אליפות עם כוכבים: גיליון ציונים של הדאבליסטית
הפנתר השחור, הרוטציה הימנית, הווטרן, בלם ,HD מגן בדאבל-פיגרס, הגרזן, החוצפן, הווינר, המוסר, התחבולן והקלאץ'. הפועל ת"א הציגה העונה שחקנים מופלאים, אבל כדי להפיק דאבל צריך מפקדים, צבא והמנון. תעודת הגמר לעונה בלתי נשכחת
וינסנט אניימה
בעונה שעברה היה כדורגלן העונה. גם העונה היה יכול לסיים ככדורגלן העונה אלמלא היו בהפועל כמה שחקנים שהאפילו עליו. הפנתר השחור נתן עונה מופלאה, עם הצלות חסרות תקדים ומשחק בוטח בשער. קלאסה של שוער, קלאסה של אדם. ציון: 8
דני בונדר ועמרי קנדה
זו למעשה מקשה אחת. בונדר הסולידי וקנדה התוסס. הרוטציה הכי מופתית מאז פינה פרס את כיסא ראש הממשלה לשמיר. פעם זה ופעם זה. לא תמיד זה הצליח, אבל לצד טעויות היו לשניים משחקים מצוינים, ולקנדה משחק ענק בגמר מול בני יהודה. ציון: 6
וואליד באדיר
מה אפשר לומר על וטרן כזה? אחד הגורמים המשמעותיים לדאבל. מנהיג, לוחם. לפעמים לא מספיק טוב לרמות הגבוהות ולפעמים מחפה על כך בהמון ניסיון ולב ענק. בלי טיפה של צביעות, יודע בדיוק לפרוט על רגשות הקהל. נתן עונה טובה מאוד. ציון: 7
דגלאס דה-סילבה
צריך להיזהר עם הקביעה כי מעולם לא נראה בישראל בלם ברמתו, כי יש נטייה להפליג בחגיגות לפעמים, אבל אין ספק שדגלאס הוא חוויית צפייה עוצמתית. היי דפינישן. הגובה, המהירות, הבלימה, הפריצה, הסטייל הברזילאי. בלם מיבשת אחרת. ציון: 9
דדי בן-דיין
בעונה לא מדהימה, מסיים עם דאבלפיגרס של כיבושים. מגן שמאלי! ניצל את כל הארסנל ההתקפי שלו - רגל, ראש, פריצה, הגבהה - כדי להפוך לחלק ממכונת ההתקפה המדהימה בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. בהגנה היה פחות דומיננטי, אבל תמיד היה שם מישהו שכן. וזה הספיק. ציון: 7
אביחי ידין
כשהמציאו את המושג 'גרזן' ביציעים, חיפשו אחד כזה. עם גוון העור, תספורת המארינס, ריצת האמוק, כושר הניוד וגם התאקלים הקשוחים. כישרון ענק, אבל היה חייב לעבור מחסום מנטלי של בריחה ברגעי אמת בגלל התפנקות מפציעות. מהרגע שהפסיק להתפנק, התחיל לפרק. עוצמת בעיטה, אחריות גדולה, יכולת למלא מגוון של תפקידים, ושקט נפשי. ציון: 8
ערן זהבי
הפתעת העונה. חוצפה, לרוב חיובית, שמתבטאת בכך שהוא מנסה לחפש את השער ולא פוחד לקחת אחריות. השער שלשום בטדי הוא תולדה של המסדרון אותו עבר מילד פוסטר, שחזר מהשאלה של שנתיים ברמה"ש, לשחקן הרכב שמחליט ומבצע. הציוות שלו כקשר 50/50 עם עזיבת נאתכו היה שיחוק אדיר של הצוות המקצועי. ציון: 8
גילי ורמוט
אני מתקשה לזכור מתי נהנינו באופן תדיר, מדי משחק, מביצועיו של שחקן כדורגל ישראלי, עד לרמת עונג. אפילו ברקוביץ,' רביבו, תקוה או אוחנה לא הצליחו להביא מדי משחק את רמת הביצוע שלו העונה. כל-כך הרבה שערים הוא כבש
ביברס נאתכו
ראוי להופיע כאן, חודשיים לאחר עזיבתו. הכדורגל הקבוצתי, ואולי זה המקום להכניס את נאתכו, הוא שהביא את הדאבל. נתן עונה מדהימה, בעיקר בגלל שבעונה כל-כך גדולה של ורמוט, הוא עצמו הפך למוסר הטוב בארץ. חלק נכבד מהעונג בצפייה בהפועל העונה רשום על שמו. ציון: 8
איתי שכטר
התחיל למעשה כשחקן ספסל, שחקן קלאץ,' במשחק בגטבורג שהוציא את השד ההתקפי מהבקבוק של גוטמן. מאותו רגע היה ברור שלשחקן עם יכולות פיזיות שכאלה (כל שחקני ההגנה אומרים שהוא השחקן החזק בארץ) חייבים להתאים כדורגל שיהלום אותו. ושכטר, עד ממש לא מזמן, הראה שהוא מעולם אחר מהיר, חזק, תחבולן, נועז, חוצפן. ציון: 9
מהראן לאלה
תמיד היה שם, ברגעים המכריעים, כי לכבוש במאני טיים הוא יודע. השער בקרית-אליעזר היה שער של אם כל המאני טיימס, אבל מאז הוא היה פחות נחשק במשחק הקבוצתי ואולי גם פחות מכריע. בכל מקרה, גם היום, את התנועה שלו ללא כדור יש להקרין בבתי ספר לכדורגל. זה כישרון מולד. ציון: 7
זרים:
דניאל דה-רידר
שחקן מצוין שלא התחבר. המשחק שלו בטדי שלשום היה ההוכחה כי הוא תלוש מההוויה החזקה, לפיה בישראל זה ממש לא נגמר עד שזה נגמר. היה כמו שאומר על זה צדי צרפתי כל-כך בחן: "זה ליד, זה לא ריגש." ציון: 6
זוראב מנטשאשוילי
אלמלא הטרומבוזה של וויצ'יצ'ביץ' היינו מתקשים להיזכר במי מדובר. שחקן סביר בתוך המערכת. גרזן אבל חסר חן. הטיש (הטעות במקור) שלו נגד ראפיד, זה מה שנזכור לו מכל העונה. עליו אומרים בצבא: פלוגה מסייעת. ציון: 6
נמניה וויצ'יצ'ביץ'
אולי הטרגדיה האמיתית של העונה. השלים פאזל מדהים של משחק קבוצתי עילאי. חכם, ביצועיסט, נע בלי כדור הטרומבוזה, שהשביתה אותו בדצמבר ואולי תיקח אותו מכאן בקיץ, היא מה שחסר להפועל כדי לא רק לעלות לליגת האלופות אלא לצבור שם יותר נקודות ממכבי חיפה... ציון: 7
ויקטור מרעי הלוחם. ניל אברבנל שהיה השוער במהלך אליפות אפריקה. סמואל יבואה שצריך להזכיר אותו (לא חובה, אבל גם שערים נגד המבורג זה יפה.( שי אבוטבול שהתגבר על פציעה קשה אבל לא הצליח לחזור להרכב.
בויאן ורוצ'ינה שהוא שחקן לא רע, אבל לא ברמה של אלופה בליגה השישית בטיבה באירופה. יהודה חוטה שהוא בלם מחליף עם פוטנציאל גדול. וגל שיש שהוא מגן באמת עם פוטנציאל גדול. ספסל בלי שמות גדולים, אבל בשיטת משחק כזו כל מטאטא היה יכול לירות. ציון: 8
צוות מקצועי
אלי גוטמן הוא מאמן העונה, אבל הוא זה שכורך את עצמו עם יוסי אבוקסיס כמקשה אחת. ואולי צריך להוסיף אליהם את מאמן הכושר הוותיק רון ציבלין, מאמן השוערים גבי בורשטיין, והפיזיותרפיסט ומשקם הפציעות רונן צפריר, כמקשה אחת.
אבוקסיס, לטעמי, שחרר את גוטמן משאר הכבלים שאפיינו את הקריירה שלו עד הפועל ת"א: הוא לימד אותו לשמוח. זה לא סתם שגוטמן שר עכשיו לפני כל ראיון. זה הרבה אבוקסיס, והרבה מאוד בגלל ניואנסים שהביא איתו מהשנים בבית"ר: לדרוס ובאותה נשימה לענג. גוטמן הביא את התבנית ואת השבלונה המדהימה. ציון: 9
מועדון
הנהלה ומנהלה. זו לא קבוצה שעיתונאים אוהבים לעבוד איתה, אבל היא שולטת בתדמית שלה וזו המעלה שלה. מרוב שזה חסוי, לך תדע למי לתת את הקרדיט: למוני הראל? לאלי טביב? לגבי קצרה או שבכלל לאמיר לובין? יודעת לשמור על שקט תעשייתי גם אם אינה יודעת לייצר אותו. ציון: 8
קהל
הקבוצה שעליה הדביקו את כל תוויות הלוזריות היא הקבוצה שהקהל שלה באמת יודע לשמוח, גם כשהוא עצוב. שאלה של נאמנות ובעיקר של מדיניות. לקהל של הפועל יש אג'נדה, להיות שונה, ולכן "כל העולם כולו שונא את הפועל ורק אני אוהב" הוא אולי ההמנון הבלתי רשמי שלה. ציון: 9
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם