ראשי » ספורט » כדורגל עולמי » כדורגל ישראלי

טעיתי כשעזבתי: לירן כהן ממשיך לשמור על אופטימיות

הגולים בצ'מפיונס ליג, הנפילה במכבי פתח תקווה, הזמן המבוזבז בבני יהודה והקאמבק בבני סכנין העונה. לירן כהן, פעם שחקן באנקר בקישור של מכבי תל אביב, מנתח את התקלות בקריירה וחולם על ביקור נוסף בליגת האלופות

ברחוב בו גדל לירן כהן בשכונת רמת אליהו בראשון לציון היית צריך אופי חזק כדי לשרוד. הרבה חברים שגדלו איתו באותו הבלוק פנו לפשע. ההורים של לירן נלחמו כדי לנתב אותו לכדורגל. כבר בגיל מאוד צעיר הוא היה עושה את הדרך לאימונים בקרית שלום באוטובוס שהיה יוצא מהשכונה, שבאחרונה שינתה את שמה לנווה אליהו בכדי להשתחרר מתדמיתה.

את הכשרון שלו אי אפשר היה לפספס על הדשא והוא עשה את כל הדרך במחלקה הצעירה, בלי עזרה ופרוטקציה. בעונת 2001/2 הוא הוביל את קבוצת הנוער של מכבי ת"א לדאבל וסומן כפוטנציאל ממשי לבוגרים. והוא אכן הגיע. דווקא האדישות הבולטת במשחקו הפכה לקור רוח והבחור פילס לעצמו את השביל לחולצת ההרכב אצל ניר קלינגר, שהיה אומר לכל הסובבים אותו כי מדובר בכשרון שעולה על זה של בן גילו ראובן עובד.

כשהוא רק בן 21 היה זה כהן שכבש עבור מכבי את השערים הכי חשובים בעשור האחרון. צמד שעריו מול ה.י.ק הלסינקי ומול פאוק סלוניקי בקיץ 2004, סידרו למכבי את כרטיס המיליונים לליגת האלופות.

גם אז, כשהוא בשיא הקריירה שלו בגיל כל כך צעיר, לירן כהן לא השתגע. כשכל החברים שלו במכבי היו רצים בסיום משחקים בצ'מפיונס ליג כדי להחליף חולצות עם כוכבי יובנטוס, באיירן מינכן ואייאקס, היה כהן ממהר עם החולצה המיוזעת שלו לחדר ההלבשה ודואג, אחרי הכביסה, לתת אותה לאחד מאוהדי הקבוצה הצעירים אותם היה נוהג לבקר במחלקות של בתי החולים השונים באזור גוש דן.

הוא היה משחק בעיקר כקשר ימני, אבל בכל פעם שברוך דגו היה מוסט מעמדת הקשר המרכזי, היה כהן נכנס לנעליים האלה ומנהל את המשחק של מכבי בחוכמה. אלה היו הימים היפים בחייו. הוא נתן גם הצגות בנבחרת האולימפית במיוחד בצמד המשחקים מול צרפת עד שהגיעה הצעה קוסמת משטרסבורג. הצרפתים הציעו 700 אלף יורו עבור הכרטיס. מכבי ת"א עמדה על כך שתקבל מיליון יורו והמו"מ פוצץ.

אחרי עונת הגלאקטיקוס בה ניגן בקושי כינור שני לטאלנטים הגדולים בקישור, הגיע העונה של אלי כהן. צמד הכהנים, לירן ותמיר, לא מצאו את עצמם אצל הכהן הגדול וביקשו לעזוב. מכבי לא רצתה לוותר על לירן כהן בעונת 2006/7 אשר היתה האחרונה שלו בחוזה ארוך הטווח עליו חתם.

מאחר שהיה כבר מעבר לגיל 23 ובסיום העונה היה אמור לסיים חוזה, הוא סירב לחתום על הארכה. מי שייצג אותו היה עו"ד שחר בן עמי, שהיה אז מזוהה עם הפועל ת"א, ובקרית שלום רתחו על הילד שגדל אצלם ופתאום עושה שרירים.

המקרה היה מאוד דומה למה שקרה העונה עם יובל שפונגין, אלא שסיומו היה שונה. בשני המקרים השחקנים לא רצו לחתום על הארכת חוזה כי האמינו שייצאו לחו"ל בסיום העונה. אלא בעוד ששפונגין ישאר בסופו של דבר עד סוף העונה הזו אחרי שכבר חתם בקפריסין, כהן הועלה ליציע למשך קרוב לחודשיים והותר לו להתאמן בגפו בשעות שהקבוצה לא היתה בפעילות. מכבי החליטה למרר את חייו, אבל הוא לא נשבר.

הוא היה כל כך בטוח שבסוף העונה מחכה לו אירופה הקלאסית, שהיה שווה לו להילחם. בתום שבועות ארוכים בהם כל צד התבצר בעמדתו, החליטה מכבי להשאיל את כהן למכבי פ"ת מתוך הכרה בכך שאיבדה אותו לתמיד. הוא היה מבסוט שיש לו מספר חודשים עד שהעונה תסתיים והוא ימריא להגשמת החלומות שלו. החליפה הייצוגית מליגת האלופות הוצאה מהארון ואווררה על הקולב לרגל הנסיעה הקרבה. הבחור היה בטוח שהחוזה הגדול עומד בפתח.

אלא שבקיץ 2007, הבין כהן שאף אחד לא מחכה לו מעבר לים. בלב חצוי חתם על חוזה לשנתיים במכבי פ"ת, צעד שהיווה את הטעות הגדולה בקריירה שלו.
בקיץ האחרון החליטו במכבי ת"א להחזיר את שחקני הבית לכור מחצבתם.

המנכ"ל עוזי שעיה והיו"ר אביב בושינסקי הובילו את הקו וכל שחקן שגדל במחלקת הנוער היה על הכוונת. הם רצו את דדי בן דיין, תמיר כהן, אבי סטרול, אלי ביטון וגם את לירן כהן שהתחיל כבר לזמזם את השיר המוכר של דורון מזר על החזרה הביתה. אבל השמחה של כהן היתה מוקדמת. הדברים לא הסתדרו והוא עבר לבסוף לבני יהודה. מעברו לווה בפסטיבל לא קטן, אבל גם בשכונת התקווה, הוא לא הצליח לחזור לעצמו. הוא שיחק פה ושם, אבל זה לא היה זה.

לפני קצת יותר משלושה שבועות, כשהוא כבר בן 27, נחת בבני סכנין, התחנה הרביעית בקריירה שלו. משחק הפתיחה היה חלומי. הוא בקושי סגר ארבעה אימונים ומרקו בלבול הכניס אותו כמחליף מול הפועל עכו. כהן כבש בנגיעה הראשונה שלו את שער הניצחון וסידר שלוש נקודות כל כך חשובות למקומיים.

אחרי זה באו נצחונות על אום אל פאחם בגביע המדינה, הפועל רעננה בליגה וביום ראשון השבוע ניצחון חמישי ברציפות, הפעם מול הפועל ר"ג. לכהן היה שוב משחק גדול. לא פחות מ-5000 צופים בדוחא הרעיפו עליו אהבה. בפעם הראשונה מאז הימים ההם בצ'מפיונס ליג, הוא הרגיש שוב בחיים.

דיברנו השבוע, ביום שני בבוקר. כהן היה צמוד לבן רפאל שנולד לפני חמישה חודשים ולכותרות עיתוני הספורט שהתייחסו לדרבי. "בטח שאני מתגעגע לדרבים", ענה כששאלתי אותו על המשחק בבלומפילד. "לא שהיה חסר לי משהו במשחק שלנו אתמול בסכנין מבחינת אווירה, אבל דרבי זה דרבי ואין דבר שדומה לו".

מה יהיה?
"שקול מאוד. שתי הקבוצות מצויינות. מאוד מפוקסות במטרה. מאוד חדות וכמעט שלא טועות. נראה לי תיקו הכי הגיוני", אמר ולא ידע כמה הוא רחוק ממה שיתחולל על הדשא מספר שעות אחרי זה.
הוא מתגורר היום בדירה שכורה במערב ראשל"צ, לא רחוק מהשכונה בה התגורר בילדותו, אבל בחלק גדול מהזמן הוא נמצא אצל ההורים של אשתו בהרצליה.

לאן נעלמת?
"עשיתי הרבה טעויות בקריירה, אבל אני מעדיף להיות עם הפנים קדימה. התעסקות בעבר לא תעשה לי טוב. אני היום בגיל 27. חגגתי יום הולדת לפני עשרה ימים ואני מרגיש כמו מישהו שהקריירה שלו מתחילה לו מחדש. הגעתי עד לסכנין כדי להתחיל הכל מהתחלה ובינתיים אני מאוד מרוצה".

מה היתה הטעות הראשונה?
"הטעות הכי גדולה היתה לעזוב את מכבי ת"א. אנחנו כמעט שלוש שנים מאז שעזבתי את מכבי והיום אני יכול לומר שזו היתה הטעות של חיי. לא עזבתי מקום בו לא רצו אותי. לא עזבתי בגלל בעיות כספיות. עזבתי מקום שהייתי רצוי בו ולא ידעתי להעריך אותו. האמנתי למי שייצג אותי שאני אצא בקלות לחו"ל ואשחק באירופה. בדיעבד אסור היה לי לעזוב את מכבי ת"א וזה המסר שלי לכל הצעירים שממהרים לעזוב את הקן. אחרי הכל, אין כמו הבית".

ההתדרדרות היתה גדולה.
"בוא'נה, אני שנה וחצי לא שיחקתי כדורגל. אתה יודע מה זה בשביל אחד כמוני. בגיל 21 הייתי בפסגה עם שערים במוקדמות ליגת האלופות ועם סופרלטיביים מפה ועד הודעה חדשה, והגעתי למצב שבמכבי פ"ת לא היה לי מקום במשך חודשים".

אתם אשם
"קודם כל אני אשם. כדורגל זה אמנם לא טניס, שאתה משחק לבד ותלוי רק בעצמך, אבל עם כל זה שגם לאחרים יש חלק קטן במה שעבר עלי, האחריות היא קודם כל שלי. אני כבר הייתי שם. נגעתי במקומות הכי יפים בגיל כל כך צעיר. הייתי במועדון הכי גדול ומסביב רק שיבחו אותי והרעיפו אהבה ואני עשיתי טעויות. לא היתה לי סבלנות.

"בקמפיין האחרון של מכבי חיפה בליגת האלופות היו לי הרבה מחשבות על הימים ההם. זה היה לפני חמש שנים, אבל זה נראה כאילו היה אתמול. הטיסות, בתי המלון, המשחקים באיצטדיונים הכי מפוארים ביבשת. היינו במינכן, בטורינו, באמסטרדם. היינו בסלוניקי ובהלסינקי.

כל משחק היה בצבע. כל רגע זה משהו שתיקח איתך לכל החיים. אבל עם כל הזכרונות, אני לא מתרפק על העבר. הגעתי לסכנין. בפעם הראשונה נסעתי מאוד רחוק כדי לשחק כדורגל, אבל אני מאושר. מי שמסתכל על סכנין מת"א בהתנשאות מסויימת לא יודע על מה הוא מדבר. המקום מקצועני לחלוטין. התנאים טובים מאוד".

"תראה לי עוד קבוצה שנחשבת לקטנה במושגי הכדורגל שלנו שמביאה 5000 צופים למשחק בית מול הפועל ר"ג, כמו שהיה אתמול במשחק שלנו בדוחא. האווירה היתה ממש מחשמלת. אנחנו במומנטום טוב מאוד עם מרקו בלבול כמאמן על הקווים והלוואי שזה לא יגמר".

בלבול מאמין בך.
"אתה יודע כמה היה חסר לי מאמן שיאמין בי? מישהו שייתן לי גב ויגיד לי: 'לירן, גם אם אתה עושה טעות, אני מאחוריך'? אני חייב את התמיכה הזו מהקווים ומרקו נותן לי את זה והוא גם נותן לי לשחק הרבה באמצע. להיות חופשי לעשות את הדברים שאני יודע ותאמין לי שלא שכחתי. אני יודע שאתם בתקשורת לא סופרים אותי באותה נשימה עם הקשרים האיכותיים שמזכירים אותם מהבוקר עד הערב, אבל אני יודע מה אני שווה ואני לא אמרתי את המילה האחרונה שלי בכדורגל. אני אפילו משוכנע, מעל כל ספק, שאני עוד אשחק עם קבוצה ישראלית בליגת האלופות. אתה תראה שזה יקרה. יש לי הרגשה שאני עוד אשחק במפעל הנדיר הזה".

עם מכבי ת"א?
"הלוואי שזה יהיה עם מכבי ת"א. אני מאוד רוצה לחזור לסיבוב שני במכבי ת"א ואני מאמין שזה יגיע. עכשיו זה הכל דיבורים, אבל כדי שזה יבוא אני צריך לחזור לעצמי ולתת את מה שאני מסוגל עם גולים ובישולים ומשחקים טובים. אני מאמין גדול במה שאבי נמני עושה היום במכבי. היינו בקשר מאוד טוב כששיחקנו שם יחד והוא לא רצה שאני אעזוב. אני אתן לו את כל הסיבות לחשוב עלי ברצינות לעונה הבאה".

כמו שמכבי ת"א נראתה השבוע בדרבי, יש לכהן, כמו להרבה שחקנים אחרים, סיכוי לשחק בעונה הבאה בקרית שלום. כדי שהדלת תיפתח עבורו תהיה לו הזדמנות ביום ראשון מול הפועל בבלומפילד לעשות מה שלא ידעו החברים שלו מהעבר לעשות בתחילת השבוע. עוד משחק טוב שלו בסכנין וגם במכבי יתחילו לחשוב עליו ברצינות.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...