חג הקורבן

הפועל ת"א באמת ניסתה בעזרתם של 13 אלף צופים בשעת לילה מאוחרת. אבל כשמאמן היריבה עומד לו בחליפה אחת לכל אורך המשחק תחת גשם שוטף, מבינים איך הקבוצה הקטנה הזאת עברה את כל המעצמות ברוסיה

אביעד פוהורילס | 26/2/2010 13:00

בלומפילד, כמעט 11 בלילה. 10 מעלות בחוץ וגשם מטורף מכה על ראשיהם של 13 אלף אוהדים. אלי גוטמן מתרגל מצב צבירה של ארטיק שוקו עם פצפוצים, למרות מעיל מותג ומטריה. עשרים מטר ימינה ממנו עומד איש מוזר בחליפה וחולצת דקרון בעובי דף ‭. A 4‬

קורבין ברדייב. הגשם לא ממש הפריע לו צילום: דני מרון

קוראים לו קורבן ברדייב, והוא המאמן של רובין קאזאן. בחיצוניות שלו הוא שילוב של שאול מופז ופעיל השכונות בנצי מורדוב. החליפה שלו נוזלת, הוא רטוב עד הפופיק, אבל עומד זקוף כמו לוחם חופש צ'צ'ני על משמרתו. אנחנו כבר מכירים אותו שבוע שלם. ב־‭3:0‬ בקאזאן, ב־20 מעלות מינוס, הוא עמד שם ליד הספסל בגופיה וחליפה מחלק אחד, ונחר בבוז כשמישהו מהספסל שלו הציע מעיל. הברנש שימש כנראה רס"ר פלוגתי ותרגל מקלחות קרח בשירות הצבאי שלו באפגניסטן.

אבל מה יש להתווכח אם השיטה הזאת עובדת. השחקנים שלו רואים אותו עומד ככה בצד, ולא יכולים לעמוד אפילו שנייה. עכשיו אפשר להבין איך הטטארים האלה הקדימו את כל הקבוצות של מוסקבה וסנט פטרסבורג, ולקחו אליפות רוסיה שנתיים רצוף.

צריך להבין מה מביא 13 אלף אוהדים למשחק שמתחיל בפיגור שלושה שערים, ונפתח בשעות של ליגה באיסלנד ופורטוגל. קודם כל, להגיד שוב פעם תודה על מה שקרה פה ביום שני. על הריגוש, על החוויה ועל סדר היום החדש שהוכתב מהשבוע הזה בעיר הגדולה.

הפועל של הימים האלה גורמת לאוהדים שלה להאמין שהיא מסוגלת לקיים את כל ההבטחות שלה. גם ביום סביר פלוס, מול יריב חזק, היא הגיעה להזדמנויות שלה

ברגעים הנכונים. תארו לעצמכם שהמשקוף של בונדר בדקה הראשונה והקורה של דה־סילבה רבע שעה לסוף היו שווים ‭.0:2 ‬

ואם רבע שעה לסוף זה ‭,0:2‬ אין מצב שזה לא נגמר בסוף לפחות ‭.0:3‬ היינו גולשים להארכה, נאתכו תוקע את הרביעי וגוטמן עוטף את ברדייב בסיום במעילו ומנחם אותו. אבל זה ביטחון עצמי של מכביסטים. אין זמן להארכה. צריך להדפיס עיתון.