לחלום בגדול: על הניצחון של הפועל ירושלים על קאזאן
איזה תענוג. כבר ראינו השנה את הפועל ירושלים משחקת כדורסל טוב, אבל בדרך כלל היא הצליחה לשמור על אינטנסיביות לא יותר מרבע אחד
ברנדון האנטר, אתמול במלחה. כדורסל טוב צילום: דני מרון
גודס העריך שאם יחנוק בהגנה את לידיי ופופוביץ,' הגבוהים יוכלו לגרום לו נזק מוגבל. הוא צדק: ההגנה האדירה של הגארדים - שפעמים רבות העונה היתה נקודת התורפה של ירושלים - השאירה את קאזאן עם נשק אחד, מאצ'יי לאמפה.
ההפגזה של הפולני העלתה את השאלה אם מכבי ת"א לא החמיצה משהו, אבל כדאי להסתכל על התמונה המלאה: ובתמונה הזו, לאמפה היה אתמול סקורר של קבוצה מפסידה, ובשחקנים שמצטיינים דווקא כשהקבוצה שלהם מתרסקת תמיד מומלץ לחשוד.
אני מודה: עד לפני מספר חודשים הייתי סקפטי באשר לכיוון שאליו הולכת הקריירה של יוגב אוחיון. הילד המקסים לא היה מסוגל לקנות סל ממטר (או, מדויק יותר, היה מסוגל לקנות סל אך ורק ממטר,( וכשקבוצה שלו עלתה להתקפה היא שיחקה ארבע על חמש. בשבועות האחרונים אוחיון לא מסוגל להחטיא, הביטחון בקליעה שיפר דרמטית את קבלת ההחלטות שלו, ההגנה והחדירה תמיד היו שם. על הנייר, בידוד של פופוביץ' על אוחיון אמור להיות מיס מץ' לטובת קאזאן. על המגרש, בכל המהלכים המכריעים אוחיון הראה לפופוביץ' איך מנצחים משחק.
למרות שגודס עלה עם ליינאפ גבוה וארבעה זרים, את רוב המשחק הוא העביר עם הרכב נמוך ולפחות שני ישראלים. מי צריך חוק רוסי כשיש לך גארדים כמו אוחיון ונעימי, ואת ששון בעוד ערב איכותי. אז כמה רחוק ירושלים יכולה ללכת ביורוקאפ? שאלה טובה. מה שבטוח, אחרי אתמול מותר לה לחלום בגדול.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם