עושים רוח: הסיפורים שעשו את אולימפיאדת החורף
הקאמבק של הארי פוטר השוויצרי בגלישת סקי, האלופה האולימפית בביאתלון שמנהלת בלוג בנושאי סריגה ודחתה הצעה מפלייבוי, והמחליקה הקנדית שהופיעה ימים לאחר מות אימה וזכתה בארד. nrg מעריב עם שלושה סיפורים מוונקובר לכבוד נעילת אולימפיאדת החורף
"אנא מכם, רק אל תשוו אותי לרוז'ה פדרר, אל תעשו לי את זה", התחנן גולש הסקי השוויצרי סימון אמאן לאחר שזכה בזהב האולימפי הרביעי בקריירה שלו באולימפיאדת ונקובר.

כבר שמונה שנים שאמאן בן ה-29 נחשב לאחד מקופצי הסקי הטובים בעולם, אבל הצל של בן ארצו פדרר לא עוזב אותו ולו לשנייה אחת. גם לאחר שהוכיח לכולם שהוא באמת ספורטאי גדול, נאלץ הקופץ הכי "יורם" בסבב להדוף השוואות לטניסאי שגונב לו פעם אחר פעם את התהילה.
הסיפור של הקופץ המכונה "הארי פוטר" בשל מראהו הדומה להפליא לכוכב סדרת הספרים, מתחיל בעירייה שוויצרית קטנטונת בשם אולטרווסר, שם הוא נולד בשנת 1981. "להורים שלי הייתה חווה", נזכר אמאן לאחר שעלה לגדולה, "וזה היה מקום קטן כל כך שלא היה בו מה לעשות. אפילו טלוויזיה לא הייתה לנו".
מה שכן היה מצוי בשפע בסביבת המגורים של אמאן היו הרים מושלגים וגדולים, כך שרק שטבעי שאת זמנו הפנוי העביר הילד הצנום בינסיון לקפוץ מהם למרחקים של עשרות מטרים באמצעות מגלשי הסקי.

בשנת 2002, כשהוא בן 21 בלבד, אמאן הדהים את עולם הסקי כשהפך לקופץ הראשון בהיסטוריה שזכה במדליית זהב, הן במקצה הארוך והן במקצה הקצר של קפיצות מהרים באולימפיאדת סולט לייק סיטי. מיד לאחר המשחקים אמאן הוזמן לראיון בלייט נייט של דייויד לטרמן וקיבל חותמת רשמית של כוכב ענק.
השמיים הם הגבול? לא בדיוק. מיד לאחר ההישג באולימפיאדה נכנס אמאן לדיכאון עמוק ולא הצליח להזכיר ולו במאום את היכולת מסולט לייק סיטי. באולימפיאדה הבאה, בטורינו, הוא התרסק לחלוטין, לא הצליח להתברג אפילו לעשירייה הראשונה והעיתונות השוויצרית הכריזה שהסיפור שלו גמור.
אלא שכאן הסיפור דווקא מקבל תפנית מרתקת למדי. בסוף שנת 2006 חזר אמאן ובגדול. "הטענתי את הסוללות מחדש ואני שוב מוכן לקרב", הצהיר הגולש שהחל לנסוק שוב לגבהים ולנכס לעצמו כל תואר אפשרי בזירה הבינלאומית. מה ההסבר לשינוי הפתאומי ביכולת? לאף אחד כולל לאמאן עצמו אין ממש הסבר הגיוני.
למשחקים בוונקובר הוא התייצב כשרף הציפיות בשמיים וכמועמד הוודאי
מיד לאחר הזכייה במדליה השנייה במשחקים לא היה מאושר יותר מהארי פוטר השוויצרי, עד שהגיעה השאלה על הדמיון לפדרר.
יורה וסורגת
אם מגדלנה נוינר בת ה-23 הייתה מחליטה להירשם לאתר היכרויות כדי לחפש את האביר על הסוס הלבן סביר להניח שהיא הייתה כותבת על עצמה כך.

"שלום, שמי מגדלנה. אני גרה בעירייה ואלגאו שבבוואריה. אני נורא אוהבת לסרוג ולבקר את סבתא שלי, אומרים לי שאני מאוד יפה ואפילו דחיתי הצעה להצטלם לפלייבוי. אני גם אוהבת ביאתלון וזכיתי שלוש פעמים בתואר 'אלופת העולם'. באולימפיאדה בוונקובר זכיתי בשתי מדליות מזהב ואחת מכסף".
עם כל הכבוד לשלל שחקני הכדורגל, הביאתלוניסטית מגדלנה נוינר נחשבת ללהיט החדש של הספורט הגרמני. סיפור הסינדרלה הזה מתחיל בשנת 1996, כשההורים הביאו ילדה בת 9 למסלול הביאתלון, ענף המשלב ריצת סקי וירי למטרה.
מגדלנה התאהבה מיד במסלול והקדישה את עצמה לספורט. בתוך זמן קצר הבחינו בכשרון אנשי מקצוע ועיתונאים שהחלו לסקר כל צעד של הכוכבת המתהווה. בשנת 2007 נכנסה נויינר לסבב של הבוגרות ומאז היא קוטפת כל תואר אפשרי, כשבתפריט זכייה באליפויות עולם ובכל התחרויות הנחשבות.

על הדרך ניצלה הביאתלוניסטית המוכשרת את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בהישגיה. בשנים האחרונות השיקה דגמים של מחלקי סקי ונעליים הנושאים את שמה. מאוחר יותר הוסיפה לרשימת המותגים גם דגם של לבוש ספורטיבי, ויש גם רובה אוויר הנושא את שמה. לאחרונה היא פתחה בלוג בנושאי סריגה, התחביב המועדף עליה בשעות הפנאי.
לאולימפיאדה בוונקובר היא הגיעה כהבטחה הגדולה, שהיתה עשויה גם להתממש כבר במירוץ הראשון למרחק של 7.5 ק"מ. נוינר הובילה בביטחה, אבל לקראת הסיום החטיאה פעמיים בירי למטרה וסיימה במקום השני לאחר אנסטסיה קוזמינה הסלובקית.
בתחרויות הבאות, היא כבר לא עשתה שגיאות מיותרות. בתחרות ההמשך למרחק של 12.5 ק"מ היא הקדימה את קוזמינה וזכתה במדליית הזהב הראשונה שלה. הזהב השני הגיע ימים ספורים לאחר מכן כשנוינר ניצחה בתחרות הזינוק המשותף בתום קרב מרתק מול אולגה זאיצבה הרוסיה.
"סוד ההצלחה שלי הוא מאוד פשוט", סיפרה נוינר לאחר הזכייה השנייה בזהב באולימפי, "אני תמיד מגדירה במדויק את המטרות שלי ופועלת כדי להשיג אותן. אני יודעת בדיוק מה אני רוצה ולכן אני מגיעה להישגים".
כהוקרה על הישגיה, נבחרה נוינר לשאת את דגלה של גרמניה בטקס הנעילה של המשחקים. כעת לא נותר אלא לשאול מתי ייצא לחנויות המותג הבא הנושא את שמה.

אמא, מחליקה
האולימפיאדה בוונקובר הייתה אמורה להיות אירוע מרגש במיוחד עבור משפחת רושה. הבת ג'ואני בת ה-24 התברגה לנבחרת ההחלקה על הקרח הקנדית ונבחרה לייצג את ארצה בתחרות היחידות.

היא אמנם לא נחשבה כמועמדת לזכייה במדליה, אבל אימה, טרז רושה בת ה-55 התרגשה מאוד לקראת התחרות וסיפרה לכל מי שרק רצה לשמוע כמה היא גאה בבת שלה. אולם ליבה של האם לא עמד בעומס. כמה ימים לאחר תחילת המשחקים היא חשה ברע, הובאה בבהילות לבית חולים, שם נקבע מותה.
במשלחת הקנדית מיד העלו את האפשרות שרושה תפרוש מהתחרויות, אולם במשפחה נתקבלה החלטה הפוכה לחלוטין: ג'ואני תעלה על הקרח ותנסה לזכות במדליה לזכר האם שכל כך התרגשה לקראת המשחקים.
רושה עלתה על הקרח וביצעה את הריקוד כשדמעות בעיניה. הציונים שקיבלה מהשופטים הספיקו להישג ענק בדמותה של מדליית ארד. "אחרי שאמא שלי מתה היו הרבה רגעים בהם רציתי לזרוק הכול ולנסוע הביתה למשפחה", סיפרה רושה לאחר התחרות.

"כשעליתי על הקרח רעדו לי הברכיים ונורא פחדתי, אבל כשהריקוד החל הרגשתי שאמא שלי נמצאת איתי. קשה לי להסביר את ההרגשה הזאת אבל הרגשתי שהיא פשוט שם".
"אני לא חושבת שאני גיבורה", הוסיפה רושה, "כשהיה צריך עשיתי על הקרח את מה שהתכוננתי אליו שנים רבות. נכון שהייתה התרגשות עצומה, אבל הכי חשוב שידעתי להתעלות מעל הרגשות שהציפו אותי ולעשות את העבודה". הרוח האולימפית בהתגלמותה.
