נעלי העקב והאיפור והשיער המסודר- אבל זו בטח לא בעיה שלי.
אז אפשר לעשות סיכום ביניים ולהכריז קבל פנדל ובעיטה, שגם לגברים וגם לנשים מותר לא לראות כל משחק בליגת האלופות ועדיין לצפות במונדיאל וליהנות מזה. זו לא עבירה פלילית, המונדיאל הוא לא נחלתם הבלעדית של אלה שיודעים שדייגו מיליטו הבקיע את שני הגולים שהביאו את אינטר לאן שהביאו.
אחרי הכל, אם לרגע נניח את הציניות בצד (וזה באמת לא קל לי), מדובר באירוע עולמי, שמאחד צופים מכל היבשות, מכל הדתות וממגוון דעות פוליטיות שונות. ארצות שפעם נלחמו זו בזו משחקות אחת מול השנייה באירוע ספורטיבי, הפאבים מפוצצים והבירה זורמת (ואצל בעלי הפאבים הכסף זורם גם), אוהדים נלהבים מסתובבים עם חיוכים מטופשים על הפנים- מה יכול להיות רע? מה בכל האירוע המטורף הזה יכול להיות לא רלוונטי לנשים? אנחנו לא שמחות כשהעולם שמח? אנחנו לא מאושרות כשיש לנו בירה ביד ומסביבנו גברים שתויים ומאושרים? אם יצבטו אותנו לא נצתבט? נצתבט ועוד איך!
המונדיאל הוא הרבה יותר מאירוע כדורגל ועם זה בוודאי כולם יסכימו, הוא אירוע מרגש ואפילו מכונן, אני מודה שאני נהנית מהכדורגל המשובח (טוב, לא תמיד כל כך משובח), נהנית מההפתעות של נבחרות קטנות שמגיעות למקומות שלעולם לא האמינו שיגיעו, אבל גם מי שנהנית מהמונדיאל רק כי הוא מונדיאל- זה בסדר, זה לגיטימי ואל תתביישי בזה.
ועוד משהו שאני לא יכולה להימנע מלהתייחס אליו - כל המחקרים האלה שצצים באינטרנט אחת לארבע שנים ומדווחים לנו על עלייה ניכרת בשיעור הגירושין לקראת המונדיאל, לא עושים לי את זה בכלל. אני לא אתן שיעבדו עליי, אישה שמחליטה להתגרש מבן זוגה כי הוא לא מתחשב בה ובמשך חודש שלם חושב רק כדורגל, משתמשת במונדיאל כתירוץ לפרק חבילה שכנראה מראש לא הייתה משהו. ואל תתנו שיגידו לכם אחרת.
אני דורשת לשנות את הנושאים של המחקרים לקראת המונדיאל, והשנה - מחקר הבוחן את שיעור ההתפטרויות לקראת המונדיאל. רק תדמיינו את זה, אתם מגישים את הודעת ההתפטרות שלכם חודש לפני המונדיאל, וביום שהכל מתחיל אתם מתפנים למשך חודש שלם למטרה אחת בלבד, אולי בעצם שתיים- לישון ולראות כדורגל.
ולקראת הסוף, טיפ: בנים, תהיו חכמים ותנצלו את המומנטום, במקום להרחיק את הנשים שלכם, תשתפו אותם, תכניסו אותן להתערבויות של החבר'ה, תקחו אותן לראות משחקים בפאבים, תלבישו אותן בחולצות של הנבחרות האהובות עליכם (אבל שיהיו במידה אקסטרה סמול ולא של נבחרת פראגוואי כי אף אישה שפויה בדעתה לא תלבש מפת שולחן). אני יכולה להבטיח לכם שאם הן ייהנו מהמונדיאל, אתם תיהנו ממנו הרבה יותר.
אז זהו, בנות יכולות לראות מונדיאל בלי שיחשבו שמשהו בגנטיקה שלהן השתבש איפשהו בתחילת הדרך (אני נשבעת שמישהו אמר לי את זה פעם כשדיברתי על כדורגל). מותר לנו לעשות את זה אפילו אם אנחנו לובשות שמלה (בשבוע הבא שיעור מיוחד למתקשים, על ההבדל בין שמלה לחצאית), מותר לנו להעדיף משחק על סקס והעיר הגדולה 2 (עכשיו באולמות הקולנוע הקרובים אליכם), מותר לנו לא לפתוח כל בוקר בחודש הקרוב במשפט האלמותי- "אוף, אני לא יכולה לשמוע על הכדורגל המטופש הזה", ויותר מהכל, מותר לנו ליהנות מהמונדיאל גם בגלל שלחלק מהשחקנים, בואו נודה, יש ישבן לא רע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם