אברהם גרנט: כולם אוהבים רומנטיקה, אפילו אשתי
המאמן הישראלי, ששינה את תדמיתו באנגליה, כבר ירד ליגה עם פורטסמות בתום עונה סוערת ומייאשת, אבל בסוף השבוע יש לו הזדמנות לנקום בצ'לסי בגמר הגביע. עם מוריניו הוא סוגר את החשבון כבר עכשיו

גרנט לא קיבל תשובות חלקיות. השחקנים בחרו באופציה ב,' גילו את יכולתם הטובה ביותר דווקא בגביע האנגלי והעיפו את סנדרלנד, סאותהמפטון, ברמינגהאם וטוטנהאם בדרכם לגמר הגביע בשבת נגד קבוצתו לשעבר של גרנט, צ'לסי. "עבורנו להגיע לגמר הגביע האנגלי בעונה כזו, אחרי שהצגנו יכולת שיא בחצי הגמר נגד הספרס, זה סוג של נס."
גרנט תפס פיקוד בפומפי ב26- בנובמבר על חשבון פול הארט, כשפורטסמות הידרדרה לתחתית הטבלה ועברה לידיו של בעלים שלישי בעונה אחת - עלי אל-פראג,' איש עסקים סעודי שמעולם לא ביקר מאז בפראטון פארק. בנקודה מסוימת, היו להם יותר בעלים מאשר ניצחונות בית בליגה. הם נשארו בתחתית בשל הפחתת תשע נקודות על התחלת הליך פירוק ודהרו אל ליגת המשנה עם חובות בסך 138 מיליון ליש"ט.
"היו לנו הרבה בעיות מחוץ למגרש," אמר אברם באנדרסטייטמנט. בדצמבר, המשכורות לא שולמו בפעם השלישית ואמברגו ההעברות שהוטל בשל חובות כספיים למועדונים אחרים, הוסר רק ימים ספורים לפני סוף תקופת חלון ההעברות. במבט לאחור על אותם ימים נואשים, גילה גרנט: "כל השחקנים שאלו אותי, 'נתחזק בינואר,'? ועניתי להם 'ברור, ההנהלה הבטיחה.' כשאתה מחכה למשהו שמבטיחים לך, והוא לא מתקיים, אתה מאוכזב. היה קשה, אבל החלטנו להתרכז רק בכדורגל, שם אני והשחקנים יכולים לשלוט."

גרנט העביר שמונה חודשים כמנג'ר צ'לסי, כממשיך דרכו של ז'וזה מוריניו, נעליים שלא מעט מאמנים היו מפחדים להיכנס לתוכן. אינדיקציה אחת ללעג שפשט בכל מקום עם הידיעה על מינויו בספטמבר 2007 יכולה להימצא על שער "שם המשחק" הישראלי באותה תקופה, שהכריז ."What the fuck?"
"הישראלים הם חבר'ה נחמדים מאוד," מחייך המנג'ר, "אבל חלקם אוהבים להיות ציניים." כך גם התקשורת הבריטית, אבל גרנט לא נראה מריר. "התרכזתי בעבודה שלי. אמרתי במסיבת העיתונאים השנייה שלי שם שהמטרה היא גמר ליגת האלופות ושינוי תדמית המועדון, זאת כיוון שכאשר צ'לסי כבר זכתה באליפות כולם אמרו שהיא עשתה זאת ללא כדורגל חיובי. ניצחנו בתשעה משחקים ברצף, ואז הפסדנו בגמר גביע הליגה."
טוטנהאם גברה על צ'לסי 1:2 בהארכה, עם פנדל מפוקפק שהבקיע דימיטאר ברבאטוב ושער ניצחון של ג'ונתן וודגייט אחרי טעות נדירה של פטר צ'ך. תהיות הועלו לאחר-מכן בנוגע לבחירת ההרכב של גרנט. "חשבתי שזה לא יהיה הוגן לוותר על שון רייט-פיליפס, ג'וליאנו בלטי ואחרים מכיוון שכולם שותפו בכל המשחקים בדרך לגמר".
"הפסדנו בגלל פנדל, שלא היה לדעתי, וטעות שוער. וכולם מאשימים אותי. חשבתי לעצמי, 'אוקיי,
עד מאי ,2008 גרנט צירף להפסד הזה גם מקום שני בליגה והביא את צ'לסי לגמר ליגת האלופות, הישג שאפילו "המיוחד" לא הגיע אליו בשלוש עונותיו בסטמפורד ברידג.' אחרי ההפסד בפנדלים בגמר במוסקבה, התראיין מוריניו לאובזרבר והדביק לאברם את תווית הלוזר.
"לפי הפילוסופיה שלי, זו עונה רעה מאוד," אמר הפורטוגלי, "מכיוון שבכדורגל, 'כמעט' זה תבוסה, וצ'לסי כמעט זכתה בגביע הליגה, כמעט זכתה באלופות וכמעט זכתה בפרמייר-ליג. כמעט זה כלום. אחרי שני תארים בעונה איתי, פתאום אפס תארים. מבחינתי זו עונה רעה. אולי בעיניים של לוזר זו נחשבת לעונה נהדרת."
תגובתו של גרנט באותה תקופה היתה חדה: "אין ספק שהיינו יכולים לזכות באליפות, אלמלא הפתיחה הרעה תחת מוריניו. ומי מנע ממנו להגיע לגמר הצ'מפיונס בשלוש השנים שלו במועדון? הגענו לגמר אחרי שניצחנו את ליברפול, שגברה על קבוצתו של מוריניו דאז פעמיים, ועכשיו עוד היה להם את פרננדו טורס. וכל זאת אחרי שצ'לסי סיימה בבית בתיקו עם רוזנבורג, כשמוריניו אימן."

זה היה אז. עכשיו, כשגרנט מדבר על שלושת החודשים בהם עבד עם הפורטוגלי כדירקטור הכדורגל של צ'לסי, הוא מתייחס אחרת למוריניו. זה לא אומר שהוא חולה על סגנון הכדורגל של מאמן אינטר. "ז'וזה הוא מאמן טוב, אבל אני מסכים עם יוהאן קרויף שאמר שהמסר שהוא מביא הוא המסר הלא נכון.
המסר שלו מורכב כולו מטקטיקה, מניצחון בכל מחיר. אנשים אומרים שכדורגל הוא רק ניצחונות. כמובן. אבל בקבוצות גדולות אתה יכול גם להחליט לפעמים איך לנצח ולשחק, מכיוון שיש לך את השחקנים הטובים ביותר. ברצלונה בחרה בדרך מסוימת מאז שקרויף הגיע אליה כמאמן ב,1988- ולא שינתה את סגנון המשחק מאז. הם לא משחקים על הגבהות לרחבה. לעולם.
"ז'וזה בולט כאשר הוא האנדרדוג. הוא המאמן היחיד שיכול לעלות עם ארבעה מהברזילאים הטובים ביותר (ז'וליו סזאר, לוסיו, מייקון וטיאגו מוטה,( ארבעה מהארגנטינאים הטובים ביותר (חביאר סאנטי, וולטר סמואל, אסטבן קמביאסו, דייגו מיליטו) ועדיין להיחשב כאנדרדוג."
גרנט הופתע מהתרבות שהתפתחה בצ'לסי כשהוא תפס פיקוד. "הם רק התחילו להתנהג כמו מועדון גדול. מנצ'סטר יונייטד היתה האלופה, אבל לא ראיתי שחקנים שם הולכים ומצהירים 'אנחנו האלופים.' אבל כל שחקן בצ'לסי אמר 'זכינו בשתי אליפויות,' כשהאחרונה היתה במרחק שנה וחצי."
המנג'ר בן ה55- מבהיר כי למרות המינוי המפתיע, כל שחקני צ'לסי תיקשרו איתו. פרט לאחד. "אחרי שעזבתי, גיליתי שהשחקן ההוא התנהג באופן לא מקצועני ועשה דברים רבים מאחורי גבי," מספר גרנט, "לא אגיד מיהו, אבל שחקן אחד חשב שיש לו כל-כך הרבה כוח, אולי מכיוון שנתנו לו את הרושם הזה. הוא הרשה לעצמו דברים שלשחקנים לא כדאי לעשות. אבל כל היתר היו מקצוענים, ונהניתי לעבוד איתם."

גרנט נפרד מצ'לסי ימים ספורים לאחר ההפסד במוסקבה. "זה היה רגע אמוציונלי," הוא נזכר בדו-קרב הפנדלים, "אני זוכר שאחד הבכירים בצ'לסי אמר 'אתה מציג רגשות.' עניתי לו 'עבורי, זו מחמאה. עבורך לא.' הפגנת רגשות היא טובה כל עוד אינך מאבד את שיקול הדעת. רציתי להביא יותר נשמה למשחק, לא לגרום לשחקנים להתנהג כמו מחשבים."
סוכנויות ההימורים נותנות לפורטסמות סיכוי של 1 ל11- לנצח את מועדונו הקודם של גרנט, מה שלא מפתיע יחסית לתצוגות הגרועות שלהם נגד צ'לסי בשבע עונות משותפות בפרמייר-ליג. "הסיכוי נמוך, אבל אני לא מאמין בפחד בספורט," גרנט אומר וקורץ, "אני מאמין בכבוד, וכולם אוהבים רומנטיקה. אפילו אשתי."
האם הוא יישאר בפומפי בעונה הבאה? "נחכה ונראה. כדורגל הוא עניין של תשוקה, והיא גרמה לי להישאר בינואר. ידעתי שנרד ליגה, לא היתה לי סיבה להישאר." ווסטהאם, סלטיק ואחרות יפגינו ודאי עניין בשירותיו. אוהדי פומפי מקווים שהאדם שהם מכנים 'דוד אברם' יישאר שם. "אין לך מושג עד כמה ההרגשה טובה," הוא מסכם, "כשהאנשים תומכים בך".








נא להמתין לטעינת התגובות






