ראשי » ספורט » כדורגל עולמי » כדורגל ישראלי

התבגרתי: ליאור רפאלוב משנה גישה

הנער עם הג'ל שזכה למטח של ביקורות מאז עלה לבוגרים נמצא בתקופה הכי טובה בקריירה שלו. קצת לפני שהוא חוגג 24 מרגיש ליאור רפאלוב שהוא עשה את השינוי בראש. האימונים עם דקל קינן, הקשר עם אלישע לוי ומה הוא חושב על רוני לוי

חצי שעה בדיוק אחרי שריקת הסיום בסכנין, עלו באתרי האינטרנט טענות של "אנשים במכבי חיפה" על הטעויות של אלישע לוי. הטעות הקשה ביותר, כך על פי אותם "אנשים", היתה הוצאתו של ליאור רפאלוב בשלב כל כך מוקדם. עבור מכבי חיפה הנפילה בסכנין סימלה אולי את המשבר שבדרך, אבל עבור רפאלוב הנפילה הזו וה"אנשים" שבאו בעקבותיה סימלו את ליאור החדש.

עד לפני שנה ספג רפאלוב חצים מכל כיוון אפשרי על כך שהוא כישרון מבוזבז שמתעסק בשטויות ולא בכדורגל. הוא קיבל הזדמנויות מאז עלה לבוגרים בגיל 17, אך לא ניצל אף אחת מהן באופן שכולם ציפו ממנו. בשנה שעברה, כשכבר היה נראה שהוא מתקרב לכך, הוא שוב איבד את אמונו של אלישע לוי שהשיב אותו לעמדה באגף האחורי, האגף של שחקני הספסל.

בתחילת העונה אייל גולסה ומוחא גדיר קיבלו יותר קרדיט ממנו והוא שוב נדד בין תפקיד המחליף של הדקה ה-75 לחולצת הרכב שהזיעה קצת יותר ממחצית. ואז רגעים לפני ששמע את ההספד הסופי הוא החליט לקחת את עצמו בידיים ולקום לתחייה. היכולת השתפרה וכך גם האמון של אלישע לוי.

אפילו רפאלוב, שבעוד חודש יחגוג 24, לא מאמין לסטטיסטיקה שמתוך 26 משחקי ליגה עד כה הוא פתח ב-20, כשבששת המשחקים שלפני המשחק בסכנין הוא משלים 90 דקות, מה שלא קרה לו הרבה שנים. לכל זאת תוסיפו חמישה שערים ושלושה בישולים בליגה ותבינו למה רוב הכדורים שמגיעים לרשת של היריבות עוברים דרך האגף השמאלי שמככב בחודשים האחרונים בשיתוף פעולה מצוין בינו לבין מסיללה.

"מדובר בתקופה הטובה בחיי, לא רק בפן המקצועי אלא גם בפן האישי", נהנה רפאלוב מכל רגע, "בפן המקצועי זה החיבור עם השחקנים, המעמד שלי בקבוצה, היחס שאני מקבל מהצוות המקצועי, האווירה עם הקהל, התקשורת איתם, הכל נראה יותר טוב. אני מרגיש יותר טוב וגם בפן האישי בחיים האישיים אני נמצא בתקופה חדשה ואני מרגיש כרגע יותר שקט, יחד עם בת הזוג והמשפחה שלי דברים הולכים לאחרונה כמו שצריך ואני רק מקווה שזה ימשיך ככה".

מה השתנה אצלך?

"בוא נאמר שגדלתי קצת, עוד חודש אהיה בן 24. אני כבר לא ילד ואני חושב אחרת ורואה את הדברים בצורה שונה. בגדול הכדורגל היה תמיד בעדיפות ראשונה אצלי, כל החיים, אבל אף פעם לא יישמתי את זה ממש בשטח. בחצי השנה האחרונה אם זה באימונים, בחיים האישיים שלי, בהתנהלות הספורטיבית שלי ואפילו בתזונה שאני ממש מקפיד, אני רואה את הדברים אחרת".

ומה הוביל לשינוי?

"התחלתי את העונה בצורה לא כל כך טובה. התנדנדתי בין ספסל להרכב וגם כשנתתי משחק או שניים טובים לא הייתה יציבות לאורך זמן. בתקופה הזו ראיתי שההתמדה והשמירה על יכולת גבוהה לאורך זמן הם אלו שירימו אותי למעלה והיום אני מרגיש יותר בשל ובוגר לעשות דברים להקריב בשביל להצליח. מה שעוד עזר לי זה שיחות עם אנשי כדורגל שהבהירו

לי את התמונה בה אני נמצא.

הרי כל הזמן השוו אותי לשחקנים גדולים בארץ ואמרו שיש לי המון פוטנציאל וכישרון. יש קלישאה שאומרת שרק עם עבודה קשה אפשר להגיע לרמות הגבוהות, ורק בחצי השנה האחרונה הבנתי שהקלישאה הזו נכונה ואני באמת עובד קשה ונותן את כל כולי. מבחינה פיזית ובפן המנטאלי אני מרגיש יותר חזק".

בתחילת השנה החליטו רפאלוב ודקל קינן ללכת לשחק טניס בקיסריה. השניים הפכו את זה לתחביב קבוע ולאט לאט יזם רפאלוב וביקש מקינן להצטרף לאימוני הכושר שהוא עורך מעבר לשעות האימונים הסדירות. מזה ארבעה חודשים שרפאלוב מראה רצינות יתרה. חברים כמו אמיר אדרי ושלומי ארבייטמן טוענים שהוא פשוט התבגר.

"הגיע הזמן שאתבגר את לא חושבת?", צוחק רפאלוב, "זה לא שהייתי ילד אבל התנהלתי אחרת. חשוב לי מאוד לפרגן לדקל שתופס אותי בארבעת החודשים מהשיער וגורם לי לעשות עוד שלוש יחידות אימון מעבר לאימונים עם הקבוצה במהלך השבוע. מצטרפים אלינו גם מסיללה ואמיר אדרי.

האימונים הללו תורמים המון. יש אנשים שבאים וחושבים שאנחנו עושים אימון של שעה שעתיים עם הקבוצה ובזה זה נגמר ושהכל דבש, אבל צריך להבין שאנחנו באמת משקיעים כדי לשמור על המקום הראשון ושנוכל להציג יכולת גבוה".

את העונה שעברה סיימת עם תשעה שערים, השנה אתה עם חמישה בינתיים וזה נראה הרבה יותר טוב.

"גם בעונה הקודמת כבשתי שערים מכריעים בניצחונות של אחד אפס והבאתי נקודות למכבי ותרמתי לאליפות, אבל העונה יש את הערך המוסף של הקהל, של הצוות המקצועי וההנהלה שמעריכים אותי יותר על המחויבות שלי לקבוצה.

אני מאמין ששחקן טוב גורם לשחקנים שלידו להיראות טוב התחלתי לעשות את משחק ההגנה שציפו ממני בהתחלה, אם זה לרדת לגליצ'ים או לרדוף אחרי המגן כשצריך ולהיות צמוד כל הזמן להוראות הטקטיות של אלישע. כדי לשחק בכנף יש הרבה מחויבויות טקטיות, במיוחד ברמות הגבוהות שחווינו באירופה, וזה מתקשר גם למה השתנה בי.

אני הרבה יותר מחויב טקטית לעמדה שאני משחק בה, אם למשל בעבר במשחקים באירופה היה צריך לשחק יותר מבוקר, אלישע היה חושב פעמיים אם לתת לי לפתוח, כי הוא לא היה בטוח איזה תרומה הגנתית הוא יקבל ממני במגרש. אני שמח שהצלחתי לשנות את החשיבה שלו בנוגע לזה.

הוא נתן לי לשחק שישה משחקים של 90 דקות מלאות, זה דבר שלא קרה לי המון המון זמן, גם בתקופה של רוני וגם אצל אלישע בעונה שעברה. אני שמח שאלישע נותן בי את האמון כיום ואני משתדל להחזיר לו על כך כל פעם מחדש".
 

מאז בלט ככוכב בקבוצת הנוער של המועדון ניבאו לרפאלוב גדולות. אמרו שיש לו את חוכמת המשחק של אייל ברקוביץ' ואת הקאורדינציה של יוסי בניון ושהוא יהיה הדבר הגדול הבא בכדורגל הישראלי. כמובן שעם חוסר ההצלחה הגיעו להן גם הביקורות ורפאלוב תמיד משך אש.

עכשיו הוא מספר על ההתמודדות עם הרעש התקשורתי השלילי סביבו: "יש שתי אופציות להתמודד מול הביקורות. האחת זה לקחת את זה ולהתייחס לכל תגובה או ביקורת או כתב שמכנה אותך בשמות שאלוהים ישמור. אתה יכול להתייחס לכל מילה ואז אוטומטית אתה מתכנס בתוך עצמך, נפגע, מאבד ביטחון ואפילו חושב למה אתה צריך את זה בכלל.

לא מעט פעמים קרה לי שנפגעתי באופן אישי מכתבה שלילית. הדרך השנייה זה לקחת את הדברים בפרופורציות גם לרעה וגם לטובה. ככל שעבר הזמן התחשלתי, נכוותי והתבגרתי יותר למדתי את הדרך השניה".

הפרופורציות עזרו לך לא לצאת מפוקוס?

"גם כשמפרגנים לי בתקשורת ומעבירים ביקורת שלילית אני משתדל לא לצאת מהשגרה לטוב ולרע. לפעמים הייתי נפגע מזה שההורים שלי היו צריכים לקרוא דברים שליליים עלי. זה יותר הדאיג אותי מהכל. ובאיזה שהוא שלב, כשגם המשפחה שלי התגברה על המכשול של ספיגת הביקורת, התחזקתי. היום אני משתדל לקחת את הדברים החיוביים מכל דבר".

תקופה קצרה לפני שרוני לוי עזב את מכבי חיפה הוא אמר באחד הראיונות לתקשורת שהסיבה שליאור רפאלוב לא מממש את הפוטנציאל שלו תמונה בכך  שהוא מתעסק בקעקועים בזמן שדקל קינן מתעסק בלהישאר אחרי אימון.

רפאלוב זוכר טוב טוב עד היום את המילים הללו של רוני לוי: "בפן האישי מאוד נפגעתי מרוני לוי שאמר דבר כזה, זה הכעיס אותי מאוד. בתקופה של רוני לוי, ואת יכולה לשאול את כל שחקני הקבוצה, תמיד התאמנתי הכי טוב שאפשר מבחינה מקצועית, כך שמה שהוא אמר זה פשוט לא נכון.
 

בוא נאמר שזו הייתה התשובה שלו למה ליאור רפאלוב לא הצליח בתקופת רוני לוי. אני לא מסכים עם זה. היום אני עושה אומנם עוד אימונים, אבל גם אז התעסקתי בכדורגל ואם עשיתי במקרה קעקוע כזה או אחר זה לא מנע ממני לבוא לאימון בשיא הרצינות. אם היום אם אני אעשה קעקוע מישהו יעז לומר שאני מתעסק בקעקועים? הרי כל שני וחמישי שחקנים באירופה ובארץ שלנו עושים קעקועים".

סיפרת לרוני שנפגעת ממנו?

"בזמנו בכלל לא הייתה גישה לשוחח איתו או להביע מה אני חושב, כי היה דיסטנס ברור מאוד בין רוני לבין השחקנים הצעירים. בשנה שעברה ראיתי אותו במקרה באיזה אירוע, לחצנו ידיים והכל היה בסדר. אבל זה לא משנה, כרגע אני משתדל להסתכל קדימה ולחשוב איך אני יכול להתקדם בקבוצה ולעזור לקבוצה, אם במקרה אני אראה את רוני בעתיד אני אלחץ לו יד ואתן לו כבוד".

ואם עוברים לאלישע, מה החלק שלו בהצלחה שלך?

"היו לי המון שיחות עם אלישע ואמרתי לו לא פעם שחשוב לי מאוד לסיים משחקים שלמים. זה גם כדי לראות איך אני מתקדם גם מבחינה פיזית לסיים 90 דקות בקצב גבוה וגם כדי לנסות ולשמור על יכולת גבוהה לאורך זמן. לפעמים שאתה משחק מחצית ועוד חצי שעה ועוד 60 דקות קשה לך לבוא למגרש כי אתה מפחד לעשות טעויות.

ברגע שיש לך ביטחון דברים נראים טוב יותר. צריך להבין שכשכל הזמן מרחף החשש ש'וואי עשיתי איזה טעות אני עלול שוב להיות מוחלף' זה נדבק ואז אתה פחות מרוכז במגרש. זה מה שהיה בתקופה שהתנדנדתי.

היום אני יכול לומר שאלישע הבין אותי, הוא נותן לי הרבה יותר ביטחון ובגלל שהוא מראה שהוא מאמין בי וסומך עלי אני מאוד רוצה להראות לו שהוא עשה החלטה נכונה ומשתדל להחזיר לו על המגרש גם באימונים וגם במשחקים".

מעבר לקטע המקצועי לעומת רוני יותר קל לגשת לאלישע?

"אלישע קודם כל מבחינת אנושיות הוא בן אדם מדהים אף פעם לא נתקלתי בסיטואציה שרציתי לומר משהו ולא היתה לי אוזן קשבת. אם אני או כל שחקן בקבוצה רוצים לומר לו משהו שכואב לנו או סתם משהו שלא מובן לו הוא תמיד נמצא שם כדי להקשיב.

אני חושב שזה מאוד חשוב לכדורגלנים בעיקר בעידן המודרני שמאמנים הם גם פסיכולוגיים של השחקנים, הרי שחקנים עוברים הרבה משברים וזה חשוב שיש שם מישהו. אחרי הכל אני נמצא עם הקבוצה יותר מאשר עם המשפחה שלי".

אחד האנשים הקרובים ביותר לרפאלוב בקבוצה הוא הקפטן, יניב קטן. במשך שנים הוא היה מורה הדרך של רפאלוב שנזכר כעת ומספר על המשמעות של קטן בחייו: "עוד כשהייתי ילד וגם כשעליתי לבוגרים בגיל 17 יניב נתן לי כל מה שצריך.
 

עד היום, במיוחד בתקופה האחרונה שאנחנו בכושר יוצא מן הכלל, הוא תמיד היה דמות אב עבורי כמו אח גדול. יניב מאז שהייתי ילד היה דמות להערצה כמו שאר השחקנים המבוגרים אלון חרזי, ניר דוידוביץ' אריק בנאדו ואדורם קייסי. תמיד ניסיתי להתחבר אליהם וללמוד מהם. כשהייתי קטן הייתי מגיע למגרש בתור אוהד כדי לראות אותם ופתאום לראות שדברים מתגשמים.

קשה לי למצוא את המילים הנכונות להודות ליניב לא רק על העזרה כלפיי, אלא כל מה שהוא עושה למען כל הקבוצה. אם היה ספק בשנים האחרונות אם יניק הוא מנהיג או לא, אז בשנתיים האחרונות עם אלישע הוא הוכיח להרבה מאוד מבקרים שהוא המנהיג של מכבי חיפה שעוזר ותומך".

מה הופך את מכבי חיפה של העונה לכזו מיוחדת?

"השנה אפשר לראות כמה חברות יש בקבוצה. פרט לזה שאנחנו שחקנים שמחפשים את ההצלחה האישית, אנחנו באמת חבורה של גברים שדואגים אחד לשני כמו משפחה. כולם רוצים שהקבוצה תצליח ומבינים שהקבוצה היא מעל הכל ורק אחרי זה הצלחה אישית של כל אחד ואחד.

אלישע בעצם הצליח להעביר לכולנו את המסר שההצלחה של הקבוצה היא בעצם ההצלחה האישית של כל אחד ואחד מאיתנו והתרומה של כל אחד בשביל החבר שלו בסופו של דבר חוזרת לאותו בן אדם שעוזר. זה לטעמי מה שמייחד אותנו בגלל זה אנחנו נראים כפי שנראים.

יש לא מעט אנשים שמחפשים אותנו ומחפשים לעשות רע עם רכילויות זולות, בגלל שאנחנו במקום הראשון. כל הזמן מחכים למעידה שלנו אנחנו נותנים את הכל כדי לא לתת לאנשים האלו לחדור פנימה".

הזכרת שמחכים למעידה שלכם, יכול להיות שגם קיצוץ הנקודות מדרבן אתכם?

"אם קודם כל להתייחס לשיטה היא לטעמי לא ספורטיבית. אני מקווה מאוד שזה ישונה כמה שיותר מהר. יש משהו במה שאת אומרת, החשיבה על הקיזוז מביא אותנו להאמין שהאליפות לא סגורה. שמונה נקודות יהפכו לארבע ובמשך חמישה משחקים הכל יכול לקרות, זה מדרבן אותנו כל פעם מחדש. זאת יחד עם רמת המוכנות שאנחנו מגיעים לכל משחק  בזכות הצוות המקצועי והניהולי שגורם לנו באמת להגיע ברצינות מלאה".

אתה רואה סרט שמכבי חיפה לא לוקחת אליפות השנה?

"וואו, בוא נאמר שאם לא נזכה באליפות יהיה בלגאן שלם. יש תסריט שחס וחלילה לא נזכה באליפות, אבל אם זה יקרה זה מאוד לא ספורטיבי אחרי שכל השנה אנחנו מובילים את הטבלה. זה יהיה מאכזב מאוד. אבל לא רוצה לחשוב על זה בכלל, בואי נעבור לדברים שמחים יותר".

אחרי שמכבי חיפה סיימה את קמפיין ליגת האלופות עם מאזן מאופס הגיעו ביקורות רבות על השיא השלילי ועל ה"הישג" שלה כקבוצה הראשונה בהיסטוריה עם מאזן כזה שלילי. היו ששמחו לאיד והיו שאמרו שבאיירן מינכן, בורדו ויובנטוס זו הגרלה יחסית נוחה ושהירוקים היו חייבים לנצל את החולשה של הקבוצות האלו לפחות בארץ.

היום, בזמן שריאל מדריד וצ'לסי הגדולות עפו מהמפעל וכשבאיירן ובורדו כבר הבטיחו את מקומם ברבע גמר בליגת האלופות, לליאור רפאלוב יש משהו קטן לומר: "כל האנשים שזלזלו במה שעשינו וגיחכו על המאזן שלנו בליגת האלופות יכולים עכשיו לקבל קצת אינדיקציה מול מה שיחקנו ובאיזה רמה מדובר.

היום יש את ההוכחה הזו ששתי קבוצות מהבית שלנו בין שמונה הגדולות של אירופה עם מאזן מדהים אז אפשר להעריך לאיזו רמה הגענו. אבל שלא יחשבו שזה תירוץ לרגע. אומנם התוצאות לא היו כפי שציפינו, הפסדנו בכל המשחקים ולא כבשנו, אבל במשחקים עצמם יצגנו את מכבי חיפה בכבוד וברגעים רבים נראינו שווים מול שווים ביכולת".

אתה מסכים עם הטענה שאולי מכבי חיפה יעילה יותר אבל הפועל ת"א משחקת כדורגל אטרקטיבי יותר?

"אני לא חושב שהפועל ת"א משחקת כדורגל יותר אטרקטיבי מאיתנו. אנחנו הפועל ת"א הקבוצות הטובות בארץ היום, עם השחקנים האטרקטיביים ביותר והכדורגל היפה ביותר. זה שהם כבשו יותר לא מעיד יותר אנחנו ספגנו 12 שערים במהלך כל העונה. דווקא העובדה שהיינו בליגת האלופות גרמה לנו לרצות להיות הכי טובים כדי לקחת אליפות ולחזור לשם. הלוואי שיהיו יותר קבוצות ישראליות במפעל הזה".

יש לך שאיפות לצאת לאירופה?

"יש לי שאיפות לשחק באירופה, אבל בשביל לומר את זה צריך לעשות לפחות עונה-שתיים בצורה יציבה עם רמה גבוה ולשמור על המשכיות לטובה ורק אז לחשוב קדימה. חוץ מזה אני נמצא באירופה, כי מכבי חיפה זה מועדון שנמצא ברמה של המועדונים הגדולים באירופה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...