עידן שריקי: "אני ברשימה של שכטר, ארבייטמן, יצחקי, גולן וברדה"
עידן שריקי ויתר על הקריירה עוד כשהיה טנקיסט. אחר כך הספיק לשלב כדורגל עם עבודה כמוקדן בבזק. למ.ס. אשדוד לקח זמן להאמין במי שקרע רשתות בקרית־עקרון, אבל מאז הזיווג מפיק עשרה שערים בממוצע בעונה. הערב ,(19.00), בגיל ,28 היא צריכה אותו מול נצרת־עילית כדי להגיע לר"ג
"הוא סיפר לי שהיתה לו שיחה עם מנדל דוידוביץ') יו"ר מחלקת הנוער של מ.ס. אשדוד - י.ט). כדי לשאול לאן נעלמתי חצי שנה. הוא אמר לי שמנדל אמר שגמרתי עם כדורגל, אבל הוא בכל זאת מתעקש להחזיר אותי לשחק בקרית־עקרון, שם הוא מאמן".
"אמרתי לו: 'פיני, עזוב אותך. אני כבר חצי שנה טנקיסט, שכחתי מהכדורגל. מקסימום אשחק קצת בשכונה בשבתות כשאגיע לחופשות.' אבל הוא המשיך להתעקש ושאל אם יש סיכוי שאני עובר לבסיס קל"ב. אמרתי שבדיוק קיבלתי אישור להעברה לבסיס ג'וליס ליד אשדוד ושאצא כנראה כל יום הביתה. זה הדליק אותו.
הוא המשיך לשבת עליי. אמר לי שהאימונים בעקרון יתחילו בשבע ואפילו בשמונה בערב, כי יש תאורה, על-מנת שאוכל להגיע מהבסיס. הוא אמר לי: 'עידן, כישרון כמו שלך לא נולד בכל יום. אם מישהו באשדוד עשה טעות ולא הבין זאת, צריך לתקן אותה. אני בטוח שככדורגלן תצליח יותר מאשר בתוך הטנק."'
שבוע אחרי אותה שיחה התייצב שריקי במגרש של קרית-עקרון מליגה ב.' זה היה בחודש ינואר, חצי שנה אחרי שקיבל שיחת טלפון אחרת. "סיימתי את מחלקת הנוער של מ.ס. אשדוד והתגייסתי," החלוץ משחזר. "בעונה האחרונה שלי בנוער כבשתי 17 שערים.
הייתי בטוח שעם תפוקה כזו אני עולה לבוגרים בקלות ושגם הצבא הולך להקל עליי. אבל באשדוד התמהמהו ובינתיים גויסתי לשריון. הייתי בטירונות באיזה חור בערבה. קיבלתי טלפון ממירו בן שמעון שהיה בדיוק מאמן הבוגרים באשדוד. הוא אמר לי: 'עידן, החלטנו שאתה לא מספיק מוכן פיזית לשחק אצלנו בבוגרים בעונה הקרובה. ניתן לך השאלה, תתחשל ואולי תחזור בעתיד.'
"היה לי ברור שהוא טועה, אבל הוא כנראה חשב שהוא גאון כדורגל. הייתי, דרך אגב, 64 ק"ג, בדיוק כמו שאני היום. בגיל 16 וחצי הגעתי ל-1.80 מטר על 64 ק"ג - אלה הנתונים
"נכנסתי לקורס בבסיס סיירים, 300 קילומטר מהבית באשדוד. יצאתי שבת כן, שבת לא. אחרי ארבעה חודשים של אבק העבירו אותי לגדוד בבקעה, ואז הגיע הטלפון של אייש, לו אני חייב את הקריירה שלי יותר מכולם. הוא זה שבנה את ברוך דגו והוא גם זה שבנה את עידן שריקי."
זו עונה חמישית ששריקי הוא מעמודי התווך של מ.ס. אשדוד. ממוצע של עשרה שערי ליגה בכל עונה. הערב תפגוש אשדוד את נצרת־עילית בגביע המדינה עם סיכוי טוב להעפיל לחצי גמר, הישג שיצטרף להעפלה לפלייאוף העליון.
שריקי עבר הרבה עד שקנה לעצמו את המעמד בקבוצה של ג'קי בן־זקן. "אני זוכר שבאתי עם אבא שלי לחתום על החוזה בעקרון. ישבנו מול היו"ר וביקשנו משכורת של אלפיים שקל בחודש. הוא אמר שלא שיחקתי כדורגל חצי שנה ושזה הרבה כסף.
אבא שלי הציע התערבות. הוא אמר לו שאם אבקיע בחודש הקרוב חמישה שערים, הוא ייתן לי את החוזה. היו"ר הסכים והבקעתי שמונה שערים בארבעת המשחקים שבאו. קיבלתי את החוזה שרציתי. אני לא יכול להגיד לך ששילמו לי בכל חודש אלפיים שקל, אבל הם היו ממש בסדר. זו היתה קבוצת ליגה ב' שבקושי שרדה בליגה, אבל פיני עמד על זה שנערוך ארבעה אימונים בשבוע. לפעמים הוא גם היה מזמן אותי לאימונים אישיים מול השער. סיימנו את העונה והיו לי בארבעה חודשים שם 20 גולים."
באיצטדיון הי"א החלו להתקבל דיווחים על הקאמבק של שריקי בעקרון. בסיום העונה קראו לו לחזור. אלישע לוי היה המאמן ושריקי הרשים באימוני טרום העונה. גם במחנה בהולנד הוא לא נפל מאסי טובי ואלק נילאש שהיו המוציאים העיקריים לפועל בהתקפה.
"ואז הגענו לארץ והייתי בטוח שחזרתי לאשדוד בדלת הקדמית," נזכר שריקי. "אלא שאלישע לא נתן לי דקת משחק במשך שלושה חודשים. נשברתי והלכתי למנכ"ל נאור גלילי כדי להשתחרר. ביום אחד ירדתי חמש ליגות, שוב לקרית־עקרון. שמחת החיים חזרה אליי, הבקעתי איזה שלושים גולים ובכלל לא עניין אותי לחזור לליגת העל.
אבל פיני התעקש וסידר לי בסוף העונה מבחנים בעירוני ראשל"צ. גם שם היה מי שחשב שאני לא מתאים לליגה הראשונה. כשאשדוד שוב פנו שאחזור הביתה, אמרתי שאני לא רוצה לשמוע מהם. אמרתי לפיני: 'קח אותי לאן שאתה מאמן. אשחק כדורגל בליגות הנמוכות, את חיל ללמוד ולעבוד במקביל וזהו."'
אייש, שהיום מאמן את אורתודוכסים לוד מצמרת ליגה ב,' חתם במכבי יבנה מליגה א' ושריקי הצטרף. הוא נכנס שם לנעליים של מאור מליקסון, שעבר לבית"ר ירושלים, ולא נפל ממנו. באותה עונה שיחקו ביבנה עוד שני מושאלים מאשדוד ומנדל דוידוביץ' היה מגיע הרבה כדי לראות את הקבוצה. בתום העונה היה לו ברור שצריכים להחזיר הביתה את שריקי. לתמיד.
"חזרתי לאשדוד בעונת הגלאקטיקוס כשחיים רביבו ויוסי אבוקסיס הגיעו. היה קשה להיות בהרכב ולשחק, אבל לפחות ידעתי שאני שחקן ספסל לשחקנים איכותיים מאוד. זו גם היתה שנה שהייתי פחות לחוץ לשחק בה, כי התחלתי לעבוד כמוקדן
בשירות 199 של בזק. היום שלי היה גדוש מכדי שאחשוב כל הזמן על דקות המשחק שלי. בכל מקרה, אני זוכר שבאימונים אבוקסיס היה מעודד אותי ומדבר איתי שאם אתמיד, אגיע רחוק.
"במהלך העונה החליף יוסי מזרחי את אלישע לוי ולקראת הסיום זכיתי לפתוח לראשונה בהרכב. שער הבכורה שלי היה מול הפועל פ"ת. בפעם הראשונה הרגשתי שמ.ס. אשדוד היא הבית שלי ושאהיה בעתיד אחד השחקנים המובילים שלה.
אני שמח שאמנם לקח למועדון שלוש שנים, אבל בסוף הבינו שהם לא צריכים להביא בכל עונה חלוץ במקומי. העונה יש לי כבר עשרה שערים ויש לפנינו את הפלייאוף. בעונה שעברה כבשתי עשרה בשני סיבובים כי בסיבוב השלישי שברתי את היד ולא שיחקתי. עונה קודם היו לי שמונה ובעונה שלפניה 12 שערים."
עשרה שערים באשדוד זה כמו עשרים במכבי חיפה ובהפועל ת"א?
"בעונה הזו, עשרה שערים באשדוד זה כמו 25 בחיפה ובהפועל ת"א. באשדוד אני מגיע לשני מצבים במשחק וצריך להבקיע אחד. בהפועל ת"א החלוצים מגיעים לשבעה מצבים במשחק וצריכים לשים אחד. אתה משווה את אשדוד למכבי חיפה, שתוקפת 75 אחוז מהזמן? ההישג של איתי שכטר או של שלומי ארבייטמן הוא אדיר, כל הכבוד להם, אבל תשאל את שכטר מה זה לשחק בהפועל ת"א ומה זה לשחק במכבי נתניה. בנתניה היה לו ממוצע של שבעה שערים בעונה. בהפועל יש לו 22 והרגל עוד נטויה."
אתה ברשימה של שכטר וארבייטמן?
"אני ברשימת החלוצים של שכטר, ארבייטמן, יצחקי, עומר גולן, אליניב ברדה ויסלח לי מישהו אם שכחתי אותו. אתה יודע מה זה להיות במשך חמש עונות עם ממוצע של עשרה שערים בקבוצה כמו אשדוד? אני לא מרגיש שהשם שלי נחות משלהם. אני רק חושב שהם מקבלים יותר חשיפה ממני כי הם משחקים במועדונים יותר גדולים."
דרור קשטן לא ספר אותך.
"דרור קשטן היה צריך להזמין אותי, לפחות פעם אחת, לסגל הנבחרת. בארבע השנים שהוא אימן אני לא יודע אם הוא בכלל חשב עליי. אני לא יודע אם הוא פעם עקב אחריי. אני לא בטוח שהוא בכלל יודע מי אני ואיזה איכויות יש לי.
הוא היה צריך להזמין אותי ולראות אותי באימונים. לתת לי צ'אנס להרשים אותו ולהגשים את החלום של אבא שלי - לראות אותי במדים הלאומיים של ישראל. אני לא נופל מהחלוצים שיש היום בנבחרת. לכל אחד יש משהו שהוא קצת יותר טוב בו מהאחר. יכול להיות שיש דברים שאני פחות טוב בהם בהשוואה לאחרים, אבל יש גם דברים שאחרים לא יעשו."
כמו להיות ראשון במדדים של הקבוצה ולרוץ בכל משחק בממוצע 11.5 ק"מ?
"זו רק דוגמה. אני לא רץ יותר מאז שהתחילו לבדוק אותנו באשדוד. אני רץ הרבה ועובד הרבה כי יש לי מאמן כמו יוסי מזרחי שדורש גם מהחלק הקדמי הרבה עבודה טקטית. אני לא חושב שחלוץ יכול להרשות לעצמו להתבטל למעלה ולחכות לכדורים. אם אתה, כחלוץ, רוצה להיות מודרני, תדע לעשות גם את הדברים האלה."
אתה לא נמצא בסל הקניות של הקבוצות הגדולות לעונה הבאה.
"יכול להיות שאני צריך להעסיק ארבעה יחצ"נים בתשלום. בתמימותי חשבתי שמה שאתה עושה במגרש צריך להספיק לך, אבל אם לא תגיע בקיץ הצעה רצינית לאשדוד, אשמח להישאר שם ליד אשתי עדי והבן המקסים שלי עומר שטרם מלאה לו שנה."
אולי לא רוצים להיכנס למו"מ כי חוששים מהתעריפים של בן-זקן.
"יכול להיות, אבל לא ידעתי שג'קי כל- כך מאיים על מישהו. ג'קי הבטיח לי שאם תבוא הצעה ראויה שתבטיח לי שדרוג בש־ כר, הוא לא יעמוד בדרכי. אני מבין את ג'קי שרוצה להרוויח עליי, כי הוא השקיע בי הרבה בשש השנים האחרונות. זו גם זכותו ליהנות כששחקן יוצא מהקבוצה שלו. אגיד לך יותר מזה, אני לא רוצה שג'קי ימכור אותי בסכום נמוך."
אולי אתה צריך להתערבב בסצנה התל־אביבית, להכניס את עצמך למדורי הרכילות.
"זה לא מעניין לי את הקצה. כל המועדונים, הפאבים וסצנת הבילויים של ת"א רחוקים ממני. זה לא בגלל האישה והילד. זה היה כך מתמיד. חינוך מהבית. את ההורים שלי עניין יותר ספסל הלימודים. אם ירדתי בציונים הייתי נענש ולא הולך להתאמן ולשחק במשך שבוע. אתה יודע מה זה להחמיץ משחק מול קרית-מלאכי? אני חושב שבפעם האחרונה שהייתי בבר בת"א זה היה כשהייתי חייל, לפני עשר שנים. אני אוהב את אשדוד יש בה הכל והיא העיר הכי יפה בארץ."
אתה מקפיד על תדמית של ילד טוב, אבל רק העונה היו לך שתי תקריות קשות עם עוזר המאמן חנן אזולאי והמנהל הטכני שי הולצמן.
"אני ילד טוב, אבל אני גם לא פראייר. כשצריך לעמוד על שלי אני לא אוותר. כך היה עם אזולאי שלא התנהג יפה. הוא אמר לי דברים שהעיתון לא יוכל לסבול, אבל בשורה התחתונה הוא עוזר המאמן ואני צריך לכבד אותו. לגבי המקרה עם הולצמן, נאמרו דברים מצדי וספגתי בגללם קנס. היה נתק ממושך בינינו, אבל היתה שיחה באחרונה וכל אחד הבין היכן הוא טעה."
אומרים במועדון שבן דודך, המנכ"ל רפי נידם, שומר עליך.
"ביום שאדע שרפי נידם דואג שלא יקנסו אותי או שהוא מתערב בשבילי, לא אהיה איתו באותה קבוצה. זה סיכום שנעשה בתוך המשפחה כבר לפני מספר שנים. עובדה שבעונות הראשונות, כשלא נתנו לי הזדמנות באשדוד, הוא לא התערב לטובתי ולא הלך נגד המערכת. אני רוצה להצליח בזכות עצמי."
והצלחת?
"למרות שאני שומע בהרבה מאוד מקומות 'שריקי, אתה פספוס,' אני מרגיש שהצלחתי בגדול. תראה לי עוד שחקן ששיחק שנתיים בליגה ב' והגיע להוביל במשך כל־ כך הרבה שנים מועדון מכובד בליגת העל. חפש, אני מבטיח לך שלא תמצא."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם