ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל עולמי

עת פארקר: ראיון עם אנתוני פארקר

אנתוני פארקר יודע שהשבועות הקרובים עשויים להגדיר לו מחדש את הקריירה. בגיל 35, כבורג משלים בקליבלנד, הוא במרחק נגיעה מאליפות ה-NBA. רגע לפני הפלייאוף, הוא נזכר בחברים ממכבי, מתלהב מהצלחת כספי ומתקשה לעכל ש"אבא מוני פנאן" לא כאן

מדי פעם עדיין אפשר לפגוש אותם בעיתונים, את הכוכבים של הקבוצה הגדולה ההיא שטרפה את אירופה. אחד, שרונאס יאסיקביצ'וס, מתייבש אצל המאמן הסרבי הקשוח זליקו אוברדוביץ' בקבוצת הפאר היוונית פנתינאייקוס והופך לאחד משחקני הספסל היקרים באירופה.

בצד השני של העיר, בקבוצת אולימפיאקוס, ניקולה וויצ'יץ' הוא שחקן מן המניין ויותם הלפרין בקושי מצליח לגרד לאחרונה דקות משחק. מייסיאו באסטון, בפעם האחרונה שהתקבל סימן מהבחור, לא הצליח לשכנע את אנשי המקצוע בקבוצה באוקראינה שהוא שווה חוזה, ונשלח לדרכו אחרי חמש דקות משחק בסך הכל.

גור שלף יושב על הספסל בהיכל נוקיה כמנהל מכבי תל אביב, דריק שארפ בן ה-38 נמצא כמה כיסאות לידו ועולה למגרש ברגעים נואשים או משעממים במיוחד. טל בורשטיין משחק בקבוצת תחתית בליגה הספרדית. דיוויד בלות'נטל דווקא ממשיך לככב בקבוצה הנוכחית של מכבי - מי זוכר שאז הוא עוד נחשב לאאוטסיידר - אבל במשחק המכריע בבלגרד על ההעפלה למעמד ארבע הגדולות באירופה, גם הוא, כמו חלק מחבריו שעושים יופי של כסף העונה, התאדה.

בינתיים, אי שם בארצות הברית, נמשך מסע ההופעות של קליבלנד קבאלירס, הקבוצה שסיימה את עונת האן-בי-איי במאזן הטוב ביותר, מה שמבטיח שהמשחקים המכריעים בכל סדרה, אם וכאשר, ייערכו אצלה בבית ב"קיו ארינה", שם 20,562 אוהדים - שכדורסל הוא האטרקציה העיקרית בעירם האפורה - לא מסכימים לתת לה להפסיד.

את הקבוצה הזו מוביל, כידוע, לברון ג'יימס, ששאלת מקומו בהיסטוריה תידון בהרחבה בשנים הקרובות בכפוף להצלחותיו, אבל העונה הוא היה השחקן הטוב ביותר בליגה, וכנראה שיתוגמל על כך בתואר MVP (השחקן היעיל ביותר) בפעם השנייה ברצף.

ועדיין, הוא לא עושה זאת לבד. בקיץ האחרון החליטו בהנהלה לעשות הכל כדי ליצור סביב לברון סגל רחב ומגוון ככל האפשר - אולי בדיעבד יתברר כי אפילו רחב ומגוון מדי - כדי להביא ללברון תואר קבוצתי ראשון. ההחתמה הבולטת של הקיץ הייתה זו של שאקיל אוניל, אחד הסנטרים הגדולים בתולדות הכדורסל, שגם בגיל 38 עדיין רוצה ויכול לעזור לקינג ג'יימס לקחת אליפות ראשונה. שבועיים וחצי לאחר מכן, ב-13 ביולי 2009, חתם בקבוצה גם אנתוני פארקר.

חודשיים לפני גיל 35, תפקידו של פארקר בכוח צנוע, אבל משמעותי: לספק את הניסיון, את ההגנה (הוא עשה עבודה מצוינת מול קובי בראיינט בניצחון על הלייקרס), ואת הקליעות לשלוש כששלושה וארבעה שחקנים מסתערים על לברון. "הוא האיש שהקבוצה הזו צריכה", אמר עליו הפרשן ומאמן העבר, יובי בראון. "הוא לא צריך את הכדור, הוא לא צריך לזרוק. הוא מתאים להם בול".

הסטטיסטיקות שלו, 7.3 נקודות ו-2.9 כדורים חוזרים למשחק, לא מנקרות עיניים, אבל אולי הנתון הסטטיסטי הבא הוא שיבהיר את חשיבותו: ב-80 המשחקים הראשונים של העונה רק שחקן אחד של הקאבס שותף בכולם. למעשה, הוא גם פתח בחמישייה בכל 80 המשחקים הללו. קוראים לו אנתוני פארקר.

אז איך זה לשחק עם לברון ושאקיל? "הם פשוט אישיות גדולה, כל אחד מהם", אומר פארקר בראיון ל"סופשבוע", "חבר'ה שאוהבים לעשות כיף. הם תמיד במרכז העניינים בזכות מה שהם עושים על המגרש, ואוהבים גם ליהנות ולעשות כיף מחוצה לו. כן, הם מדהימים גם בחיים שמחוץ לכדורסל כמו שכולם חושבים שהם. פשוט חבר'ה טובים. זו עונת האן-בי-איי שעברה לי הכי מהר בקריירה, והם חלק גדול מזה".

לומר שלברון ושאקיל תמיד במרכז העניינים זה אפילו סוג של אנדרסטייטמנט. שאק כבר אינו משחק כמו "הסנטר הדומיננטי בכל הזמנים", כפי שהגדיר את עצמו בשנות השיא לפני כעשור, אבל עדיין כל מילה שלו מצוטטת בהרחבה ודעתו תמיד נשמעת ונחשבת. וזה עוד כלום לעומת לברון. בקיץ הקרוב, כשחודש יולי יגיע לדקותיו הראשונות, יחל מרוץ מטורף אחרי ג'יימס (כמו גם אחרי

מספר כוכבים אחרים בליגה, אם כי לא באותה עוצמה).

הסופרסטאר הופך לשחקן חופשי, ובעוד חוקי השכר של הליגה מאפשרים לקליבלנד להציע לו את החוזה הגבוה וארוך הטווח מכולם, קבוצות אחרות, מניו יורק ועד מיאמי, מתכוננות - חלקן כבר שנה וחצי באופן מעשי, על ידי פינוי משאבים כספיים - לרגע בו יהיה אפשר לשלוף את כל ארסנל הגימיקים כדי לנסות לשכנע אותו לעזוב את קליבלנד.

עד אז, כל רמיזה של לברון, כל צבע שמופיע על הנעל, זוכה לפרשנויות ולתאוריות. לא ממש משנה העובדה שבתחילת העונה הוא הודיע שאין לו כוונה לדבר על הקיץ עד שיגיע הקיץ עצמו; כשנשאל, למשל, לאחר ביקור בשיקגו בחודש מרס אם יש סיכוי שאוהדי הבולס המקומיים עוד יראו אותו נשאר שם, הוא ענה בסרקזם: "אני כאן. הם יכולים לראות אותי עד שאני עולה על המטוס".

השאלה הפתוחה בעניין ג'יימס היא האם אליפות תשכנע אותו להישאר בקליבלנד, או דווקא לעזוב את העיר המקוללת מבחינה ספורטיבית לאחר שהביא אותה לשיא - והאם כישלון גם העונה ישכנע אותו להישאר בקליבלנד כדי להמשיך לנסות להביא תואר כגיבור מקומי, או דווקא ירמוז לו שכבר אין לו סיכוי לקחת שם אליפות.

פארקר, בכל מקרה, מרגיש טוב עם הסיכויים של הקאבס העונה. "המנג'ר שלנו, דני פארי, עשה עבודה טובה בהרכבת הקבוצה, ועכשיו יש לנו ביטחון רב ביכולת שלנו", הוא אומר, "יש לנו את המאזן הטוב ביותר בליגה, וזו השנה לעשות את הריצה לאליפות. אנחנו מרגישים שלא משנה את מי נפגוש, יש לנו את הכלים ומה שנדרש כדי לנצח".

באן-בי-איי עדיין אין לפארקר אליפות, אבל באירופה הוא היה מלך. "הוא היה הזר הטוב ביותר ששיחק בישראל", אמר לאחרונה עמרי כספי, שחקן סקרמנטו, לתקשורת האמריקאית, "כולם היו אוהדים שלו. הוא היה כמו מייקל ג'ורדן של אירופה". פארקר, בחור צנוע בדרך כלל, לא חרג ממנהגו גם הפעם כשהגיב: "אני לא יודע אם מייקל ג'ורדן זו ההגדרה המדויקת, אבל היה לי כיף לשחק שם, ומן הסתם גם היו לנו הצלחות".

לעומת זאת, שאר החברים ממכבי הגדולה לא הצליחו להטביע חותם באן-בי-איי. באסטון שיחק בדטרויט, בטורונטו ובאינדיאנה ובכולן היה שחקן ספסל שולי. 266 נקודות ב-105 משחקים. החידה הגדולה הייתה שאראס. לאחר מרוץ מתוקשר, שבמהלכו ויתר על הצעה - כמה סמלי - מקליבלנד, בחר יאסיקביצ'וס, הווינר הליטאי שהפך לאליל האוהדים בכל מקום בו שיחק, באינדיאנה פייסרס.

נשיא הקבוצה, לארי בירד, ביקר בארץ והצליח לשכנע את יאסיקביצ'וס לעשות את המעבר לאן-בי-איי עם חוזה יוקרתי של 12 מיליון דולר לשלוש עונות. עונה אחת, 2005/6, הוא אכן העביר באינדיאנה, עם ממוצעים של 7.3 נקודות ו-3.0 אסיסטים למשחק. את העונה הבאה הוא החל באינדיאנה עם כמעט אותם ממוצעים, ואחרי 37 משחקים, ללא התראה מוקדמת, התבקש לארוז מזוודות.

באינדיאנה מאסו בכמה תקריות אלימות שהעיבו על תדמית המועדון והחליטו לוותר על סטיבן ג'קסון, אחד השחקנים הפרובלמטיים, שהועבר לגולדן סטייט ב-16 בינואר 2007 בעסקה של שמונה שחקנים. יאסיקביצ'וס היה אחד מהארבעה שנשלחו לאוקלנד, לשחק אצל המאמן דון נלסון.

לכאורה, השידוך נראה מצוין. יאסיקביצ'וס עזב את קצב המשחק האיטי והמשעמם של אינדיאנה לטובת קבוצה שרצה כמו מטורפת, ושהמאמן שלה מעדיף התקפה על הגנה. "בתחילת כל עונה באינדיאנה דיברנו על הצורך לרוץ, אבל זה אף פעם לא קרה", אמר בראיון ל"מעריב", "זו הייתה תקופה מוזרה. אני חושב שאף פעם לא נתנו לי הזדמנות אמיתית. עכשיו אצטרך לעשות סוויץ' בראש".

נלסון רצה לתת לו את ההזדמנות הזו, אבל חוסר האתלטיות והרגליים האיטיות של שאראס בהגנה לא אפשרו לו להשתלב. "חיפשתי שחקן בדיוק כמוהו, וזה עדיין לא עבד", אמר המאמן שבועיים לאחר הרכישה ברמז לבאות, "אם אני לא נותן לו לשחק, זה לא בגלל שאני לא רוצה, זה בגלל שהוא לא מוכן". מצבו של הליטאי לא השתפר בהמשך, כאשר הפך לנער מגבות שמרוויח ארבעה מיליון דולר ולסוג של בדיחה בווריורס. הוא החליט לוותר על ארבעה מיליון דולר ועל האן-בי-איי בכלל, כדי לחזור ליוון ולשחק.

פארקר מסביר: "כששאראס קיבל את הדקות באן-בי-איי, הוא שיחק היטב. לרוע המזל, בליגה הזו הכל תלוי בהזדמנות ובלהיות בסיטואציה הנכונה. שאראס ניצל הזדמנויות, אבל פעמים רבות פשוט לא היה במצב הנכון. להרבה אנשים יש כישרון לשחק באן-בי-איי, אבל לא תמיד יש מספיק ג'ובים לכולם. בכל מקרה, הוא אחד השחקנים הגדולים שהיו באירופה, ויש לו אליפויות שיוכיחו זאת".

מי שכן הגיע ממכבי ונפל לסיטואציה נכונה הוא עמרי כספי, שהשלים לאחרונה את עונת הרוקי שלו, המוצלחת ברובה, בסקרמנטו קינגס. "כספי עשה עונת רוקי יוצאת מהכלל, הרבה יותר ממה שרוב האנשים ציפו", אומר פארקר, "אתה יודע, הוא תמיד משחק חזק ועם ביטחון, ולכן הוא הצליח".

ואיך תסביר את הדעיכה בזמן המשחק ובממוצעים בחודשיים האחרונים של העונה?
"תראה, עבור כל שחקן שמגיע לאן-בי-איי, העונה הראשונה היא בעיקר הסתגלות. צריך להתרגל לעונה הארוכה, לכך שיש המון משחקים, לנסיעות הארוכות, להכל. זה לוקח כמה עונות. כספי יסתגל לכך כמו כולם, והוא עוד יהיה שחקן טוב מאוד לשנים רבות".

ואתה רואה עוד ישראלים שנמצאים בדרך לאן-בי-איי?
"אין סיבה שלא יהיו עוד ישראלים. להיות הראשון זה תמיד הכי קשה, וכספי תקע יתד והראה לכולם מה צריך כדי להיות בליגה הזו. אתה צריך קשיחות, ויכולת לעשות על המגרש את כל מה שמבקשים ממך. אני חושב שהאלמנט שהכי השתפר אצל עמרי זו הקליעה שלו, הוא קולע היטב העונה, ואת האתלטיות והגובה תמיד היו לו. אני ממש לא רואה סיבה שלא יהיו עוד שחקנים שיבואו מישראל בעקבותיו".

שלושה תארים אירופיים היו לפארקר עם מכבי, ואחרי שהפסיד בגמר היורוליג ב-2006 הוא החליט לשוב ולנסות את מזלו מעבר לים, כשחתם בטורונטו רפטורס - הקבוצה שאותה ניצח במדי מכבי במשחק אימון, שהיה הניצחון הראשון של יריבה אירופית מול קבוצת אן-בי-איי על אדמת אמריקה.

ארבע שנים הוא כבר לא בארץ, אבל פארקר לא שכח את הקבוצה שנתנה לו את ההזדמנות. "ברור שאני עדיין עוקב אחרי מכבי, והייתי מאוד נרגש לגבי הסגל שהם הרכיבו העונה. אני חושב שהם הפתיעו רבים במהלך העונה ביכולת שלהם להתחבר לאחר המשברים שהיו להם. כן, לכל קבוצה יש עליות וירידות. השאלה היא איך מתגברים עליהן".

פארקר היה אחראי לחיבור בין שחקני מכבי על המגרש, אבל אחד האנשים שהחזיקו את המעצמה מחוץ למגרש היה מוני פנאן, המנהל המיתולוגי ששם קץ לחייו באוקטובר והשאיר אחריו סערה גדולה. כפי שעשה עד היום, גם הפעם סירב פארקר לדבר על סוגיית "בנק ההשקעות" שניהל פנאן; בנובמבר האחרון, בראיון ל"זמן חיפה" מרשת מקומוני מעריב, הוא נשאל אם היה מושקע בבנק וענה "זה לא באמת משנה". לפי אחד הפרסומים, הפקיד פארקר 800 אלף דולר אצל פנאן ומשך אותם עם שובו לארצות הברית.

עם זאת, אזכור שמו של פנאן מעלה אצל פארקר גל של זיכרונות. "אני זוכר שכאשר באתי למכבי, מוני היה הסיבה שרציתי להישאר שם מלכתחילה", הוא אומר. "מוני עשה את הכל קל יותר לכולנו. הוא הבין שאם מטפלים במה שקורה אצל השחקן בבית - אם האישה שמחה, אם הילדים נמצאים בידיים טובות-אפשר להתרכז בכדורסל, לא לדאוג לדברים אחרים ולתת את היכולת הכי טובה על המגרש".

"זו הסיבה שהרבה שחקנים הסכימו לקצץ במשכורת כדי להישאר שם. זו הייתה סיטואציה נהדרת, אווירה של משפחה והוא היה האבא של הקבוצה. תמיד ידעת שהוא נותן את הלב והנשמה שלו עבור השחקנים, וזה גרם גם לנו לרצות לעשות כך. אני ממש מתגעגע אליו".

הרבה סושי הוגש בתאי הכבוד בהיכל נוקיה מאז עזיבתו של פארקר. מכבי של היום, גם בעקבות פרשת פנאן והשלכותיה, היא לא מכבי של אז - יחידה גאה ושופעת כריזמה, שחקנים עם חיבור לקהל, קבוצה שהייתה כמעט קונצנזוס ושהביאה בשיאה 46 אחוז רייטינג, נתון שנראה כיום דמיוני. הזרים הנוכחיים במכבי לא ממש מעוררים השראה באותה מידה, אבל אם מישהו חולם על קאמבק של פארקר לעונת פרישה בצהוב, או באירופה בכלל, נראה שאפשר לשכוח מזה כבר עכשיו.

"לעולם לא אגיד לעולם לא", הוא אומר, "אבל בוא נגדיר זאת כך: יש סיכוי די גבוה שלא אחזור לאירופה. אני מתבגר, העונות האירופיות הן די קשות, ואני לא רוצה לפשל ולהרוס את מה שעשיתי. התקופה שלי באירופה הייתה ממש טובה. אנשים עדיין פוגשים אותי וזוכרים אותי מהימים שלי שם, ואני לא רוצה להשאיר אותם עם רושם רע. אני לא רוצה לעשות לעצמי בושות", הוא צוחק.

באירופה אנתוני פארקר אולי ייזכר לתמיד, אבל בארצות הברית כנראה שהוא אפילו לא הכדורסלן הכי מפורסם במשפחה. אחותו, קנדייס פארקר, היא אחת משחקניות הכדורסל הטובות בעולם. היא הייתה האישה הראשונה שהטביעה במשחק מכללות - ועוד עשתה זאת פעמיים - וזכתה בשתי אליפויות רצופות במדי טנסי.

משם היא המשיכה לעונה היסטורית בלוס אנג'לס ב-2008, בה נבחרה לא רק ל"רוקי העונה", אלא גם לשחקנית המצטיינת בליגה המקצוענית (אן-בי-איי נשים) כולה-הישג שרק שני כדורסלנים אחרים בכל תולדות הענף המקצועני בארצות הברית זכו בו.

בעונה הקודמת היא החמיצה חודש בשל חופשת לידה, לאחר הולדת ליילה, בתה מכדורסלן בוסטון סלטיקס ובן זוגה שלדן ויליאמס, אבל גם כך היא עדיין נבחרה לחמישייה השנייה של הליגה. כיום היא משחקת ברוסיה, במדי יקטרינבורג; עונת ליגת הנשים בארצות הברית נערכת בין מאי לספטמבר, כדי לאפשר לשחקניות, שאפילו לא מתקרבות למשכורות של ליגת הגברים, להשלים הכנסה. 14.5 נקודות למשחק שלה עזרו לקבוצה עטורת הכוכבות והמזומנים להעפיל לפיינל-פור של הליגה האירופית לנשים.

אנתוני, בינתיים, יכול רק להתמוגג מאחותו. "הדבר הכי מרשים אצלה זה שמגיל 14 הציבו לה רף גבוה במיוחד של ציפיות, בכל רמה-תיכון, קולג'ים ומקצוענים - ובכל אחד מהשלבים הללו היא התעלתה אפילו מעל הרף הזה. היא טיפלה בכל הציפיות ממנה בסטייל ובשמ? חה שקשה להגיע אליהם בסיטואציות כאלה".

לסיום נשאל פארקר אם יש לו עוד יעדים שהוא חולם לכבוש, על המגרש ובחיים בכלל. כאן מגיעה תשובה אחת צפויה למדי, ואחת מפתיעה. "חלום אחד שלא הגשמתי עדיין הוא לקחת אליפות באן-בי-איי", הוא אומר, "הייתי בר מזל לקחת חלק בקבוצות שזכו באליפויות באירופה, אבל גדלתי על האן-בי-איי. הייתי רואה את שיקגו בולס של מייקל ג'ורדן לוקחת תארים, את הקבוצות הגדולות של הלייקרס והסלטיקס. אם הייתי יכול להיות חלק מקבוצה שתגיע לפסגות כאלה, זה יהיה חלום שהתגשם".

ומחוץ למגרש?
"אתה יודע, הייתי רוצה להיכנס לעולם שידורי הספורט. אני חושב שזו דרך להישאר בענף וצורה די מרגשת לעשות זאת. למעשה, כבר התחלתי לפעול בכיוון. בקיץ האחרון לקחתי קורס באוניברסיטת סירקיוז בשידור ספורט, ואשמח לעשות זאת בעתיד אחרי שאחליט לעזוב את המגרשים. כן, אני רוצה לשדר. זה יהיה כיף".

sofash@maariv.co.il 

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...