כנגד כל הסיכויים: סיפורים מוונקובר
הגולשת שזכתה בארד למרות שהתנגשה בעץ ושברה חמש צלעות, הזוג הנשוי שחזר מפרישה והדיח את הרוסים מהפודיום בהחלקה על הקרח, והצרפתי האנדרדוג שהפך לאלוף אולימפי בזכות מזג האוויר. שבוע אחרי פתיחת אולימפיאדת החורף, nrg מעריב עם שלושה סיפורים מוונקובר
באחד הסיבובים במסלול, מאדיץ' איבדה שליטה, התרסקה על המסלול והתנגשה בעוצמה בעץ שלרוע מזלה ניצב בסמוך. הצוות הרפואי של המשלחת הסלובנית שהוזעק למקום גילה שהספורטאית נפגעה באופן קשה בכמה מצלעותיה. היא התנשמה בכבדות ונאנקה מכאבים.
הרופאים הציעו למאדיץ' לפרוש מיד מהמשחקים ולהתאשפז באופן בהול לסדרת בדיקות, אבל הסלובנית לא הייתה מוכנה לשמוע והתעקשה להמשיך בתחרות. היא עברה את שלב המוקדמות ועוד שלושה מקצים מפרכים של מרוצי סקי, כשהיא במצב של חצי עילפון וסובלת מכאבי תופת. הרוח האולימפית של מיידיץ הוכיחה את עצמה והיא זכתה במדליית הארד.
אחרי סיום של כל מקצה נראתה מאדיץ' כמי שעומדת לאבד את ההכרה בכל רגע נתון. הצוות הרפואי שהיה סביבה נראה חיוור מאוד, גם ביחס לתפאורה הלבנה שסיפק השלג הקנדי. "בחיים שלי לא סבלתי ככה", שיחזרה מדיץ' את ההישג העצום שלה, "מי שהחזיקו אותי במצב רוח מרומם היו היריבות שלי שעודדו אותי".
"אני לא יודעת איך הייתי חיה עם עצמי אם הייתי מסיימת במקום הרביעי ונשארת בלי מדליה. במצב שנוצר זו לא מדליית ארד בשבילי. זו מדליה שעשויה מיהלום. אנצור אותה כל חיי".
לטקס הענקת המדליה הובאה הגיבורה הלאומית הסלובנית החדשה בכיסא גלגלים, כשרופאים עוזרים לה לעלות על הפודיום. מיד לאחר הטקס היא הובלה במסוק פרטי לבית חולים בוונקובר לסדרת בדיקות מקיפה, לא לפני שאמרה: "כל מי ששבר פעם צלע יודע כמה קשה לתפקד במצב כזה".
"אני שברתי ארבע או חמש צלעות והתעקשתי להמשיך. אבל כנראה שבזאת תמה בשבילי עונת הגלישה הקרובה. אני יודעת שמצפה לי שיקום ארוך מאוד".
18 שנים ארוכות חלמו צמד המחליקים שן ז'ו וז'או הונגבו לשמוע את ההמנון הסיני מתנגן במסלול ההחלקה על הקרח. הם התחילו להתחרות כזוג בהחלקה אומנותית בשנת 1992, כשהונגבו היה בן 18 ושו ז'ן בת 13 בלבד. במהלך השנים זכו באליפויות עולם ובתחרויות נחשבות, אך כשלו פעם אחר פעם ברגע האמת ונאלצו לראות מקרוב מאוד זוגות מחליקים רוסים חוגגים את הזכייה בזהב האולימפי.
בשנת 2005 נפצע הונבו בגיד האכילס במהלך אימון. הזוג פספס עונת תחרויות שלמה והשניים שבו להתאמן שבועות ספורים לפני המשחקים האולימפיים בטורינו. ז'ן והונבו התייצבו לאולימפיאדה באיטליה בכושר ירוד מאוד, וסיימו
סוף הסיפור? זהו שלא. כאן העסק רק מתחיל. בשלב מסוים החליטו צמד המחליקים, שהפכו בינתיים לבני זוג, למסד את יחסיהם והתחתנו. בשנת 2009 החליטו בצעד נואש למדי לחזור להתחרות בשביל לנסות רק עוד פעם לזכות בזהב האולימפי בוונקובר.
הפעם, ממש כמו באגדות, הכול הלך לפי התוכניות. הצמד הסיני ביצע תרגיל מושלם, נהנה משגיאות קשות של הזוגות מגרמניה ורוסיה וזכה בפעם הראשונה והאחרונה בקריירה בזהב האולימפי.
"האמת היא שהרעיון היה של ז'או", סיפרה ז'ן כשהיא קורנת מאושר. "אני בכלל לא רציתי לחזור. אבל הוא לחץ עליי ולחץ עליי, עד שאמרתי שאנחנו חוזרים. באמת פחדתי שאם יסרב הוא יתגרש ממני ואשאר לבד". מיד לאחר התחרות נישק בן זוגה את הקרח וצעק: "כמה חיכיתי ליום הזה. כמה שחיכיתי לזה. חלום חיים התגשם".
ומה קורה לאחר שהאגדה הגיעה לסיומה? על פי ז'ן הסיפור פשוט למדי: "אחרי הישג אדיר שכזה אין לנו עוד מה לחפש בספורט. אנחנו פורשים בשביל לעשות דברים אחרים. יש הרבה דברים שלא עשינו וזה הזמן לעשות אותם. אני חושבת שהגיע הזמן שיהיו לנו ילדים".
עבור וינסנט ג'יי בן ה-24 האולימפיאדה בוונקובר הייתה צריכה להיות סוג של חוויה לימודית. הצרפתי החביב, שמדורג בעשירייה השלישית בעולם בביאתלון (תחרות המשלבת ריצת סקי וירי למטרה), הגיע לוונקובר כדי לעשות חיים, להתחכך בגולשים הגדולים באמת ואולי גם ללמוד עוד כמה טריקים כדי לשפר את היכולת שלו.
במקום זאת הוא חוזר לפריז עם התואר אלוף אולימפי. איך קוראת תקלה משונה שכזו? תשאלו את גנרל חורף. חמש דקות לפני פתיחת התחרות למרחק 10 ק"מ עוד נהנו הצופים שהתקבצו על המסלול בוונקובר משמש וראות מצוינת.
ג'יי היה בין הראשונים שזינקו למירוץ. המועמדים הרציניים למדליות היו צריכים לזנק במקצים המאוחרים יותר. הצרפתי סיים את התחרות בזמן בינוני למדי של 24 דקות ושבע שניות והתיישב לצפות בביצועי התותחים הכבדים, בעיקר הנורבגים והרוסים.
אלא שהגורל האיר לו פנים, מזג האוויר השתנה באחת – רוחות עזות החלו לנשב במסלול, הראות הפכה למוגבלת ביותר והספורטאים שנחשבו לעדיפים החטיאו בירי למטרות, התעכבו בסיבובים ואיבדו שניות יקרות במירוץ נגד השעון.
לאחר חלוף הסערה עמדו המשתתפים הבכירים בקצה המסלול כשהם מתנשפים, אדומים מזעם ובעיקר מקללים את הרגע שבו החלה הסערה שהחריבה את עולמם. ג'יי באותה השעה שפשף עיניים בתדהמה, הסתכל בתימהון על לוח התוצאות וניסה לעכל את העובדה שהוא אלוף אולימפי טרי.
"אני אלוף?? זה באמת מוזר", אמר ג'יי לאחר התחרות, "אני עוד לא תופס שזה באמת המצב. אני לא ברמה הזאת". מי יודע, אולי לספורטאים הישראלים שנכנסים למעגל התחרויות מצפה גורל דומה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם