מזרן קודש: פרויקט הג'ודו של רמז ממיסטבלוב
בני ברק גילתה את טעם הספורט, ובכל שבוע מוקדש יום לימודים שלם בביה"ס "מקור חיים" לאימוני ג'ודו של תלמידים אתיופים ורוסים תחת הכותרת 'שוקו-וניל.' בינתיים כבר סופרים שם שלוש מדליות
רמז ממיסטבלוב רגיל לזה. אחרי הכל, במועדונו הקטן שבשכונת פרדס כץ, בני ברק, גדל הג'ודאי הישראלי הראשון שזכה שלוש פעמים באליפות אירופה, אריק זאבי. אבל על זה כבר כתבנו הרבה, ממיסטבלוב ממשיך לעבוד במועדון הפועל בני ברק על כישרונות נוספים, והזרקור שלנו מופנה הפעם לפרויקט ייחודי בעל שם קייצי, 'שוקו-וניל,' שמתאים גם לכל עונה.
בית הספר "מקור חיים," אף הוא בשכונה שבעיר החרדית, מפנה יום שלם של לימודים, בין 8 ל,12- אחת לשבוע בקביעות, לאימוני ומשחקי ג'ודו אצל ממיסטבלוב. המצטיינים מבין הילדים, תלמידי כיתות ד' עד ו,' זוכים לאימוני המשך במועדונו, ועד כה זה הסתיים עם שלוש מדליות באליפויות הלאומיות לילדים. אבל זה כבר הדובדבן. השוקו-וניל, ייעודו, בערבוב הילדים יוצאי אתיופיה עם הילדים יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, המתגוררים בפרדס כץ, ולא תמיד בדו-קיום מוצלח.
אסתר יוזוק, מנהלת בית הספר: "כשיש מדליות, התוצאות מדברות בעד עצמן. מעבר להן, הפרויקט תורם חברתית ולימודית כי את הילד שמצטיין בג'ודו מקבלים ומעריכים יותר מתמיד הג'ודו זה ענף שמסייע לילדים לתעל אנרגיות ואגרסיביות למקום נכון, לא לאלימות. אני מאמינה בזה ואני רואה את זה בבית-הספר מאז שנכנס החוג אלינו. הילדים יודעים לנווט חלק גדול מהאנרגיות שלהם החוצה, במקום לתת מכה ולהרביץ במקרים מסוימים."
אל ג'ודאי בית-הספר הצטרפו גם ילדים מפנימיית "אחוזת שרה," וכבר לפי השם אתם בטח מבינים כי לא מדובר בקהל הנחשף לספורט כמו הישראלי המצוי, אלא באוכלוסיה דתית אדוקה, מה גם שמדובר בילדים המגיעים ממשפחות הסובלות מבעיות שונות ועל כן עזבו את בתיהם אל הפנימיה. בבית-הספר "מקור חיים" יש מזרן אולימפי, וילדים המתקשים ברכישת חליפות ושאר ציוד ספורט, מקבלים סיוע. התקציב מגיע הן מעיריית בני ברק, בברכתו של ראש העירייה, יעקב אשר, והן מקרן לגאסי האמריקאית-יהודית, התורמת לגופים רבים בארץ.
ממיסטבלוב, על רעיון השוקו-וניל: "זהו רעיון לעשות משהו מיוחד עבור הילדים בשכונה, שיחבר אותם, ובמיוחד את האתיופים, שהם יחסית חדשים כאן, אל הרוסים והישראלים הרגילים. לחבר תרבויות שונות דרך הספורט, שיכירו זה את זה לא רק בבית הספר, בלימודים. בג'ודו הם מתערבבים לקבוצות מעורבות, משחקים ויושבים לשיחות משותפות. גם הילדים מהפנימיה, שלחלקם אין אב או אם, מגיעים אלינו עם שאיפה גדולה להגיע להישגים בג'ודו."
בפרויקט, המתקיים זו השנה השנייה כבר, הילדים חוגגים יחד ימי הולדת, טקסי חגורות ג'ודו ועוד אירועים, על-ידי ערב עדות בו מביאה המשפחה מאכלים אופייניים לה. רמז הוא מאמן שמקבל את הילדים בחיבוקים ונשיקות. "כיף לי איתם. בהתחלה הם היו קבוצות קבוצות ולאט לאט הג'ודו שבר את המחסומים ביניהם. כיום, כשאחד מהם מתחיל להצליח בתחרות והתרגילים הולכים לו, הם באים כולם ומעודדים אותו. גם ההורים לא היו מחוברים מההתחלה
יוזוק: "כיוון שמבחינה סוציו-אקונומית, רמת הילדים בבית-הספר נחשבת כנמוכה, אני מרגישה מחויבות גדולה לגרום לכך שהילדים יפתחו את כישוריהם מעבר להישגים בלימודים. אנחנו רוצים שהילדים האלה יסיימו תיכון, צבא ויתקבלו לאוניברסיטה. להורים שלהם אין את היכולת הכלכלית לתת להם חוגים. רמז עושה את מה שהוא עושה מכל הלב. זה לא לפרנסתו, זו תרומה אישית שלו. אני רק מקווה שקרן לגאסי תמשיך את התמיכה בתכנית, כי היא מאוד חשובה לילדים. כשיש הצלחה בג'ודו, גם השילוב החברתי שלהם טוב יותר."
ממיסטבלוב: "פרדס כץ היא מקום לא קל. מצד אחד חרדים, מצד שני מקום שהוגדר בעבר כאיזור פשע ורמת חיים לא גבוהה. אנחנו מנסים לתת לילדים כלים להתמודד עם החיים, כפי שיש לילדים ברמת-אביב או בסביון."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם