הכל אדום לבן: הקהל של משחק העונה
מכבי חיפה היתה צריכה להבין במחצית שהלך עליה. הרי זו מלכודת הדבש של הפועל מאז המנדט הבריטי, ושער הניצחון עוד יתפוס מקום של כבוד ליד הנבדל הפאסיבי של גילי לנדאו. רשמים מלילה של אפס מקומות חניה פנויים ולאלא אחד שנכנס ברוורס
ברגע כזה אכן מוטב לחפש את הש.ג,. אולי הוא ייקח אחריות. רק מימין, מאחורי השער הדרומי, עלה זמזום של אליפות מיציע אדום. לא להאמין, אבל מהעונה המופלאה של מכבי חיפה, דווקא הם עוד ייצאו עם צלחת.
ולמה בעצם לא דאבל? אם הפועל ת"א אכן תזכה בתואר המקוזז, השער של לאלא יתפוס מקום של כבוד ליד הנבדל הפאסיבי של גילי לנדאו מ.'86- זה שוד וזה שוד, ההוא לאור היום, הפעם לאור זרקורים.
כדי שנראה טוב את ההילוך החוזר הרי גם 0:0 היה מקפח אמש את חיפה ושולח את גוטמן לפגישה עם הרב בכדי לברר מי התערב לו מלמעלה, אבל זה, את הנס הזה, צריך באמת למסגר הנה דבאלישוילי בועט למסגרת ומשומר, עם התחת, מציל לאניימה שער בטוח, יש יותר מזל מזה?
0:1 קטן, זו המומחיות של הפועל. על זה היא רשמה פטנט בפיפ"א. חיפה היתה יכולה להתקיף עוד שעתיים, ניתן לה גם חמש, אבל השער כבר היה נעול. באדיר ודה-סילבה שמו שלט על המשקוף "נשוב בעונה הבאה, נבוא לעודד בגביע אופ"א."
בסיום, כשאוהדי הפועל חגגו עם חבורה מותשת שניצחה במלחמה, מכבי חיפה אספה את השאריות במרכז המגרש. האלופה החלה בחישובים, היכן המובילה החדשה תאבד נקודות ויחס שערים. בואו נספר לה שנגד אשדוד, בשבת הקרובה, לא כדאי לבנות על נפילה.
לא היה משחק עונה גדול, אבל לא ציפינו להרבה. ידענו שיהיה מתח, חם, פיזי, אבל מעט כדורגל איכותי. קודם כל, לפני הכל, התפללנו לחניה. אם יש משהו שאני שונא בקרית-אליעזר, זו החניה. אין. כמה שתחפשו, תרימו אבנים, תזיזו שלטים, לא תמצאו. במשחק נגד הרצליה אתה חונה בעתלית ולוקח מונית, אז במשחק העונה?
שלוש שעות לפני הקיקאוף כבר קיבלתי טלפון ממקור בכיר, המקורב לחניון בבת-גלים "יצאת,"? הוא דאג. איזה יצאתי? עוד לא אכלתי ארוחת בוקר. מיהרתי לחסל שוקו ולחמניה ודהרתי לכרמלית. כולם דהרו. כביש החוף היה מנוקד בצעיפים ירוקים, אדומים, אנשים שמכירים היטב את בעיית האין-חניה בחיפה. כמה שתחפש, לא תמצא.
אנחנו מצאנו, שלושה קילומטרים מהאצטדיון, על מסילת הרכבת, חסמנו את הנתיב לעכו, אבל אין ברירה. במשחק עונה הכל מותר ואנחנו לא היחידים. ביום כזה גם משטרת התנועה משתפת פעולה עם עבריינים כבדים. מכוניות על המדרכות, על העצים, חונות בקומות. בערב רגיל זה עשרה מיליון שקל רק מדוחות, בליל משחק גם המפכ"ל מפקיר ניידת והולך ליציע.
בעוד אנשים מיהרו לאיצטדיון, בכדי לראות שאף אחד לא סחב להם את המקום, אני לקחתי את הזמן. מכיר את המעמד, מלפנים ומאחור. משחק כזה עוד לא היה? בטח שהיה. בערך עשר פעמים בעונה אנחנו מבטיחים שזה הפעם או אף פעם וזה לא.
בבית משפחת אלקבץ, ברחוב ליסין ,9 אפילו הדיירים לא לקחו צ'אנס ויצאו למרפסת בשעת אחר צהריים מוקדמת. מכירים את הבית? צמוד לחומה הצפונית, קצת מאחורי לוח התוצאות
ברקע, מאחוריי, שמעתי את הצעקות, הפועל עלו לחימום. זה לפי ה"יש" החלש והבוז הצורם. מיד אחרי האדמה רעדה, חיפה הגיחה לדשא למפגן כוח ראשון. אני התרכזתי באימון המסכם של בית"ר חיפה, מליגה ב,' במגרש האימונים הסמוך ליציע ג.'
אלי גוטמן אימן את בית"ר לפני 23 שנים, היום מאמן שם פרדי צרפתי. "אני עוד צעיר," הוא אמר כששאלתי אם יש סיכוי שבעתיד הוא יהיה מאמן על בליגת הלוזון. בינתיים, עשרה משחקניו רצו לו על הדשא, השאר היו תקועים בפקקים של המשחק. אין חניה, גם פרדי יודע ואין מגרש פנוי בימים אחרים, הוא הסביר את העיתוי האומלל. "מי תנצח"? שאלתי את המומחה, מהליגה הנמוכה. "הפועל," הוא ענה. "הקבוצה הכי טקטית בארץ."
הרעש באצטדיון הלך וגבר, אוהדים אחרונים שלא מצאו כרטיס ניסו בכוח ליד הקופות הסגורות. אחד עשה מכה, מכר שלושה באלף שקל, זה היה סימן טוב להיכנס. יש משחק עונה, אפילו חניה, רק שיהיו גולים.
שלושת רבעי אצטדיון היה מדוגל בירוק, 1,600 אוהדי הפועל הגיבו בכרזה מקורית. הבעיה שכמה שאתה אוהד טוב, זו קרית-אליעזר גם אין חניה וגם אין יציע מכובד לאורחים. צריך לספר להם מתי התחיל המשחק ומי בדיוק מתקיף.
טוב, אולי במחצית הראשונה הם ראו משהו, כי יפת רק שרק לפתיחה וחיפה הסתערה, התקיפה בדיוק למקום שבו הם ישבו. אלישע לוי שלח ערימה מורעבת לדשא, והחשש היה שלפני שהפועל תחטוף גול, קולמה ינשך מישהו. דה-רידר בהחלט היה מועמד רציני. עם העדינות שלו לפעמים אני שואל אם ההולנדי בחר את המקצוע הנכון.
גול של חיפה עמד באוויר, האליפות עמדה בפני הכרעה. אברם גרנט ישב ביציע ועשה רשימות. עם הכסף שהמפרק ישאיר לו בפורטסמות אולי הוא יוכל להביא את גולסה בעונה הבאה. הפועל לא היתה במשחק, רק האוהדים שלה הבריקו. לראשונה בישראל הם שיגרו על בניין אגד, הסמוך, מצגת לייזר מרשימה, בכדי להזכיר מי הכי יצירתי בארץ. הישראלי הראשון שיצעד על הירח סביר להניח יתקע עליו דגל אדום.
המחצית הראשונה נגמרה בתיקו מאופס. זהו, הלך על חיפה. אם עוד לא קלטתם את התרגיל העתיק, זו מלכודת הדבש של הפועל מאז המנדט הבריטי. בעונות הרעות, היא רק נראתה פגיעה ומסכנה, אבל אז באה העקיצה. אחרי לאלא נותר רק לדבר ללאמפה.
זוכרים את השקט? הוא נשמר עד הסיום, עד לתוספת הזמן, עד לפינוי מהמגרש בדרך הביתה. שקט ואי אדום בים שלא הפסיק לקפץ באקסטזה, כמו חסיד בחתונת הרב. הרי עם התנופה והאמונה תביאו עכשיו את אשדוד, אחרי זה את הדרבי ואת האליפות ניקח בטדי. עברנו את חיפה, בטח נעבור גם את זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם