ממן: אלישע לוי עשה טעויות. לנדאו: גוטמן כמו נפוליאון
שני שחקני העבר מסכמים את משחק העונה כשלשניהם ברור כי האליפות עוד לא הוכרעה. הירוקים לשעבר טוען כי שחקני האלופה לא הגיעו מוכנים למשחק, החלוץ של האדומים מסביר: "עכשיו משחק הכיסאות המוזיקליים יפעל"
מהצד הירוק עומד ברוך ממן, מלקק את הפצעים ובעיקר בא בטענות כלפי אלישע לוי ושחקניו, שלא הגיעו להצגה הגדולה בעיר כמו שצריך, בעוד גילי לנדאו מבין גם הוא כי יחד עם תצוגת הכדורגל של האדומים, היה עוד אלמנט שהיה שם לצידם- המזל.
אלישע לוי טעה עוד לפני השריקה. כל השבוע התעסקו בארבייטמן. כן משחק, לא משחק. שלומי הוא שור שתופסים לו בקרניים. הוא היה חייב לפתוח. גם כשנכנס, אפשר היה לראות את העצבות על פניו. הכנסת כליבאת והוצאת בוקולי היו גם כן טעויות. כישרוני ככל שיהיה, כליבאת הוא שחקן של ליגה לאומית. לא ברור גם למה אלישע לא הוציא את משומר, שחצי שעה סחב רגל. החזרה של גולסה היא מאולצת. הוא לא היה צריך לשחק.
הגאונות של גוטמן היא בשיטה. דה-סילבה הוא הצגה בפני עצמה. אין בלם כמוהו בארץ. הוא חיפה גם על משחק רע של באדיר הפועל פתחה עם כדורים ארוכים שרק עזרו לחיפה, אבל חזרה במחצית השנייה להחזיק בכדור ולהניע אותו, עד העומק החכם של האס ורמוט ללאלא. האחרון
הלחץ עשה את שלו, והאמת שחיפה פשוט לא טובה. היא שיחקה יותר נוקשה וניסתה למנוע מהפועל לעשות משהו, אבל הצליחה בזה רק ב50- דקות. חיפה נכשלה במשחק ההגנה שלה. קינן ומימון לא הופיעו. ברמות האלה אסור לספוג שער מפס של 30 מטרים. הבלמים שיחקו רחוק מהשער, ועם סילונים כמו לאלא ושכטר אסור לעשות זאת.
גם כשחיפה מנצחת, במיוחד בתקופה האחרונה, זה לא היה בסטייל. הפועל טובה יותר בהחזקת כדור ובתכנון המשחק. למרות הכל, חיפה עדיין פייבוריטית לקחת אליפות, בגלל המשחקים היחסית יותר נוחים שנותרו לה. מצד שני, בעונה חלומית היא יכולה לצאת בידיים ריקות.
נפוליאון אמר: "תנו לי גנרלים עם כישרון, אבל לא פחות חשוב - עם מזל." אני מדבר על מהראן לאלא. מתברר שהאיש הזה בא למשחקים חשובים, ואתמול הוא הגיע ל"המשחק." בעימות כזה, בנקודת הזמן הזו, מה שמנצח הן אימפרוביזציות והבלחות. שגיאה פטאלית של מימון, הברקה של ורמוט ומיומנות טכנית של לאלא סידרו להפועל ת"א ניצחון גדול.
אומרים שיש סימנים למשחק עקר עבור חיפה הסימן ניתן שלוש פעמים: הראשון כשבוקולי נגח ממטר לידיים של אניימה, השני כשמשומר הציל שער בטוח של דבאלישוילי. הפעם השלישית היתה כשבוקולי הקפיץ מעל אניימה וגברת פורטונה היתה שם עבור הפועל. במשחק כזה אין הרבה מצבים, ומי שלא מנצל צפוי להפסיד.
הקטטה בין דה-רידר לקטן, יחד עם החילופים הלא מוצלחים, היוו למעשה את שירת הברבור של מכבי חיפה. היא שלטה יותר, אבל משחקה היה נטול רעיונות. השילוב בין קינן ומימון, לא רק בגלל השגיאה בגול, היה רע. חסרונו של טישיירה הטכני זעק לשמיים.
חיפה הגיעה למשחק עם המון רצון, אבל כשהיא על הגחון. הפועל הגיעה עם יתרון פסיכולוגי, אבל היכולת שלה היתה בינונית ומטה. היא שיחקה בסבלנות, וזו ניצחה את המשחק.
כמי שמכיר את הכדורגלן הישראלי, עכשיו משחק הכיסאות המוזיקליים יפעל. חיפה תשחק אולי משוחררת יותר, הלחץ יעבור להפועל. הקבוצה של גוטמן, שלאורך העונה הוכיחה שהיא גם יפה וגם אופה, תצטרך במשחקים שנותרו להוסיף כגושפנקה את האליפות. זה לא יהיה פשוט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם